חברת מטא, המפעילה את פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, הכניסה לקופתה כ-16 מיליארד דולר (כ-10% מכלל הכנסותיה השנתיות) מהצגת פרסומות המקדמות הונאות, תרמיות ומוצרים אסורים, כך חושפים מסמכים פנימיים וחסויים של החברה.
המסמכים, שנוצרו בין 2021 ל-2025, נחשפו באתר סוכנות רויטרס בסוף השבוע האחרון וחושפים תמונה מדאיגה וחמורה, כפי שדווחה גם על ידי ynet במספר הזדמנויות: במשך שלוש שנים לפחות, ענקית המדיה החברתית לא הצליחה, או בחרה שלא לעצור, "מבול" של מודעות שחשפו מיליארדי משתמשים להונאות מסחר אלקטרוני, תוכניות השקעה מזויפות, הימורים לא חוקיים ומכירת מוצרים רפואיים אסורים.
נתונים מזעזעים
אחד הנתונים המזעזעים ביותר, שהופיע בדוח פנימי של החברה מחודש דצמבר 2024 , ציין כי החברה מציגה למשתמשים שלה בממוצע יומי כ-15 מיליארד פרסומות בעלות "סיכון גבוה" להונאה, או במילים אחרות – פרסומות שהן באופן ברור פייק. לפי מסמך אחר מסוף 2024, מטא מרוויחה כ-7 מיליארד דולר בהכנסה שנתית ממודעות המוגדרות כהונאה.
המסמכים מצביעים גם על מדיניות פנימית תמוהה: מטא חוסמת מפרסמים רק אם המערכות האוטומטיות שלה חוזות בוודאות של 95% שהם מבצעים הונאה. אם רמת הוודאות נמוכה יותר, אך עדיין קיים חשד משמעותי, החברה גובה מהמפרסמים תעריפי פרסום גבוהים יותר כ"קנס" - טקטיקה שנועדה להרתיע, אך בפועל עדיין מכניסה כסף מהונאות.
המסמכים מצביעים גם על מדיניות פנימית תמוהה: מטא חוסמת מפרסמים רק אם המערכות האוטומטיות שלה חוזות בוודאות של 95% שהם מבצעים הונאה
בשיטת ה"קנסות" הזו, המפרסמים החשודים נדרשים לשלם יותר במכרז על מודעות (Penalty Bids), מה שמייצר הכנסה נוספת למטא, ומצד שני אמור להקטין את הרווח עבור המפרסמים. אבל אין ספק ששימוש במערכות אוטומטיות מאפשר למפרסמים הזדוניים "ללמוד" את דפוס הפעולה של המערכת ולהתאים את המודעות כך שיגיעו לרף העליון, מבלי לחצות אותו. לראיה, מצגת פנימית של מטא ממאי 2025 מעריכה כי פלטפורמות החברה היו מעורבות בכשליש מכלל ההונאות המצליחות בארה"ב.
דובר מטא, אנדי סטון, טען כי המסמכים "מציגים תצפית סלקטיבית המעוותת את גישת מטא להונאה", וכי ההערכה בדבר 10% מההכנסות "גסה וכוללנית מדי". הוא סירב למסור נתון עדכני, אך ציין כי בעקבות השקעות משמעותיות בתחום "מטא הפחיתה את דיווחי המשתמשים על מודעות הונאה גלובלית ב-58% ב-18 החודשים האחרונים, והסירה למעלה מ-134 מיליון מודעות הונאה ב-2025 עד כה".
"קל יותר לפרסם הונאות בפלטפורמות מטא"
במקביל, בחינה פנימית של מטא מאפריל 2025 העלתה מסקנה מדאיגה, לפיה "קל יותר לפרסם הונאות בפלטפורמות מטא מאשר בגוגל". ממצא זה מדגיש פער משמעותי באכיפת כללי הונאה בין שתי ענקיות הטכנולוגיה, כאשר נראה כי גוגל מפעילה מנגנוני סינון מחמירים יותר.
עוד עלה מהמסמכים כי מטא מודעת לסיכונים המשפטיים מולם היא עומדת בגין מדיניותה, והיא צופה קנסות רגולטוריים של עד מיליארד דולר בשל אי-הגנה על משתמשיה, אך לפי מסמך פנימי מנובמבר 2024 קנסות אלו "יהיו קטנים בהרבה מהכנסות מטא ממודעות הונאה".
המסמכים מראים כי למרות ההצהרות הפומביות של החברה, ההנהלה הבכירה של מטא החליטה לפעול כנגד הונאות בעיקר בתגובה ללחץ רגולטורי מתקרב, ולא כיוזמה פנימית. מטא הציבה יעד אסטרטגי לצמצם את הכנסותיה מהונאות, הימורים ומוצרים אסורים מ-10.1% ב-2024 ל-7.3% עד סוף 2025, ובהמשך ל-5.8% עד 2027.
