בשנים האחרונות, עולם הבוטים עבר שדרוג משמעותי, והפך לכלי מתוחכם ואפקטיבי במיוחד. פלטפורמות, כמו זו שאנחנו חושפים כאן בתיעוד נדיר, מאפשרות לשלוט במספר רב של מכשירים וחשבונות ברשתiת החברתיות. הן אינן משמשות רק לשיווק אוטומטי של ספאם ומסרים שיווקיים (שזו מטרתם ה"חוקית"' העיקרית, ר"ק) אלא גם מהוות איום על הדמוקרטיה.
כך פועלת חוות בוטים
אנושיים ומתוחכמים מאי פעם
בעבר, זיהוי בוטים היה פשוט יחסית. הם ביצעו פעולות שחזרו על עצמן ונראו לא אנושיים. כיום, הפלטפורמות החדשות מתוחכמות הרבה יותר. על פי מחקר של אוניברסיטת דרום קליפורניה, שפורסם לאחרונה ב-USC Today, עוד בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020, חשבונות בוטים הפכו למשוכללים יותר, ורבים מהם פעלו כדי להפיץ תיאוריות קונספירציה פוליטיות.
החוקר אמיליו פררה, אחד ממובילי המחקר, הסביר לגורמי תקשורת בחו"ל כי "הבוטים מגבירים צריכה של תוכן בתוך אותה 'בועה פוליטית', ובכך מגבירים את אפקט 'תיבת התהודה' (מצב שבו אדם נחשף רק לדעות ואמונות הדומות לשלו, ר"ק)".
בתיעוד אליו נחשפנו לראשונה בפוסט שפורסם בקבוצת הפייסבוק "עליית המכונות" שעוסקת בנושאי AI, נראים עשרות מסכים של סמארטפונים שמבצעים פעולות של משלוח הודעות שיווקיות באפליקציות צ'אט.
"הבוטים מגבירים צריכה של תוכן בתוך אותה 'בועה פוליטית', ובכך מגבירים את אפקט 'תיבת התהודה'"
לאחר שהעמקנו בנושא, מצאנו שהמקור לסרטון הוא בפוסט שפורסם ברדיט, בו ככל הנראה מנסה המצלם לשווק את הפלטפורמה ככלי להגדלת מעורבות (תפוצה ברשתות החברתיות שמושגת על ידי יצירת אינטראקציה עם משתמשים אחרים, ר"ק).
בפוסט מופיע הקישור לאותה פלטפורמה שמכונה AutoViral. זו בשילוב עם כלים להקרנת מסכים כמו Panda Manual , מאפשרות למפעילים שלה לנהל רשת של עשרות חשבונות מציאותיים לכאורה, כמעט ללא יכולת זיהוי מצד הרשתות החברתיות. כל חשבון מחובר למכשיר ייעודי, מה שמקשה על זיהוי פעילות חריגה.
בשיחה עם ynet , הסבירו חוקרי ארגון "פייק ריפורטר", כי שימוש בפלטפורמה המדוברת מאפשרת ליצור באופן אוטומטי אינטראקציות שנראות אנושיות. לפי הסרטון, המפעיל משתמש במערכת כדי לשלוח הודעות צ'אט לאנשים, "הוא מנסה לשווק משהו. זו בעצם חוות בוטים, פשוט הפעולה שהוא עושה במקרה הזה קשורה לשיווק וספאם".
משיווק לפוליטיקה והנדסת תודעה
למרות שעל פניו מדובר בפעולה מאוד בנאלית של שיווק, ברור לכל שההבדל בין שיווק של מוצר לשיווק של מסר פוליטי למשל, הוא רק בתוכן. חמור בכך, הפעלה של קמפיין כזה רחוק מלהיות יקר במיוחד או קשה. השירות שזיהינו מאפשר לבצע זאת בקלות יתרה ועל פני כמעט כל סוג של פלטפורמת מדיה חברתית - מטיקטוק ופייסבוק וכלה באונליפאנס - הכל בהתאם למוצר או השירות שתרצו להפיץ.
