למרות הביקורת הציבורית, רשות ההגירה והמכס האמריקנית (ICE) חידשה בשקט את החוזה עם חברת הסייבר הישראלית-במקור פאראגון בסוף השבוע האחרון, לאחר שהשהתה אותו באוקטובר האחרון.
ההתקשרות, שנחתמה ב-27 בספטמבר 2024, עומדת על שני מיליון דולר ומגדירה אספקה של מערכת דיגיטלית מלאה, רישוי תוכנה, חומרה, אחריות, תחזוקה והכשרות לסוכני חקירות הסייבר של HSI, זרוע האכיפה של רשות ההגירה.
נזכיר כי החוזה הושהה ב-8 באוקטובר האחרון, בעקבות בדיקה שהוביל ממשל ביידן בכל הנוגע לרכש ממשלתי של תוכנות רוגלה מסחריות, שהוגבל בזמנו בצו נשיאותי. כעת, לאחר שינוי הבעלות בחברה, ההתקשרות חזרה למסלול.
הרקע: הקשחת מדיניות ההגירה
המהלך מגיע על רקע הקשחת מדיניות ההגירה בארה"ב. תחת הנשיא טראמפ, רשות ההגירה קיבלה יד חופשית רחבה יותר לאכוף את חוקי ההגירה האמריקאיים בשטח, להרחיב מעצרים המוניים ולהסתמך על כלים פולשניים, מה שעורר ביקורת ציבורית מצד ארגוני זכויות אדם.
תחת הנשיא טראמפ, רשות ההגירה קיבלה יד חופשית רחבה יותר לאכוף את חוקי ההגירה האמריקאיים בשטח, להרחיב מעצרים המוניים ולהסתמך על כלים פולשניים
מול הרקע הזה, החייאת חוזה הרוגלה עם פאראגון צפויה להצית מחדש מאבק על גבולות השימוש בכלי תקיפה דיגיטליים כלפי אוכלוסיות אזרחיות, במיוחד בהליכי אכיפה מנהליים והגירה. ארגוני זכויות אדם כבר קראו לפאראגון לוותר על ההסכם, בשל הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי ובמקורות עיתונאיים.
בסוף 2024 נרכשה פאראגון בידי AE Industrial Partners, קרן הון פרטי מבוקה רטון המתמחה בביטחון ותעופה, ובהמשך מוזגה לתוך חברת הסייבר האמריקנית REDLattice מוירג'יניה.
שינוי הבעלות אפשר לחברה להתרחק מהסטטוס הבעייתי של חברות ישראליות אחרות שנחסמו בארה"ב, ולחזור להתמודד במכרזים פדרליים. מקור רשמי ברכש הפדרלי מתאר מפורשות את הסרת ההקפאה, כאשר המועד שנבחר, בסוף השבוע הארוך של ה״לייבור דיי״ האמריקאי, מעיד על ניסיון לצמצם חשיפה ציבורית.
חדירה ללב הממסד האמריקאי
המיזוג לתוך REDLattice לא היה רק מהלך משפטי. סביב החברה התייצבו שמות בולטים מממסד המודיעין והביטחון האמריקני. ג'ון פינבאר פלמינג, לשעבר עוזר המנהל לענייני קוריאה ב-CIA, מונה ליו"ר הביצועי של הזרוע האמריקנית של פאראגון כבר בינואר 2024.
אנדרו ג'י. בויד, שעמד בשנים 2020 עד 2023 בראש מרכז הסייבר ההתקפי של ה-CIA, הצטרף לדירקטוריון REDLattice בסביבות אוקטובר 2023. גנרל ג'יימס מקקונוויל, לשעבר ראש מטה הצבא האמריקני, הצטרף אף הוא לדירקטוריון זמן קצר קודם לכן.
ולא רק זאת - יחידת העילית JSOC של הפנטגון דיווחה על התקשרויות בהיקף העולה על 11 מיליון דולר עם REDLattice, מהן שישה מיליון דולר שדווחו ביולי השנה. באותו ציר תקציבי נרשם גם תשלום של יותר מ-1.1 מיליון דולר לחברת איסוף המודיעין Premise Data. הקשרים האלה מבהירים את עומק החדירה של החברה ללב הממסד הביטחוני בארה"ב.
גם לפני החידוש מול רשות ההגירה, פאראגון כבר התמקמה כאלטרנטיבה הישראלית ה"כשרה" בענף הרוגלות. החברה, שנוסדה ב-2019 על ידי יוצאי יחידה 8200 בהובלת מפקד היחידה לשעבר, אהוד שניאורסון ובהשקעת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מציגה את עצמה כספקית כלים "אתיים".
באתר האמריקני שלה מודגשת עבודת החברה עם מה שהיא מכנה "דמוקרטיות נאורות" בלבד, מספר מצומצם של 39 מדינות, והגבלת שאיבה של שיחות מצ'אטים. בפועל, דיווחים הצביעו על כך שכבר ב-2022 על שימוש של הרשות למלחמה בסמים (DEA) ב"גרפיט" (Graphite), המוצר המרכזי של פאראגון, לו מיוחסת יכולת שליפה של מידע מגיבויי ענן.
תשתית השפעה ענפה
במהלך הדרך פאראגון טיפחה תשתית השפעה בוושינגטון. כבר בתחילת דרכה שכרה את WestExec Advisors, חברת ייעוץ מדינית שקמה על ידי בכירים מממשל אובמה, כדי לנווט את כניסתה לשוק האמריקני והאירופי.
בהמשך גייסה את חברת הלובינג Holland & Knight, והוציאה לטובתה לפחות 280 אלף דולר בשנים 2023 ו-2024. והתוצאה מדברת בעד עצמה - החברה מעולם לא הוכנסה לרשימת היישויות שהממשל הטיל עליהן מגבלות, בניגוד לשמות ישראליים אחרים בענף, גם כאשר הקו של הממשל האמריקני היה תקיף ויצא נגד הרוגלות המסחריות.
כך או כך, מול בעיות ההגירה הנוכחיות בארה"ב, לרשות ההגירה יש תמריץ מובהק לאמץ כלי איסוף מתקדמים - מהחיפוש אחר רשתות הברחה ועד הצלבת נתונים עם גיבויי ענן ומסרים מוצפנים - וכלים אלה יעניקו לה יתרון מודיעיני ברור (אם כי החשש הוא כאמור מפני חציית קו אדום בכל הנוגע לזכויות אדם).
השאלה שנותרה פתוחה היא אם כך לאן יופנה הכלי, מי יאשר כל שימוש בו, ואיך תיראה הבקרה עליו. הצו הנשיאותי משנת 2023 אמנם דאג לכך שיהיו מנגנוני בדיקה פנימיים, אך כידוע, כלי פיקוח נוטים להישחק ברגע שהשגרה המבצעית לוחצת.
במקביל, השילוב של בעלות אמריקנית, מוניטין ישראלי וההשפעה במסדרונות וושינגטון מפנה לפאראגון את הדרך לעסקאות נוספות עם הממשל הפדרלי, לא רק עם רשות ההגירה. את ההשלכות על פרטיות, חופש עיתונות וזכויות מהגרים - נדע רק בהמשך הדרך.
