פיגוע טרור במקלטים? בסיס צבאי ישראלי מתחת לבית חולים? שיחת טלפון מכוונת טילים? גז אמוניה דלף בחיפה? טייסת חיל האוויר נפלה בשבי? - מלחמה בעידן הדיגיטלי בכלל ובעידן ה-AI בפרט היא גם קרב על התודעה, שהשלכותיו עשויות להיות פעמים רבות קשות.
האונליין סובל הכל, וה-AI בגרסאותיו האחרונות יודע גם לייצר הכל, באיכות שיוצרת אשליה מושלמת – תמונות וסרטונים שנראים כתיעוד מציאות, בעוד שבפועל נוצרו דיגיטלית יש מאין, או גרוע מזה – פשוט "נשאבו" מאירוע אחר, מתאריך אחר, ממקום אחר, כדי לשרת מטרה ברורה: הטלת מורא, הלהטת רוחות, או יצירת "אמת אלטרנטיבית".
השטף הזה, כצפוי, מציף את הרשתות החברתיות גם מתחילת המלחמה מול איראן, והוא מפיל בפח את כולנו – גם עיתונאים ופרשנים מנוסים, שלא הססו השבוע להעלות לאקרנים חומרי פייק ניוז שמצאו ברשת.
מאחוריו עומד מגוון ססגוני למדי של טיפוסים – ארגוני מודיעין וסייבר איראניים, וגם חמומי מוח מכל הגלובוס, גם מתוצרת ישראל, חלקם אושיות פייק ניוז ידועות. בעידן טראמפ, שבו הוסרו כמעט כל הסכרים בפני השקר והאמת הפכה יחסית, הרשתות הבינלאומיות מוצפות.
באדיבות מערך הסייבר הלאומי וארגון המחקר הישראלי "פייק ריפורטר", העוקב באדיקות אחר פרסומים החשודים כשקריים ברשת וחוקר אותם לעומק במטרה להגן על הציבור, אספנו כמה דוגמאות נבחרות של פייקים שרצים ברשתות החברתיות מתחילת המלחמה.
על "בסיסים צבאיים מתחת לבתי חולים" שמעתם?
רק אמש קיבלו עשרות אלפים בישראל הודעת SMS תחת הכותרת העמומה OrefAlert, המזהירה אותם מ...ירידה למקלטים: "יש להימנע משהייה במקלטים עד להודעה חדשה". במקביל הופצו הודעות על הפסקת אספקת דלק. מערך הסייבר, שתגבר כוחות בימים אלו, מיהר להודיע כי מדובר בהודעת כזב שמטרתה כמובן לייצר תבהלה.
אבל זה עוד כלום לעומת הסרטון המתאר "פיצוץ עז בתל-אביב שהתרחש כתוצאה מתקיפת טילים איראנית", שהופץ השבוע בחשבונות X שונים, זכה למאות אלפי צפיות, מאות ציוצים מחדש ולאלפי לייקים, ומשם התפשט כמובן לרשתות ערביות. בפועל, מדובר בתיעוד פיצוץ במפעל כימיקלים שאירע בעיר טיאנג'ין שבסין לפני 9 שנים.
חשבון X אחר, עם כ-300 אלף עוקבים, הדהד סרטון טיקטוק שבו רואים לכאורה כיצד "ישראל מקימה בסיס צבאי מתחת לבית חולים". לצד הסרטון פורסם הכיתוב: "הם (הישראלים, י"ו) אוהבים מגינים אנושיים". הסרטון זכה ל-18 אלף ציוצים מחדש וליותר מ-1.4 מיליון צפיות. בפועל, מדובר בכתבה של רשת NBC מהשנה שעברה, שעסקה בהעברת חולים לחניון התת קרקעי של בית החולים רמב״ם בחיפה.
אפשר לנחש שהמקור אינו אוהד ישראל גדול, ומדוע הוא בוחר להמציא דווקא סצנה כזו, המתכתבת עם הטיעון הישראלי הקלאסי להסברת הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים בלחימה. במקביל לאותו הסרטון הופצו עוד תמונות, המראות "הדמייה" של בתים אזרחיים בישראל ה"מסתירים" בתוכם טילים, מטוסי F-35, ואפילו, לא להאמין - ספינות קרב (ככל הנראה ניסיון לנקות את המשטר האיראני מהטענה שהוא משגר טילים באופן מכוון לריכוזים אזרחיים)
התחזות לפיקוד העורף
ולא מדובר רק בסרטוני פייק. כבר בשבת האחרונה נדרש מערך הסייבר הלאומי להזהיר את הציבור מפני הודעות מוקלטות והודעות וואטסאפ המתחזות לפיקוד העורף, שבהן נדרשו התושבים להכין ציוד חירום, וכן לגלוש לאתר אינטרנט מסוים לקבלת הנחיות נוספות.
