מאות מחקרים עד היום הוכיחו שהשימוש הגובר במדיה דיגיטלית גורם לנזקים משמעותיים – פיזיים, נפשיים וחברתיים – בהם החרפת הקיטוב החברתי, שחיקה ברווחה האישית והפצת מידע שגוי ופייק ניוז שמערערים את האמון במקורות המידע. למרות זאת, לא רק שהשימוש במדיה הזו לא פוחת, אלא שהיא מהדקת יותר ויותר אחיזה ושליטה בחיינו, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו.
המטרה: צמצום ההשפעות השליליות
כלי חדש וחינמי שפיתחה תנועת "מהפכת הקשב", נועד לסייע למשתמשים להחזיר את השליטה על הצריכה הדיגיטלית שלהם, לצמצם את השפעותיה השליליות ולהגביר את השפעותיה החיוביות. "כולנו מרגישים שמשהו השתנה בשנים האחרונות. אנחנו חשים את זה בעצמנו, רואים את זה בילדינו, ושומעים על כך מחברים ומשפחה. אבל היה קשה לשים את האצבע בדיוק על מה הבעיה ואיך היא משפיעה עלינו," מסביר ל-ynet אסף בנר, מנכ"ל התנועה.
לדבריו, "כשד"ר מיכה גודמן כתב על התופעה העולמית בספרו, הוא הצביע על הקשר בין האופן שבו אנחנו משתמשים בטכנולוגיה דיגיטלית לבין הירידה ברווחה הנפשית שלנו והעלייה בקיטוב החברתי. הבנו שאנחנו חייבים לבחון איך התופעות הגלובליות האלו באות לידי ביטוי בחברה הישראלית, בפרט תקופה זו, בה שתיהן נמצאות במצב מטריד מאי פעם, לנסות למצוא דרך לצמצם אותן".
לשם כך, התנועה נעזרה בחברת המחקר Q Behavioral Thinking, וביצעה מחקר מקיף שכלל שני חלקים – יצירת מפת ידע נרחבת אשר סוקרת את כל המחקרים העדכניים שנעשו על הנושא בעולם בשנים האחרונות, זאת לצד מחקר שכלל 2,000 משתתפים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, אשר בחן פרמטרים של רווחה נפשית ושל סוגיות קיטוב פוליטי-רגשי.
שילוב זה אפשר הבנה מעמיקה של הקשר בין השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית לבין היבטים נפשיים וחברתיים בחיי המשתמשים. ממצאי המחקר הובילו לפיתוח כלי חדשני למדידת האיזון הדיגיטלי.
"סיפור הרבה יותר מורכב מכמות הזמן מול מסך"
"גילינו שהסיפור הרבה יותר מורכב מ'כמה זמן אנחנו מול המסך'," טוען בנר, "אלא קשור גם לשאלות כמו למה אנחנו משתמשים בטכנולוגיה, איפה ומתי אנחנו עושים זאת, ואיך השימוש הזה משתלב בחיינו. מתוך מפת הידע המקיפה הזו, הצלחנו לאפיין את הממדים המרכזיים בהם הטכנולוגיה הדיגיטלית נמצאה כבעלת השפעה על הרווחה האישית והחברתית שלנו, במיוחד בהקשר של סמארטפונים ורשתות חברתיות, אותם המדד בוחן".
"המדד הישראלי לאיזון דיגיטלי" למעשה מאפשר לכל אדם לבחון את מערכת היחסים האישית שלו עם הטכנולוגיה הדיגיטלית ולחשוף איך דפוסי ההתנהגות הדיגיטלית שלו משפיעים על רווחתו האישית, המשפחתית והחברתית. לאחר מילוי שאלון מקוון, מקבל כל משתמש ציון אישי עם המאפיינים הייחודיים לשימוש הדיגיטלי שלו בהשוואה לכלל הציבור בישראל. בנוסף, המדד מציע סט כלים עם המלצות פרקטיות מותאמות אישית לשימוש דיגיטלי מאוזן ומטיב.
המלצות המדד נועדו לסייע למשתמשים למצוא את "האיזון הדיגיטלי" שלהם, אשר מאפשר מצד אחד ליהנות מהטכנולוגיה, ומצד שני לעזור לו להשיג שליטה טובה יותר בזמן המסך, לשפר את הרווחה האישית והמשפחתית, להוריד רמות סטרס ביומיום, יצירת סביבה דיגיטלית מגוונת ומתונה וצריכת תכנים דיגיטליים איכותיים ומהימנים.
"המדד מהווה צעד משמעותי בהבנת ההשפעות של הטכנולוגיה הדיגיטלית על חיינו ולראשונה מספק כלים מעשיים מותאמים אישית להתמודדות עימן. פיתוח הכלי, שנמשך כשנה וחצי והושלם בתקופת המלחמה, מייצג התקדמות משמעותית ביכולת שלנו לזהות ולשפר את האיזון הדיגיטלי בחברה הישראלית. אנו תקווה כי המדד יסייע לנו כחברה לא רק בהיבטים של רווחה נפשית, אלא גם להפחתת הקיטוב החברתי, בעזרת אימוץ המלצות לפעולות פשוטות וישימות" מסכם בנר.
