האויבים לא צריכים האקינג – הם פשוט גולשים ברשתות החברתיות. מחקר שנערך לאחרונה חשף את הסכנות הביטחוניות הנשקפות כתוצאה משיתוף תמונות וסרטונים ברשתות חברתיות על ידי חיילי צה"ל. המחקר בדק מקרים בהם חיילים פרסמו תכנים אישיים מאזורי לחימה, תוך שימוש בכלים דיגיטליים כדי לנתח את המידע שנחשף.
ממצאים מדאיגים
מהמחקר, אותו ערכה חברת הסייבר הישראלית CYFOX (סייפוקס), עלו נתונים מדאיגים, לפיהם חיילים רבים אינם מודעים להשלכות החמורות של מעשיהם, וחושפים מידע רגיש שיכול לשמש את האויב. בין היתר נחשפו מיקומים אסטרטגיים, פרטים על פעילות מבצעית, ואף מידע אישי על החיילים עצמם.
השיטה פשוטה - מומחי OSINT (מודיעין ממקורות גלויים) יכולים לזהות מבנים, מיקומים ואת זהות החיילים מתוך הצלבות נתונים שזמינים במאגרי מידע ברחבי הרשת. לא פעם חיילים אפילו מקלים על מומחי מודיעין עוינים ומציינים בעצמם פרטים רגישים בפוסטים.
התוצאה של הפרסומים הללו היא שהם עלולים לפגוע בביטחון המדינה, לסכן חיי אדם, ולהשפיע לרעה על התדמית של צה"ל בעולם, כמו גם לסכן את החיילים עצמם. גורמי טרור מנצלים את המידע לתכנון פיגועים מדויקים נגד המפרסמים, בעוד שגורמים עוינים כבר החלו להשתמש בנתונים מהסוג הזה לתעמולה שלילית ואף לניסיונות להביא למעצר של חיילים ישראלים בחו"ל.
ניסיונות אלו גברו בחודשים האחרונים, אך יש לציין כי הם לא החלו עם המלחמה בעזה. תביעות שונות וניסיונות למעצר חיילי צה"ל בחו"ל נצפו גם בעבר, אך מאז החלה המלחמה ובשילוב עם האקלים הפוליטי במדינות מסוימות, העלו את כמות הניסיונות האלו והגבירו את הסיכון אליו נחשפים חיילים וקצינים בנסיעותיהם לחו"ל.
כך לדוגמה בדצמבר 2024, קבוצות פרו-פלסטיניות בצ'ילה קראו למעצר של חיילים ישראלים לכאורה הנמצאים במדינה. חודש לפני כן בנובמבר דווח על ארגון פרו-פלסטיני הפועל בהולנד במטרה להביא למעצרם של שלושה חיילי צה"ל שטיילו באמסטרדם. רק מתחילת השנה הנוכחית הוגשה תלונה נגד חייל בצרפת ונפתחה חקירה נגד חייל אחר בבלגיה.
במקביל דווח על חיילים ישראלים שנעצרו או עוכבו בגרמניה, יוון וקפריסין בעקבות תלונות שהוגשו נגדם בגין פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו במהלך שירותם הצבאי, ולאחרונה עלה לכותרות המקרה של החייל שנאלץ להימלט מברזיל כדי לא להסתכן במעצר. אותה פרשה הובילה בזמנו את שר החוץ גדעון סער לכנס דיון של צוות השרים מהקבינט המדיני-ביטחוני לנושא הגנה על יהודים וישראלים בחו"ל.
6 צפייה בגלריה
תמונה של סטודנט הלומד באוניברסיטת קולומביה מתקופתו בצה"ל שפורסמה ברשתות החברתיות
(רשתות חברתיות)
משבר בתדמית הבינלאומית של צה"ל
לדברי מומחים, ההתנהלות הזו נובעת בעיקר מהיעדר מודעות מספקת לאבטחת מידע. היא מדגישה את הצורך הדחוף בהטמעת נהלים מחמירים לאיסור צילום ופרסום מאזורים רגישים בהם מתבצעת פעילות מבצעית, לצד חינוך והכשרת חיילים לסיכונים הכרוכים בפרסומים מסוג זה. במקביל, ממצאי המחקר מצביעים על כך שפעילות בלתי מבוקרת ברשתות החברתיות אינה רק פוגעת בביטחון המבצעי, אלא גם משמשת כגורם משברי בתדמית של צה"ל בזירה הבינלאומית.
לא נדיר למצוא סילופים של תמונות שפרסמו חיילים ברשתות שמופנות על ידי גורמי פרופגנדה פרו פלסטינים כהוכחה ל"חוסר המוסריות של חיילי צה"ל". דוגמה לכך היא בפוסט פייסבוק של תומך פרו-פלסטיני צרפתי שבו הוצגה תמונה של חיילים שהתלבשו בבגדי נשים שככל הנראה מצאו בבית פלסטיני.
