ענקית התעופה הבריטית וירג'ין אטלנטיק (Virgin Atlantic) תשיק לראשונה שירות מוניות אוויריות בבריטניה בשיתוף עם יצרנית המכוניות המוטסות החשמליות מקליפורניה, חברת ג'ובי (Joby Aviation). השירות ימותג במשותף עם הלוגו של שתי החברות, ולקוחות יוכלו להזמין מושב דרך האתר והאפליקציה של וירג'ין אטלנטיק.
שתי החברות מתכננות להפעיל את השירות לצורך טיסות קצרות בנות 15 דקות מנמל התעופה של מנצ'סטר ללידס, או לטיסות של 8 דקות מנמל התעופה הית'רו בלונדון למתחם העסקים הלונדוני הענק "קנארי וורף", כאשר ג'ובי מתכננת לפרוס בהמשך רשת של אתרי נחיתה נוספים ברחבי בריטניה.
עם זאת, על-פי הודעת החברות, השירות יופעל רק לאחר שג'ובי תסיים תקבל אישור רשמי בארה"ב, שיקבע כי המטוס עומד בכל תקני העיצוב והבטיחות של ה-FAA, רשות התעופה הפדרלית, מה שיאפשר לה להשיק שירות דומה גם בארה"ב.
מטוסים חשמליים ומכוניות מעופפות
רק באחרונה פירסם ה-FAA תקנות סופיות למכוניות מעופפות, אך אלו טרם נכנסו לתוקף כדי לאפשר לממשל טראמפ לבחון אותם. ג'ובי הודיעה באחרונה כי השלימה ארבעה מתוך חמשת השלבים הנדרשים לאישור שירות נוסעים מסחרי בארה"ב, וכי היא מצפה להטיס את הנוסעים הראשונים שלה בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה.
החברה גם מסרה לאחרונה מטוס שני במספר לחיל האוויר האמריקאי לצורך ניסויים. יחד עם זאת, לוח הזמנים של ג'ובי עלול להשתבש אם ה"בחינה" שיערוך הממשל החדש תארך זמן ארוך מן הצפוי.
למטוס החשמלי של ג'ובי שישה רוטורים וחמישה מושבים, כולל הטייס. הוא יכול להמריא אנכית, כמו מסוק. לפי היצרנית הוא יכול להגיע למהירות מרבית של 200 קמ"ש, לטוס 241 ק"מ בטעינת סוללה אחת, והוא שקט פי 100 ממטוס רגיל.
וירג'ין אטלנטיק אינה חברת התעופה הראשונה שחוברת לג'ובי. ב-2022 זכתה יצרניות המכוניות המוטסות להשקעה של 200 מיליון דולר מ"דלתא איירליינס", שמחזיקה גם ב-49% ממניות וירג'ין אטלנטיק. בשנה שעברה הודיעה גם טויוטה היפנית כי תזרים 500 מיליון דולר לג'ובי. וירג'ין אטלנטיק, מצידה, אינה מתכוונת להשקיע בג'ובי, והמיזם כולו מוגדר כ"שותפות".
המטרה: לדלג על הפקקים
מבחינה טכנית, ה"מכוניות המעופפות" מסוג eVTOL ("המראה ונחיתה אנכית חשמלית") הן למעשה סוג של מסוקים רק ללא מנועי גז רועשים. מדובר בכלי תחבורה אווירי קומפקטי שיכול לדלג על הפקקים בבוקר ובחזרה מהעבודה, ולהסיע נוסעים בבטחה ובמהירות מנקודה אחת לשנייה.
בגלל מחירו הגבוה, ההנחה בענף היא שלפחות עד סוף העשור לא נראה אמנם כלי רכב מעופף לכל פועל, אבל מוניות, אמבולנסים וניידות משטרה כן, כאשר כל חברת תחבורה ציבורית גדולה תציע שירותי רכבים מעופפים. ה"מאמצים המוקדמים" צפויים להיות בשלב הראשון בעיקר אנשי עסקים.
עם זאת, אף שהטכנולוגיה קיימת מזה שנים, יצרני כלי התחבורה המעופפים הללו נדרשים להתמודד עם מכשולים רבים, העיקרי הוא סוגיית הבטיחות והאמינות, זאת כאשר בחלק מטיסות המבחן של הדגמים הראשונים אירעו תאונות כמו התלקחות של סוללות.
בנוסף, גובה הטיסה הנמוך מפחית את יכולת התגובה לתקלות; אם מטוס נוסעים יכול לדאות לאורך זמן גם כשמתגלה בו תקלת מנוע, קל לנחש כמה מעט זמן יעמוד לרשותו של טייס מכונית מעופפת מעל כביש סואן. בעיה לא פחות גדולה היא הסדרת התנועה האווירית מעל הערים, שעלולה להפוך צפופה עד חסרת שליטה בתוך זמן קצר.
חברות רבות בעולם שפיתחו כלי תעופה דומים – ביניהן הסטארט-אפים הישראליים Aska מנתניה וחברת AIR מפרדס חנה - טענו לא אחת בשנים האחרונות שהן "על סף השקת שירותים", הבטחה שטרם מומשה.
במקביל, החברה הגרמנית "ליליום", שהייתה מן הבולטות בתחום, ופיתחה מונית אווירית בלי כנפיים וזנב אבל עם 36 מנועים חשמליים קטנים, הודיעה באחרונה כי שתיים מהחברות הבנות שלה חדלות פירעון ועלולות להפסיק את פעילותן.
