המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, יחד עם אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, משיק סדרה של מהלכים לקידום התוכנית הלאומית בתחומי הקוונטים והבינה מלאכותית.
שני פרויקטי הדגל הראשונים יהיו "פרויקט נקסוס" - מכרז להקמת פלטפורמת מחשוב קוונטי לאומית כחול-לבן, ושני "קולות קוראים" להקמת תשתיות "בינה מלאכותית פיזית" (Physical AI) ופיתוח מודלי בינה מלאכותית.
למה זה חשוב?
מחשב קוונטי הוא מערכת חישוב המבוססת על עקרונות מכניקת הקוונטים, המעבדת מידע בדרכים שמחשבים קלאסיים אינם מסוגלים להן. בעוד שמחשב רגיל משתמש בביטים שערכם מוחלט (0 או 1), מחשב קוונטי משתמש ב"קוביטים" שיכולים להיות במצב של 0, 1 או שניהם בו-זמנית. עובדה זו מאפשרת למחשב לבחון מיליוני אפשרויות במקביל.
בינה מלאכותית פיזית היא תחום בבינה מלאכותית, המתמקד במערכות ה"מבינות" את העולם הפיזי, מקבלות החלטות בזמן אמת ומבצעות פעולות פיזיות בעולם האמיתי. זאת, בניגוד לבינה מלאכותית קלאסית המתקיימת רק בתוכנות, בצ'אטים או במסכים. היא מחברת בין מודלי למידה לבין חיישנים ומנועים – למשל רובוטים כמו-אנושיים או מכוניות חכמות.
ועדת המכרזים המיוחדת לנושאי המטה הלאומי לבינה מלאכותית באגף החשבת הכללית אישרה היום את פרסום המכרזים וה"קולות הקוראים", המאפשרים את הוצאת התוכנית הלאומית לפועל. מטרת המהלכים היא "להבטיח את מנועי הצמיחה, הריבונות הטכנולוגית וההובלה הגלובלית של מדינת ישראל בשנים הבאות".
המהלך מעביר את ההחלטות שהתקבלו בנושא לשלב המעשה, אם כי עדיין מדובר בשלב ראשוני בלבד. הקמת מחשב קוונטי כחול-לבן אמורה לבסס את מעמד ישראל כמובילה עולמית בתחום ולתמוך בשלל הטכנולוגיות הקיימות בארץ.
מחשוב קוונטי מול מחשב קלאסי
(צילומים: shutterstock)
משמעות ההחלטה בעניין Physical AI היא הקמתו של "שדה ניסויים לאומי", שישמש כמרכז בינלאומי לסימולציות אמת של תרחישי קצה בסביבות מגוונות כמו כבישים, מתחמים רפואיים, סביבות ייצור מתקדמות, חקלאות ועוד. המטה הלאומי פירסם בשלב זה "פנייה מוקדמת לקבלת מידע" (RFI) להקמתו.
מטה ה-AI הלאומי פירסם גם "פנייה מוקדמת לקבלת מידע" לאפיון דרכי הפעולה הלאומיים בתחומי מודלי הבסיס של הבינה המלאכותית, שהולכים והופכים לתשתית אסטרטגית קריטית, במטרה למפות את יכולות השוק ולבחון מהלכים למיצוי היתרונות היחסיים של מדינת ישראל.
לדברי ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תא"ל במיל' ארז אסקל, "אנחנו עוברים במהירות ובמקצועיות מהגדרת החזון והאסטרטגיה ליישום מעשי בשטח יחד עם כלל שותפי הממשלה. הצעדים שאנו משיקים כעת הם שלב מרכזי להבטחת התשתיות הריבוניות שלנו, תוך המשך ריכוז מאמץ ביתרונות היחסיים של מדינת ישראל למובילות גלובלית לשנים קדימה".
המרוץ להשגת מיחשוב קוונטי נחשב כיום למרוץ החשוב ביותר בין מעצמות: מחשבים קוונטיים מסוגלים לפרוץ את אלגוריתמי ההצפנה המקובלים כיום, המגנים על בנקים, תשתיות קריטיות ותקשורת צבאית. מדינה שתחזיק במחשב קוונטי חזק תוכל לפצח מידע מסווג של יריבותיה. טכנולוגיה קוונטית מאפשרת גם יצירת רשתות תקשורת בלתי-ניתנות להאזנה, שבהן כל ניסיון ליירוט המידע מקפיץ התרעה מיידית.
הבינה המלאכותית הפיזית משנה את הדרך שבה מכונות מבינות ופועלות: יש לה השלכות בתחומי הבריאות (ניתוחים רובוטיים, פרוטזות חכמות ועוד), תחבורה (רכבים ורחפנים אוטונומיים, נהיגה אוטונומית), אחסון (רובוטים למיון ולאריזה), חקלאות (קטיף רובוטי, עיבוד שדות מדויק, הדברת עשבים בלייזר), ועוד.
