הציבור הישראלי חשוף להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי, בעיקר ברשתות החברתיות, ללא מענה הולם, מצב שעלול לגרום תוצאות הרסניות לחברה, במיוחד בתקופת משבר, מלחמה ובחירות. המענה הממשלתי שניתן לאיום לא הולם את חומרתו ואת הסיכונים העולים ממנו, וליקויים משמעותיים בהתמודדות עמו לא טופלו במשך שנים.
כך עולה מדו"ח חריף מיוחד של מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (ג'), בנושא היערכות המדינה בתחום. המבקר קובע, כי למדינה אין קו מנחה רשמי והכוונה סדורה בנושא, אין מדיניות לאומית, ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין-ארגונית עם האיום. יוזמות שננקטו לאורך השנים להתמודדות בין-ארגונית כזו נזנחו.
תפקידים לא אוישו, נושאים לא טופלו ונזנחו
בין השאר, תפקיד ראש תחום השפעה זרה לא אוייש במשך חודשים במשרד המודיעין, וגם הערכת מצב הביטחון לשנת 2023, שכללה המלצות מרכזיות למדיניות בנושא - לא נדונה בקבינט. אף שבאוגוסט 2024 העביר ראש מערך הסייבר לראש הממשלה הצעה לתוכנית פעולה להתמודדות לאומית בין-משרדית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, התוכנית לא נבחנה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו. רק בעקבות פניית משרד המבקר היא הועברה ביולי 2025 למל"ל לצורך בחינתה.
בשלב מסויים, לנוכח כניסת מערך הסייבר לתחום, הוחלט במל"ל שלא לקדם את הטיפול בנושא, אולם באוגוסט 2025 החליט ראש מערך הסייבר, כי ימקד את מאמציו בכל הנוגע להשפעה זרה רק למקרים שבהם היא נובעת מתקיפות שממונפות לטובת הישגי השפעה. כך הפסיקו, למעשה, שני הגופים לעסוק בנושא.
"השפעה זרה" היא מכלול הפעולות מצד גורם זר, שמטרתן לפגוע באופן מוסווה באינטרסים של המדינה, עד כדי פגיעה בריבונותה. מדינות וארגונים ברחבי העולם זיהו אותה כסיכון אסטרטגי. הזירה המרכזית לפעילות כזו היא הרשתות החברתיות, שם מנצלים גורמים מקומיים וזרים את השסעים החברתיים בארץ, גם כדי לפגוע באמון הציבור במוסדות דמוקרטיים.
אנגלמן קובע, כי נכון לחודש מרץ 2026, אפילו תמונת מצב באשר למאמצי השפעה זרה במרחב הדיגיטלי הישראלי חסרה. לדבריו, עיקר ההיערכות להתמודדות עם הנושא מתקיימת רק בסמוך לבחירות; תוכניות ומערכי שיעור הקיימים במשרד החינוך בנושא דיסאינפורמציה וטשטוש הגבולות בין אמת לבדיה מוצעים כ"תכני רשות" בלבד, ואין כל גורם ממשלתי האמון על הסברה והעלאת מודעות הציבור לאיום. בפועל, אין כיום גורם אחראי לנושא ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, לרבות להיבטי ההסברה.
בין מסקנותיו, המבקר קובע כי על המל"ל (המטה לביטחון לאומי) – בהתאם לתפקידו על-פי חוק, להציע לראש הממשלה מתווה לפעילות בתחום ההשפעה הזרה, שישמש תשתית לקבלת החלטת ממשלה בנושא. עמדת המל"ל, המובאת בדוח, היא, כי נדרשת החלטת ממשלה על הקמת גוף מטה ייעודי להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה, אשר יתכלל ויסנכרן את הטיפול בנושא של כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים.
בנוסף, המבקר קובע כי על השב"כ להמשיך במאמציו לשיפור איתור ניסיונות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. משרד החינוך, מצידו, נדרש להגדיר את התכנים הנוגעים לדיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית בנוגע לתוכן במרחב הדיגיטלי כתוכני חובה במערכת החינוך על כל זרמיה החל בגיל הצעיר.