גם בפיקוד העורף מיהרו להדגיש כי למערך יש אפליקציה ואתר משלו לצורך הודעות לציבור, והוא אינו פונה אף פעם אישית לאזרחים בשיחות טלפון אוטומטיות, ובטח לא יוזם שיחות הכוללות קישורים לאתרים. בכל מקרה, הנחיית מערך הסייבר היא לא ללחוץ על קישורים ולא לגלוש לאתרים שמוזכרים בשיחות טלפון.
הודעה דומה שהופצה ברשתות הוואטסאפ מזהירה מקבלת שיחות "מ-000, 099, 059", שהן "מבצע חדש של חמאס וחיזבאללה!!!" ו"מטרת השיחה היא לזהות את מיקומכם ולשגר לשם טילים". המטרה גם כאן, כמובן, היא לזרוע בלבול ופחד; לא ניתן לגלות את מיקומכם באמצעות חיוג אליכם.
גם חברת החשמל נפלה קורבן לפייק-ניוז דומה, עם הודעה שרצה בשמה ברשת על הפסקות חשמל יזומות בכל רחבי הארץ. לא היו דברים מעולם, ואפשר לנחש שהפרסום נועד לעורר בהלה, אך החברה נאלצה להוציא פוסט הבהרה חד משמעי: "אין הפסקות חשמל יזומות בדרך".
"דליפות גז" מאתרים שנפגעו, חיפושים אחר "טייסת שמטוסה נפגע"
הודעות הפחדה נוספות מן הסוג הזה הציפו השבוע את הרשת. לאחר מטח הטילים שנורה לחיפה ביום ראשון, שהוביל ל-8 פצועים ולפגיעות במבנים, קיבלו רבים הודעת "אזהרה" על דליפת גז אמוניה מסוכן. העירייה בתגובה מיהרה להוציא הודעת הפרכה: "הודעה זו אינה הודעה של עיריית חיפה ואירוע כזה לא קיים. מדובר בניסיון פישינג / מתקפת סייבר! אסור ללחוץ על הלינק המצורף!"
ההודעות האלו לכ-2,000 הודעות מייל שנשלחו מאז יום שישי החולף מגורמים זדוניים לגופים כמו עיריות, מוסדות אקדמיים ומוסדות בריאות. המיילים כוללים בעיקר משפטי הפחדה, כמו "התכוננו למוות מר! חפרו את קבריכם", ולא כוללים נוזקות כלשהן.
פייק מתגלגל אחר, חובבני במיוחד, שזכה לתפוצה מפתיעה השבוע, הייתה "ידיעה" שהופצה בעולם במהירות מסחררת, לפיה הצליחו האיראנים להפיל מטוס קרב אמריקאי מדגם F35 והם מנהלים חיפושים אחרי הטייס.
בהמשך אף דווח בפוסט אחר כי מדובר בטייסת, "שרה אחרונות" (השראה מ"ידיעות אחרונות?") שנלכדה בידי האיראנים. דובר צה"ל הכחיש מיידית, וטל היגן, חוקר חרוץ של "פייק ריפורטר", זיהה בקלות הן את פיצוץ המטוס שבצילום (שהוא אגב משנת 2024), והן את הצעירה החיננית שהופיעה בתמונה: טייסת חיל הים הצ'יליאני, דניאלה פיגוראה שמה, בצילום מ-2021.
פייק מקצועי יותר היה סרטון שהחל לרוץ ברשת מיד לאחר מטח הטילים הקטלני שהחריב שורת בתים בבת-ים, והתיימר להציג את רגע פגיעת הטיל בבניין. הסרטון הגיע אפילו לרשתות טלוויזיה שונות, עד שכמה אנשי מקצוע החלו לחשוד: הוא עלה לרשת מייד לאחר הפגיעה, כשרוב הציבור עדיין במקלטים, ואיכותו הייתה טובה מזו שיש במצלמות אבטחה.
צפייה מעמיקה יותר גילתה כי בסרטון נראות מכוניות משטרה שוהות במקום עוד לפני שהטיל פוגע בבניין, וכי טילים נוספים מופיעים באופן פתאומי באמצע המסך, ללא השובל האופייני. הסרטון הוא יצירת AI מובהקת, חובבנית למדי, והמטרה פשוטה: זריעת פחד.