המסמכים מראים כי למרות ההצהרות הפומביות של החברה, ההנהלה הבכירה של מטא החליטה לפעול כנגד הונאות בעיקר בתגובה ללחץ רגולטורי מתקרב
שינוי רגולטורי דרמטי
ובעוד שמסמכי מטא חושפים את היקף ההונאות הממומנות בפלטפורמות שלה ואת שיקולי הרווח מול הטיפול שלה בנושא, המגמה הרגולטורית בעולם מצביעה על שינוי דרמטי, כאשר רשויות ברחבי הגלובוס מתחילות להטיל אחריות משפטית וכלכלית ישירה על ענקיות הטכנולוגיה, תוך פגיעה במודל העסקי שמעדיף רווח על פני בטיחות המשתמשים.
האיחוד האירופי למשל נמצא בחוד החנית של המאבק בהונאות ובתוכן לא חוקי ברשת, באמצעות חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act - DSA). החוק, שנכנס לתוקף מלא לפלטפורמות הגדולות (VLOPs – Very Large Online Platforms) כבר באוגוסט 2023, מטיל עליהן אחריות מוגברת בנושאים אלו.
בין היתר החוק קובע כי פלטפורמות גדולות חייבות לנקוט אמצעים למיתון סיכונים, כולל אלו הנובעים מהפצת תוכן לא חוקי, מוצרים ושירותים מזויפים. עוד מטיל החוק חובות ספציפיות על שווקים מקוונים (Marketplaces) כדי להילחם במכירה מקוונת של מוצרים ושירותים לא חוקיים. כמו כן, הוא דורש שקיפות לגבי מודעות ומי עומד מאחוריהן.
גם בריטניה לקחה את הנושא צעד קדימה עם חוק הבטיחות המקוונת (Online Safety Bill). החוק מטיל חובה חדשה על פלטפורמות ועל מנועי חיפוש הגדולים למנוע הופעת מודעות הונאה בתשלום, ובכך מיישר קו עם הדרישה הכללית שתחול על תכנים שנוצרו על ידי משתמשים. צעד זה מגיב ישירות לנתונים המראים כי פלטפורמות חברתיות היו מעורבות ב-54% מכלל ההפסדים מהונאות תשלום בבריטניה ב-2023.
בישראל, התהליך הרגולטורי עדיין נמצא בעיצומו, אך קיימת כוונה להחיל אסדרה משמעותית על פעילותן של הרשתות החברתיות (בדומה ל-DSA האירופי). הסיבה לכך כפולה - הן כדי להגן על הציבור מהונאות - אך גם בגלל שהמודעות האלה לפעמים מסתירות פעילות נגד ישראל ואפילו אמצעי לגיוס כספים עבור ארגוני טרור.
בכל מקרה הצעדים המוצעים בארץ כוללים את הכוונה להחיל אחריות על פלטפורמות בגין הפצת תכנים בלתי חוקיים (כגון עבירות מין, בריונות או הונאה), אם לא טיפלו בהם במהירות סבירה לאחר שקיבלו דיווח.
בישראל, התהליך הרגולטורי עדיין נמצא בעיצומו, אך קיימת כוונה להחיל אסדרה משמעותית על פעילותן של הרשתות החברתיות
בנוסף, תחול חובת הקמת מנגנון שמאפשר לציבור לדווח על תוכן פוגעני, שמחייב את הפלטפורמה במענה מנומק ומהיר. על הפרק עומדת גם הסמכת רגולטור לפיקוח על הפלטפורמות ודרישה למיפוי סיכוני הליבה בפעילותן, כולל סיכוני הונאה.
עידן רינג, סמנכ״ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי: ״הדו"ח הפנימי של החברה מצא כי מדי יום מתפרסמים בפלטפורמה 22 מיליארד ניסיונות הונאה אורגנים. המסמכים האלה - שאנשי מטא כתבו בעצמם - מגלים שמדי יום הפלטפורמה מציגה למשתמשים שלה ברחבי העולם 15 מיליארד מודעות בתשלום עבור הונאות ועוקצים.
״המסמכים גם מגלים כי כדי ׳להרתיע׳ מפרסמים של הונאות, מטא החלה לגבות מחיר גבוה יותר ממי שפרסם מודעות שזוהו כבעלות ׳סיכון גובה׳. היא בעצם מכניסה יותר ממודעות של הונאות. ״חשיפת המסמכים הפנימיים מראה שבניגוד לטענת החברה, היא בהחלט מודעת להיקף השימוש לרעה בפלטפורמה שלה בידי עבריינים ברחבי העולם - וגם מכניסה מכך הון עתק. המסמכים גם חושפים את אוזלת היד של רשויות ומדינות ברחבי העולם בהתמודדות עם התופעה ועם תאגידי הטכנולוגיה הגלובליים רבי העוצמה.
״אנו קוראים למחוקקים ולרשויות להפסיק להתעלם מהפגיעה בציבור האזרחים בישראל באמצעות הפלטפורמות של מטא ולדרוש ממנה פעולה תקיפה ושקופה בטיפול בהפצת ההונאות הללו״.