עמוד התמיכה בח"כ לזימי שזוהה כמבצע השפעה איראני
(צילום מסך)
האיום על הבחירות הקרובות
אנגלמן פונה בדוח גם לוועדת הבחירות המרכזית: "הבחירות לכנסת עומדות בבסיס אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל ונחשבת תקופה רגישה במיוחד, שבה הנזק הפוטנציאלי מניסיונות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי מתעצם באופן משמעותי". הוא דורש מהוועדה לגבש דרכי פעולה להתמודדות עם אירועים שונים ולבחון אם וכיצד ניתן ליצור ערוץ לקבלת פניות בנושא, על מנת שהמידע יועבר לגורמים האמונים על הטיפול בו, ובמטרה לאפשר תגובה מהירה בעת הצורך.
בין השאר עולה מהדוח, כי האיומים על טוהר הבחירות באמצעות ניצול מאפייני האינטרנט, לרבות ניסיונות להשפעה זרה, הביאו את משרד המשפטים לגבש בשנת 2019 עקרונות מנחים לטיפול בתופעות אלה וכן דרכי התמודדות עם תרחישים שונים כגון פעילות של בוטים או חשבונות מזויפים המקושרים למדינה זרה. אבל מתברר, כי שש שנים לאחר שגובשו עקרונות אלה, ואף שחלה התפתחות טכנולוגית בשל השימוש בכלי בינה מלאכותית, העקרונות המנחים לא עודכנו על ידי המשרד.
אנגלמן: "גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי. מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי: תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא.
"זאת למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר.
"האיום מתחדד לקראת בחירות 2026. תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".
רשתות חברתיות. קרקע פוריה לרשתות השפעה זרות
(Getty Images)
איום אסטרטגי ולאומי
בהמשך לדו"ח נמסר היום מארגון המחקר "פייק ריפורטר", המתמחה בניטור וסיכול רשתות השפעה זרות, שגם סייע בהכנת הדוח, כי "דוח המבקר מאשר את מה שאנחנו מתריעים עליו שנים - רשתות השפעה זרות מהוות איום לאומי-אסטרטגי המסכן את כלל אזרחי ישראל. המחקרים שלנו מצביעים על עלייה עקבית ומשמעותית בפעילות של רשתות זרות בישראל בשנים האחרונות.
"בישראל פועלות רשתות השפעה זרות מאיראן, רוסיה, העולם הערבי ועוד. המטרות שלהן מגוונות: קידום מסרי דה-מורליזציה והחדרת ייאוש, פחד ושנאה; לעורר כאוס; לפלג את החברה הישראלית ולהעמיק את השסעים החברתיים, ואף לגייס סוכנים ומשתפי פעולה.
"על אף הסכנה הברורה והמיידית, תושבי ישראל מופקרים פעמיים - הן על ידי המדינה, שלא מפעילה מנגנון או גורם רשמי שאליו גורמי החברה האזרחית והציבור יכולים לפנות כדי לדווח על חשדות לניסיונות השפעה זרה, והן על ידי הרשתות החברתיות, שלא מפעילות מנגנון מסודר לטיפול בתופעה המסוכנת המתרחשת בשטחן. אחרי שנים שבהן לא גובשה מדיניות סדורה בנושא, הממשלה צריכה לפעול בנושא ללא דיחוי".
עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה של איגוד האינטרנט הישראלי, מסר בעקבות בפרסום הדוח: "כפי שגם מבקר המדינה קבע, הנתונים שאנו אוספים מראים כי סביבת המידע ומשתמשי הרשת בישראל חשופים ופגיעים במיוחד מול נסיונות השפעה והתערבות זרה של גורמים זדונים ברשתות עקב רמות שימוש גבוהות ברשתות לצד רמות אוריינות מידע נמוכות, הערכות חסרה של הרשויות והעדר חקיקה ורגולציה שתתן מענה לאיומים מסוג זה.
"במיוחד לאור המצב הבטחוני המתמשך והבחירות הקרבות יש צורך דחוף בקידום הערכות ומענה מדינתי מתקדם גם ברמת הניטור, הדיווח וההסרה וגם ברמת חינוך הציבור וקידום מודעות ויכולת לזהות פעילות חשודה ברשתות. דווקא ישראל, בה יש שימוש מוגבר ברשת ואיומים מרובים מבחוץ ומבפנים, מפגרת ביחס למדינות המערב בכלים שהיא נותנת לאזרחיה על מנת להתגונן ברשת.
"תיקון המצב הזה הוא דחוף במיוחד במציאות הנוכחית ודווקא החברה האזרחית בישראל צברה נסיון רב בהתמודדות עם נסיונות התערבות והשפעה ברשת שהמדינה יכולה ללמוד ממנו וליישם".