לפי רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית ב"פייק ריפורטר", בעידן של הצפת מידע ויכולת עריכה מתקדמת, שקרים חזותיים כמו תמונות וסרטונים מתפשטים במהירות שיא - בזדון או בתום לב - ומתקבלים כעובדה מוגמרת. במצבי חירום ומלחמה, ההשפעה שלהם הופכת למסוכנת במיוחד.
"הפייקים הללו", אומר שושן, "מעוותים את המציאות ונועדו לקבע נרטיב שקרי לצרכים פוליטיים. חשוב שנעצור, נפעיל חשיבה ביקורתית ונבדוק את התוכן בטרם אנחנו מאמינים לו ומפיצים הלאה. המאבק בפייקים צריך להיות באחריות משותפת של הציבור, הרשתות החברתיות והממשלה – שחייבת להכיר במרחב הדיגיטלי כשדה קרב לכל דבר ולהיערך לכך בהתאם בעתות שגרה ומלחמה".
הבכירים לא נמלטו
אסור לטעות, אין צדיקים בסדום - ויש גם פייקים לא מעטים מהצד השני, זה שתומך בנו. למשל, צילום-לכאורה של העמוד הראשון בניו-יורק טיימס, שהופיע-לכאורה בתחילת השבוע, עם הכותרת הראשית: "שלושה דברים ניתן לראות עכשיו מהחלל - את החומה הגדולה ואת שתי הביצים של ביבי".
היוצר התכוון אולי רק לפרגן לראש הממשלה, בבדיחה או ב"מם" יצירתי – גם נשיא ארה"ב טראמפ מקיף עצמו במשרדו בשערי-פייק של "טיים-מגזין" עם תמונת דיוקנו - אבל זה לא הפריע לרבים מאוד ברשתות החברתיות להאמין בכל ליבם כי הפרסום אמיתי ולהתייחס אליו ככזה.
סרטון אחר שהופיע ברשת X והפיל שולל אפילו את כתבי האון-ליין והטלוויזיה בארץ, הוא זה שבו נראים לכאורה "בכירים" או "עשירים" איראניים מגיעים ברכבי שרד למטוס פרטי כדי לברוח מהמדינה. הסרטון, שעומד בסתירה לעובדה שאיראן סגרה לחלוטין את המרחב האווירי שלה, לא עורר כל חשד. בפועל, מדובר בקטע וידיאו שהופיע ברשת לראשונה כבר ביולי 2023.
סרטון פייק דומה, שהופיע בחשבון X של The Persian Jewess (שלו כ-100 אלף עוקבים) וזכה גם הוא להרצה בשידורי החדשות בארץ ולהתייחסות חגיגית של פרשנים, הוא זה שבו נראים כביכול נהגים איראניים "חוגגים" את המתקפה הישראלית.
ב"פייק ריפורטר" מצאו כי מדובר בווידיאו ישן, שעלה לרשת לראשונה לפני שנתיים. באותה רוח העלתה גם מירי בארבי, פעילת ימין מוכרת, וידיאו שבו נראה כביכול "שדה התעופה של איראן" חרב, לאחר הפצצה מסיבית. בפועל, מדובר בסרטון AI מוכר ושחוק למדי.
לצורך ההתמודדות עם ידיעות חשודות, במערך הסייבר גיבשו שורה של המלצות פשוטות, שעיקרן חשיבה ביקורתית, בדיקת מקורות, והיעזרות בערוצים הרשמיים. בין השאר, ממליצים שם לוודא את מקור המידע - האם מדובר בגורם מוסמך או רק בדיעה/שמועה; לבדוק האם הידיעה פורסמה גם במקורות נוספים ואמינים; אם מדובר בתמונה – חשוב לחפש סימנים לזיוף כמו עיוותים או פרטים לא הגיוניים; וגם, חשוב לשים לב לניסוח - ניסוח דרמטי ומאיים או רצוף שגיאות עלול להעיד על פייק.
ב"פייק ריפורטר" ממליצים לקחת בערבון מוגבל פרטים סנסציוניים, מכעיסים או "עסיסיים" במיוחד. דווקא ידיעה תוססת ומסעירה מחייבת בדיקה של העומד מאחוריה. אם החיפוש במנוע החיפוש מעלה אבק – החשד לפייק גובר משמעותית.
