בפתח אירוע ועידת העתיד של המדינה של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה שנערכה היום (שלישי), התקיים פאנל מיוחד שעסק בחדשנות הישראלית, כשבמרכזו האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני מדינת הסטארט-אפ. המשתתפים – ד"ר אביטל שריפט סגנית סמנכ"ל לקידום טכנולוגיות מהתעשייה האווירית, עפר עובד סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות ואגרונומיה מחברת נטפים, שירי דולב, יועצת אסטרטגית בתחומי הסייבר, דיפנסטק, AI וחדשנות טכנולוגית ועסקית, ויהונתן אדירי, מייסד משותף של תנועת "עלינו דור הנכדים" – סיפקו הצצה לדרכים בהן ישראל ממשיכה להצטיין, גם תחת לחצים גיאופוליטיים וכלכליים.
ועידת העתיד - החדשנות הישראלית
(צילום: סנטרל הפקות)
חדשנות ישראלית: לא רק באקדמיה, גם בתעשייה
הפאנל, בהנחיית כתב ההייטק והכלכלה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, טל שחף, נפתח בדיון על מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום החדשנות. אביטל שריפט מהתעשייה האווירית הדגישה את המודל הייחודי של החברה לפיתוח רעיונות חדשניים: "עמק המוות הראשון" – המעבר מרעיון לאב-טיפוס – הוא המקום בו התעשייה האווירית נכנסת לתמונה. באמצעות מרכזי חדשנות בארץ ובעולם, החברה מסייעת לחוקרים צעירים ולסטארט-אפים להפוך רעיונות תיאורטיים למוצרים מבצעיים. לדבריה, 60% מהפרויקטים שנכנסים למרכזי החדשנות מיושמים בפועל. מודל זה, המשלב את היכולות ההנדסיות של התעשייה האווירית עם יצירתיות של יזמים חיצוניים, משמש דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח בין התעשייה לאקדמיה ויזמות פרטית.
מודל זה מהווה ניגוד מסוים לשיטות הנהוגות בעמק הסיליקון בארה"ב, שם גופי ענק כמו גוגל ומטא מפתחים את רוב החדשנות באופן פנימי, תוך גיוס טאלנטים במחירי עתק. ישראל, לעומת זאת, מתמקדת בשילוב כוחות ובניצול היתרונות היחסיים שלה – חשיבה יצירתית, גמישות ויכולת להמציא פתרונות תחת אילוצים.
מחקלאות ועד בינה מלאכותית: מנועי הצמיחה הבאים
שירי דולב התייחסה לתחום הלוהט של הבינה המלאכותית וטענה שחדשנות אינה עניין של הברקה רגעית, אלא של שיטה מסודרת הפורחת דווקא תחת אילוצים. "בעיני היופי הוא שאין לנו ברירה, אנו חייבים לקחת ולעשות את הקפיצה הזו קדימה", אמרה. לדבריה, למרות שחברות ישראליות גילו את התחום באיחור יחסי, הן מצמצמות במהירות את הפער ומוצאות דרכים יצירתיות ליישם את הטכנולוגיה, למשל בתחום הבריאות. התפיסה הזו, שחדשנות מתקיימת בכל מקום, חוזרת על עצמה גם בדבריו של עפר עובד מנטפים, חברת ההשקיה הגדולה בעולם. למרות שנטפים פועלת בענף הנחשב מסורתי, החברה נמצאת בחוד החנית הטכנולוגית. עובד תיאר כיצד החברה פיתחה מערכות השקיה דיגיטליות מבוססות אלגוריתמים, המאפשרות לחקלאים לקבל המלצות מדויקות על כמויות מים ודשן, ואף להפעיל את המערכת דרך הנייד. "גם בחקלאות פיתחנו אלגוריתמים שלפי מזג האוויר והגיל של הצמח ומצבו, אנו יודעים לתת לו המלצות לשבוע הקרוב", ציין.
במדינות כמו סין, למשל, ענף החקלאות מתמודד עם אתגרים דומים של הגירה עירונית וקושי בגיוס כוח אדם צעיר לחקלאות. הפתרונות של נטפים, שמפחיתים את הצורך בעבודה פיזית ומשפרים את היעילות, רלוונטיים במיוחד גם לשווקים הללו. ביפן, התלות בגידולי אורז והרגישות של הענף למשברים הובילו למאמצים טכנולוגיים דומים, אך בישראל, הגישה המשולבת של חיסכון במשאבים יחד עם תפוקה מקסימלית מהווה יתרון משמעותי.
הצד החזק של מדינות קטנות
יהונתן אדירי התייחס לשאלת יכולתה של ישראל, כמדינה קטנה, להמשיך ולהוביל מול מעצמות עם משאבים כספיים אדירים. לדבריו, בעוד שמהפכות תעשייתיות קודמות, כמו המנוע והאטום, נולדו במעצמות, מהפכות טכנולוגיות עכשוויות בתחומי הביולוגיה הסינטטית והבינה המלאכותית מתרחשות דווקא במקומות קטנים. "אנחנו בפתח עידן שדווקא מדינות קטנות, בתחומים שלא מחייבים את המימד הפיזי, לישראל יש הזדמנות", אמר. הוא השווה את ישראל למדינות כמו טייוואן, שהפכה למעצמת שבבים עולמית, והולנד, המובילה בייצור ציוד קריטי לתעשיית המוליכים למחצה.
הפאנל סיכם כי הצורך המיידי הוא להדק את שיתוף הפעולה בין האקדמיה, התעשייה והממשלה. בעוד שישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים, כגון מימון מחקר אקדמי בהיקף נמוך יחסית, המשתתפים הסכימו שהחוסן הכלכלי של המדינה והיכולת להפיק "לימונדה מלימונים" תחת אילוצים, הם המפתח להמשך ההובלה. העיסוק בטכנולוגיות עתידיות הוא לא רק מותרות, אלא מרכיב חיוני בחוסנה הביטחוני והכלכלי של ישראל, כפי שהודגם על ידי אביטל שריפט, שסיפרה כיצד תרחישים עתידיים שתוכננו לפני עשרות שנים התממשו בהצלחה מול איומים עדכניים. "בליל המתקפה האיראנית הראשונה לפני כשנה, אמרתי שאני הולכת לישון בשקט, כי אני סומכת על המערכת שתכננו שתעיר אותי", סיפרה.