השירות מאפשר ללקוח לשכור סמארטפונים בהיקף של עד 20 מכשירים למנוי שעולה מ-25 דולר למכשיר בודד ועד ליותר מ-200 דולר ל-20 מכשירים. כמובן שאפשר לשכור יותר, ולמעשה המגבלה היחידה היא היקף המכשירים שניתן לספק.
אגב, הסיבה לשימוש בסמארטפונים אמיתיים במקום במחשב או בפלטפורמה וירטואלית נעוצה בסיבה פשוטה מאוד - מכשיר שמחובר לחשבון בודד באפליקציה אינו חשוד מבחינת מערכות הסינון של חברות המדיה החברתית (כי הרי מדובר בחשבון נפרד שמחובר למכשיר יחיד).
השירות מאפשר ללקוח לשכור סמארטפונים בהיקף של עד 20 מכשירים למנוי שעולה מ-25 דולר למכשיר בודד ועד ליותר מ-200 דולר ל-20 מכשירים
או במילים אחרות - לא ניתן לזהות שיש פעילות מאורגנת של גורם יחיד מאחורי כל הסמארטפונים והחשבונות האלה. והתוצאה? איום אמיתי על הדמוקרטיה. כך, הפצה של מסרים פוליטיים יכולה להתבצע בהיקפים גדולים על ידי מספר מועט של גורמים. זו שיטה מאוד יעילה שכאמור מטרתה להגדיל את תיבת התהודה בה נמצאים משתמשים ברשתות החברתיות.
השיטה הזו כבר נחשפה ב-2019, בתחקיר "הבוטים הגדול" שנחשף בידיעות אחרונות ו"הניו יורק טיימס". בתחקיר נחשף כיצד הפעלה של "בוטים" אנושיים, שהפיצו כמויות אדירות של מסרים פוליטיים עבור מפלגת הליכוד. עכשיו דמיינו מה ניתן היה להשיג עם פלטפורמת הפצת מסרים כמו זו שנחשפה כעת.
איום על מערכות פוליטיות ברחבי העולם
תופעת הבוטים הפוליטיים אינה ייחודית לישראל והיא מאיימת על מערכות בחירות ברחבי העולם. מחקרים רבים שפורסמו בנושא ניתחו את השימוש בבוטים במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ובבחירות באירופה בשנים האחרונות ומצאו כי בוטים שימשו להגברת תפוצתם של מסרים פוליטיים, בחלקם על ידי מידע מטעה או שקרי, ובכך השפיעו על השיח הציבורי.
בבריטניה למשל, זיהו מחקרים שונים כי בזמן משאל העם על הברקזיט (יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי), נעשה שימוש נרחב ברשתות אוטומטיות להגברת מסרים פוליטיים במדיה החברתית. אותם בוטים הדהדו ללא הפסקה מסרים שתמכו בעזיבתה של בריטניה את האיחוד, מה שאכן קרה בסופו של דבר.
כך, למרות המאמצים של הרשתות החברתיות, נראה כי מדובר במרוץ חימוש טכנולוגי של ממש, בו הבוטים משכללים את שיטותיהם כדי לחמוק מזיהוי, והחברות והחוקרים משפרים את כלי הפיקוח כדי להדביק את הפער.
באופן פרדוקסלי, בסופו של דבר הכוח נמצא בידי הרגולטור, שבמקרה הזה גם נהנה מהתפוקה של אותם בוטים שמקדמים אותו מבחינה פוליטית - משל "החתול ששומר על השמנת". בהתאם, הקרב נגד הפייק והדיסאינפורמציה דורש גישה רב-ממדית הן מצד הרשתות החברתיות עצמן, והן מצד ציבור המשתמשים, שאמור לזהות תוכן שקרי ומגמתי.
