עד לא מזמן, ההתנגדות למרוץ הבינה המלאכותית התנהלה בעיקר במקומות צפויים למדי: מכתבים פתוחים של חוקרים, דיונים בקונגרס, פוסטים מודאגים ברשתות החברתיות וכנסים שבהם מומחי אבטחה מזהירים מפני היום שבו המערכות יהיו חכמות מדי בשביל שנוכל לשלוט בהן. אבל לפחות עבור פעילה אחת מסן פרנסיסקו, הוויכוח הזה הסתיים מאחורי סורג ובריח.
וינד קאופמן (Wynd Kaufmyn), פעילה בת 69, התייצבה השבוע לריצוי עונש מאסר לאחר שהורשעה בעקבות מחאה שחסמה את הכניסה למטה OpenAI בסן פרנסיסקו. לפי דיווחים בארצות הברית ובבריטניה, מדובר ככל הנראה באדם הראשון שנשלח לכלא בעקבות מחאה המכוונת באופן ספציפי נגד פיתוח בינה מלאכותית.
קאופמן נידונה ל-14 ימי מאסר, אם כי בפועל היא צפויה לרצות כמחצית מהתקופה בשל כללי חישוב ימי המעצר בקליפורניה. היא מצידה לא ממש מתחרטת - מבחינתה, האדם הלא נכון נכנס לכלא. "אני לא זו שצריכה להיות בכלא", אמרה לפני תחילת ריצוי העונש/
"ניסיתי למנוע סכנה גדולה יותר"
האירוע שהוביל להרשעה התרחש בפברואר 2025, אז הגיעה קאופמן יחד עם פעילים נוספים מארגון StopAI למשרדי OpenAI בסן פרנסיסקו. המטרה של הארגון שאפתנית במיוחד: לעצור את המרוץ לפיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, או ASI, מערכת היפותטית שתעלה על בני אדם ביכולותיה במגוון רחב של תחומים.
בעוד שחברות הטכנולוגיה משקיעות מאות מיליארדי דולרים בהגדלת כוח המחשוב ובבניית מודלים חזקים יותר, אנשי StopAI טוענים שהאנושות מתקדמת מהר מדי לעבר טכנולוגיה שאיש עדיין לא יודע להבטיח שתישאר בשליטה.
במסגרת המחאה חסמו הפעילים את הכניסה למשרדי החברה באמצעות שרשראות ומנעולים. המשטרה דרשה מהם להתפנות ולאפשר לעובדים להיכנס לבניין, אך קאופמן ופעילים נוספים סירבו. בעקבות זאת, חבר מושבעים בסן פרנסיסקו הרשיע את קאופמן בארבע עבירות, בהן הסגת גבול במטרה להפריע לפעילות עסקית, התקהלות בלתי חוקית וסירוב להתפזר.
עבור קאופמן, לא מדובר היה במחאת הבכורה שלה. לפי הדיווחים, היא פעילה פוליטית כבר עשרות שנים והשתתפה לאורך השנים במחאות נגד נשק גרעיני, מדיניות ארה״ב במרכז אמריקה ובנושאים פוליטיים נוספים.
הקו המשפטי של קאופמן היה מעניין לא פחות מהמחאה עצמה. היא לא ממש הכחישה את המעשים שיוחסו לה, אלא ניסתה לטעון כי הם היו מוצדקים מכוח "הגנה מתוך הכרח" (Necessity Defense). במילים פשוטות: כן, היא הפרה את החוק, אבל לטענתה עשתה זאת כדי לנסות למנוע סכנה גדולה בהרבה.
לפי תפיסת העולם של קאופמן ושל פעילי StopAI, חברות כמו OpenAI, אנת׳רופיק ומטא מנהלות כיום מרוץ לפיתוח מערכות חזקות יותר ויותר, מבלי שיש בידן דרך מוכחת להבטיח שמערכת אינטליגנטית בהרבה מבני אדם תישאר תחת שליטה אנושית. עם זאת, חבר המושבעים לא השתכנע שהטיעון הזה מצדיק את חסימת הכניסה למשרדי החברה.
התביעה בסן פרנסיסקו הציגה עמדה פשוטה בהרבה: הזכות להפגין אינה מעניקה למפגינים זכות למנוע מאנשים אחרים להיכנס למקום עבודתם או להפריע לפעילות עסקית. כלומר, השאלה במשפט לא הייתה אם בינה מלאכותית עלולה להיות מסוכנת, אלא האם החשש הזה מעניק למפגינים היתר לעבור על החוק.
הוויכוח על עתיד ה-AI
אחד העדים מטעם ההגנה היה סטיוארט ראסל, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. ראסל עוסק כבר שנים בסיכונים האפשריים של מערכות AI מתקדמות ובבעיה המכונה לעיתים "בעיית השליטה": כיצד ניתן להבטיח שמערכת שחכמה יותר מבני אדם אכן תפעל בהתאם למטרות שהוגדרו לה.
עם זאת, חשוב לציין שהתרחישים הקיצוניים שמפחידים את StopAI רחוקים מלהיות קונצנזוס מדעי. אין כיום הסכמה בקרב חוקרי AI אם בינה על-אנושית בכלל קרובה, מתי היא עשויה להגיע או מה תהיה רמת הסיכון שתיצור.
אבל גם אי אפשר לפטור לחלוטין את החששות כמדע בדיוני. שאלת הסיכונים של מערכות AI חזקות הפכה בשנים האחרונות לנושא מחקר רציני באוניברסיטאות, בממשלות ואפילו בתוך חברות הבינה המלאכותית עצמן.
קלוד, ChatGPT
(Shutterstock, Getty Images)
המחאה יוצאת מהאינטרנט
העונש של קאופמן קצר למדי, ובפועל היא צפויה לשהות בכלא כשבוע. אבל העובדה שאדם נכנס לכלא בגלל מחאה נגד פיתוח בינה מלאכותית מסמנת שינוי מסוים באופן שבו הוויכוח סביב הטכנולוגיה מתנהל. בשנים האחרונות, הביקורת הציבורית על AI עסקה בעיקר בנושאים מוחשיים: אובדן מקומות עבודה, זכויות יוצרים, זיופים עמוקים, פרטיות, הטיות אלגוריתמיות או שימוש לרעה בטכנולוגיה.
המחאה של StopAI מגיעה ממקום אחר לגמרי. מבחינת הפעילים, הבעיה אינה מה שהבינה המלאכותית עושה כיום, אלא מה שעלול לקרות אם המרוץ הנוכחי יימשך עד לפיתוח מערכת שתעלה על האינטליגנציה האנושית.
אז האם המחאה נגד AI תעבור מסלול דומה לזה שעברו תנועות האקלים - מקבוצות שוליים קטנות, דרך חסימות ומעצרים ועד לנושא פוליטי מרכזי? בשלב הזה מוקדם מאוד לקבוע. גם הטענה שקאופמן היא "הראשונה בעולם" שנכלאה בגלל מחאת AI מופיעה בדיווחים בניסוח מסויג, ואין מאגר משפטי עולמי שיכול לאמת קביעה כזו באופן מוחלט.
יש גם צד נוסף לסיפור. בתוך תנועת ההתנגדות ל-AI עצמה התעוררו בשנים האחרונות מחלוקות סביב גבולות המחאה והרטוריקה שבה משתמשים חלק מהפעילים. OpenAI מצידה טענה כי פעולות משבשות ושיח קיצוני עלולים לפגוע דווקא בדיון הלגיטימי בסיכונים של הטכנולוגיה.