בפוסטים אחרים נראים חיילים בשלל מצבים שאולי נראו היתוליים בכוונה המקורית שלהם, אך משמשים כחומר גלם מצוין עבור שופרות ההסברה הפלסטינית, זאת מעבר לסיכון האישי בו אותם חיילים שמים את עצמם כשהם מצטלמים בפנים גלויות.
נוסף על כך נמצא כי גם השימוש באפליקציות ניווט בבסיסים צבאיים מייצר בנק מטרות פוטנציאלי עבור האויב. על פי פרסום שעלה לאחרונה ב"כלכליסט", מומחה אבטחת מידע התריע על כך שנתוני וייז, גוגל מפות ואפליקציות נוספות יכלו לסייע לחיזבאללה לטווח מטרות בתוך בסיסים - כמו למשל באירוע בו הופצץ חדר אוכל בבסיס הטירונים של חטיבת גולני.
6 צפייה בגלריה
תמונות מהסוג הזה לא רק מסכנות את החיילים עצמם, אלא משמשות גם כחומרים בפעילות האנטי-ישראלית בעולם
(רשתות חברתיות)
וזה לא האירוע היחיד - לפני כמה שנים התברר שאפליקציית כושר פופולרית הקליטה מסלולי ריצה של חיילים בתוך בסיסים כאשר אלה השתמשו בה. מדובר אם כן בתופעה שהיא מעבר לסלפי בודד, פעמים רבות אנו נתקלים במצבים בהם העולם הדיגיטלי נראה לנו רחוק ולא מקושר, אך למעשה משפיע מאוד על המציאות שלנו בשטח.
תגובת דובר צה״ל: "צה"ל פועל בכל עת לשמירת בטחון משרתיו. כחלק מכך, נאסר על חיילים לפרסם את מיקומם, הן בארץ והן בחו”ל, וזאת מתוך מטרה לשמור כאמור על ביטחונם ולמנוע סיכונים מיותרים. ההנחיות בנושא מחודדות באופן שוטף והפרתן מטופלת פיקודית ומשמעתית ככל שנדרש".
"צה״ל מודע ליכולות גיאו-לוקליזציה ופועל באופן יזום על מנת לשמור על ביטחונם של חיילי צה״ל מפני שימוש ביכולות הללו על ידי גורמים עוינים. צה"ל, בשיתוף עם הגופים הרלוונטיים במדינת ישראל, פועל כל העת לשמירה על ביטחונם של משרתי צה"ל בכלל ההיבטים, לרבות בעת הימצאותם בחוץ לארץ".
כך תשמרו על הפרטיות והאבטחה ברשתות החברתיות בשגרה ובזמן פעילות צבאית
עשו:
- בדקו את הגדרות הפרטיות ברשתות החברתיות והגבילו כניסה לחשבונות שלכם רק לחברים.
- הקפידו על הדרכות שוטפות בנושאי אבטחת מידע והיו מודעים לסיכונים הקשורים לשיתוף תכנים ברשת.
- שמירה על זהירות ואחריות אישית היא המפתח למניעת חשיפת מידע מסוכן ולהגנה על הביטחון האישי והצבאי.
- השאירו ציוד דיגיטלי מחוץ לשטחי לחימה, כולל סמארטפונים, שעוני כושר וכל מכשיר שניתן לאכן באמצעותו את מיקומכם.
- בעת שיתוף מידע בתוך היחידה השתמשו בפלטפורמות מאובטחות ומאושרות מראש בלבד.
- ודאו שהתכנים שאתם מתעדים בתמונות ובסרטונים אינם כוללים פרטים מזהים כמו מבנים, נופים ייחודיים או פריטים צבאיים.
אל תעשו:
- אל תשתפו מידע אישי ברשתות. הימנעו מפרסום פרטים שעלולים לחשוף את תפקידכם או השתייכותכם ליחידה צבאית.
- אל תשתפו תוכן ללא בדיקה קפדנית. גם פרטים קטנים עלולים לחשוף מידע רגיש.
- אל תזלזלו בסיכונים. שיתוף מידע עלול לסכן אתכם ואת חבריכם.
- אל תעלו תמונות או סרטונים במהלך פעילות צבאית, גם לא למטרות אישיות.
- אם צילמתם והעליתם לרשתות החברתיות, הקפידו להסיר תמונות משטחי לחימה מכל הפלטפורמות לפני נסיעה לחו"ל.
- אל תעלו פוסטים או תייגו את עצמכם במהלך שהייה בחו"ל. אם חשוב לכם לשתף תמונות, עשו זאת לאחר שובכם ארצה.
