ממשל טראמפ הודיע רשמית על ביטול תקנות הייצוא של שבבים מתקדמים מתקופת ביידן, במה שנחשב למהלך דרמטי בעל השלכות בינלאומיות, במיוחד עבור מדינות כמו ישראל, שנכללו עד כה בקבוצת מדינות שעמדו בפני מגבלות משמעותיות.
3 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ נואם בכנס ההשקעות הסעודי-אמריקני בריאד, השבוע
(צילום: REUTERS/Hamad I Mohammed)
ההחלטה התקבלה ימים ספורים לפני מועד כניסת התקנות לתוקף, ב-15 במאי, והוכרזה באופן רשמי על ידי משרד המסחר האמריקאי אמש (ג'), זאת במקביל לביקורו של הנשיא טראמפ יחד עם בכירי עמק הסיליקון במדינות המפרץ.
הלחצים עשו את שלהם
התקנות שבוטלו - AI Diffusion Rule היו חלק ממדיניות ביידן להגבלת הפצת שבבים מתקדמים, במיוחד כאלה המשמשים לפיתוח מערכות בינה מלאכותית. הן כללו סיווג של מדינות לפי שלוש רמות סיכון, כאשר ישראל שובצה בקבוצת הביניים לצד מדינות כמו הודו, מקסיקו, סינגפור ואיחוד האמירויות.
המדינות בקבוצה זו היו כפופות למכסות ייבוא ולעיכובים בירוקרטיים, שהקשו על רכישת מעבדים גרפיים מתוצרת ארה"ב – משאב חיוני לצמיחת תחום הבינה המלאכותית. תעשיות רבות בישראל, ובראשן התעשייה הביטחונית, היו עשויות להיפגע מההגבלות. לפי ההנחיות המקוריות, ייבוא שבבים לישראל היה אמור להיות מוגבל ל-50 אלף יחידות במשך שלוש שנים.
חברות ישראליות נדרשו להגיש טפסים מפורטים על מטרת השימוש בשבבים, בקשות שהיו אמורות לעבור הליך אישור במשרד המסחר האמריקאי – תהליך שעלול היה לעכב פיתוחים טכנולוגיים ולפגוע במחקר האקדמי ובצמיחת חברות הזנק. בין היתר, החשש היה לפגיעה בתוכניות לאומיות כמו פרויקט מחשב-העל של רשות החדשנות, וכן בעיכוב בהקמת מערכות מחשוב באוניברסיטאות.
ביטול התקנות התקבל בלחץ גובר של גורמים בעלי השפעה – בראשם ענקית השבבים אנבידיה, שמנייתה זינקה לאחר ההודעה, וכן מדינות מהמפרץ ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, שמתכננות מהפכות בתחום ה-AI ורואות בייבוא שבבים יעד אסטרטגי.
ממשל טראמפ, כך לפי ההודעה הרשמית, מתכנן להחליף את המודל של מגבלות אוניברסליות בהסכמים בילטרליים מול מדינות נבחרות. הסדרים כאלה כבר מקודמים מול סעודיה והאמירויות, בעוד ישראל נותרת מחוץ לעדיפות המיידית, ונאלצת להתחרות עם עשרות מדינות על גישה לשוק השבבים האמריקאי.
בתגובה למהלך בירך שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ברכות לממשל טראמפ על שינוי המדיניות ביחס ליצוא שבבים מתקדמים. שינוי זה מחזק את המנהיגות הגלובלית של ארה"ב בתחום ויסייע לשמור על מעמדה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית שלה. הסרת המגבלות על יצוא השבבים תסייע לקידום טכנולוגיה וחדשנות ותביא לצמיחה ושגשוג של שתי המדינות".
עוד מוקדם לחגוג
עם זאת, בישראל מבהירים כי האתגר עוד לפנינו. כדי להיכלל בהסכמים העתידיים, דורש הממשל האמריקאי מישראל לחזק את הפיקוח על יצוא טכנולוגיות רגישות ולהגביל השקעות זרות – בעיקר מסין – בתחומי הפינטק, הביטחון והתשתיות הקריטיות. לשם כך מתקיימים מגעים בין משרדי הממשלה, בניסיון להציע הסדרה עצמאית שתשפר את מעמדה של ישראל מול וושינגטון.
לדברי גורמים מדיניים, ארה"ב ממתינה מישראל לעדכון רשימת הפיקוח על יצוא מוצרים דו-שימושיים, וכן לנהלים חדשים למעקב אחרי השקעות אסטרטגיות. רק אם צעדים אלה ייושמו, תוכל ישראל להתקדם לעבר הסכם ייעודי שיבטיח לה גישה נוחה יותר לשוק השבבים – נכס שנחשב כיום לחיוני לפיתוח הביטחוני, הכלכלי והאקדמי גם יחד.
