בקרב המתמיד בעולם הסייבר, אחת מנקודות התורפה הקריטיות ביותר איננה עצם גילוי חולשה, אלא פרק הזמן הממושך שחולף מרגע זיהויה ועד לסגירתה המלאה. גם כאשר מערכת אבטחה מזהה פרצה ומאמתת כי ניתן לנצל אותה בפועל, צוותי הפיתוח והסייבר בארגונים נדרשים לעבור תהליך מורכב של כתיבת קוד, בדיקות אינטגרציה והטמעה. תהליך שנמשך ימים ארוכים ולעיתים אף שבועות, במהלכו המערכות נותרות חשופות לחלוטין. בעידן שבו תוקפים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לאתר נקודות תורפה במהירות שיא, הפער הזה הפך לסכנה מוחשית ויומיומית עבור חברות ברחבי העולם.
גלריה
מימין: פבל גורביץ, אריאל צייטלין, עפרי זיו, ענר מזור ואיתמר טל סגן מייסדי Tenzai
(צילום: אלעד מלכה)
חברת הסייבר הישראלית Tenzai - שמחזיקה ברקורד הנחשק של סטארט-אפ הסייבר עם סבב הסיד (השקעה ראשונית, ר"ק) מהגדולים עד כה בתעשיית ההייטק הישראלית והסייבר בפרט, הכריזה על הרחבה משמעותית ליכולות פלטפורמת ה-AI Hacker שלה, שנועדה לסגור בדיוק את חלון החשיפה המסוכן הזה. המערכת, שעד כה התמקדה באיתור חולשות, אימותן והוכחת הניצול שלהן בשטח, מסוגלת מעתה לייצר באופן אוטונומי ומיידי הגנה זמנית שמצמצמת את הסיכון תוך דקות ספורות. במקביל, המערכת מספקת לצוותי האבטחה הנחיות מדויקות לתיקון הקבוע, ולאחר הטמעתו מריצה בדיקות אוטונומיות כדי לוודא שהפרצה אכן נסגרה באופן משביע רצון.
מדובר בפעם הראשונה שבה כלי AI התקפי משלים באופן עצמאי לחלוטין את כל מחזור החיים של הטיפול בחולשה – החל מהאיתור והאימות, דרך יצירת מענה הגנתי מיידי, ועד ליווי התיקון הקבוע ואימותו. פיתוח זה מסמן תפיסה חדשה בתעשיית הסייבר: מעבר מכלי ניטור פסיביים המפיקים עשרות התראות ו"רשימות ממצאים" לעבר מערכות אקטיביות הפועלות בזמן אמת להפחתת הסיכון בפועל.
"צוותי אבטחה צריכים לדעת אילו מהממצאים באמת יוצרים סיכון, ומה אפשר לעשות לגביהם כבר עכשיו", מסביר ענר מזור, שותף מייסד וסמנכ"ל המוצר ב-Tenzai ל-ynet. "ה-AI Hacker שלנו הוא הראשון שלא רק מזהה ומאמת מסלולי תקיפה אמיתיים, אלא גם מסייע באופן מיידי לנטרל אותם ולצמצם את הסיכון. מבחינתנו זו לא עוד התקדמות של כלי אבטחה, אלא קטגוריה חדשה של יכולות".
בזמן האחרון הושקו מודלים מתקדמים המסוגלים לבצע משימות מורכבות. למה ארגון צריך פתרון ייעודי אם ניתן להשתמש בפלטפורמות AI קיימות בשוק כמו למשל מיתוס של אנתרופיק?
"מודלים כלליים מתמקדים בעיקר בסריקה סטטית של קוד, בעוד האתגר האמיתי הוא בדיקה דינמית והתקפית בסביבה פעילה. בנוסף, כשמשחררים סוכני AI (Agents) לתוך סביבה ארגונית, חייבים מנגנוני בטיחות (Guardrails) קפדניים. ללא מעטפת (Harness) שמנהלת את הפעילות, סוכן AI אוטונומי עלול לגרום לנזק – למשל, למחוק בסיס נתונים כדי להוכיח שהחולשה קיימת. הפתרון כולל מערכת הפעלה מלאה מעל המודלים, המנהלת מנגנוני זיכרון, ניהול רעשים והפעלת מודלים שונים בהתאם למשימה הספציפית."
כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על מפת הסייבר העולמית והמקומית?
"כל גל טכנולוגי דורש מעטפת הגנה חדשה כדי שארגונים יוכלו לאמץ אותו בבטחה. כיום כרבע מתקיפות הסייבר מבוססות או נתמכות על ידי טכנולוגיות AI, מה שמעלה את רמת הסיכון. ניתן לראות כי בעוד שחברות תוכנה שונות חוו עדכון בשוויין, חברות סייבר מובילות מציגות צמיחה חזקה. תחום הסייבר אינו מנותק ממהפכת ה-AI, אלא צומח יחד איתה."
ענר מזור, שותף מייסד וסמנכ"ל מוצר ב Tenzai
(צילום: אלעד מלכה)
האם הגנה מיידית כזו לא עלולה לפגוע בפעילות השוטפת של המערכות בארגון?
"הדגש בפיתוח היה ליצור מעטפת הגנה מדויקת שמנטרלת את מסלול התקיפה הספציפי מבלי לשתק שירותים או לפגוע בתפקוד הארגון. המטרה היא לקנות לצוותי הפיתוח את הזמן הנדרש כדי לכתוב תיקון קבוע בצורה יסודית ובטוחה, כשהם יודעים שהפרצה כבר אינה חשופה לניצול."
איך עובד מנגנון החסימה האוטומטי בפועל?
"אנחנו מייצרים חוקי הגנה, מיישמים אותם ומבצעים סימולציית תקיפה אוטונומית כנגד החוקים הללו. המטרה היא לוודא שהחוק חוסם את החולשה באופן מלא, שאי אפשר לעקוף (Bypass), הוא אינו פוגע בתנועה לגיטימית במערכת. לאחר מספר איטרציות של בדיקה ושיפור, החוק מופעל בבטחה."
מה בעצם השינוי הגדול שהעדכון הזה מביא לשוק?
"עד היום, כלי AI התקפיים ידעו לומר לארגון 'יש לך בעיה כאן וכאן'. הם יצרו רשימת מטלות ארוכה לצוותי האבטחה, שגם ככה מוצפים. הצעד שלנו מעביר את ה-AI משלב הדיווח לשלב הביצוע. המערכת לא רק מצביעה על הפרצה, אלא מעמידה הגנה זמנית בתוך דקות, ומלווה את הצוות עד לסגירה מלאה ומאומתת."
התפתחות זו משתלבת במגמה עולמית גוברת. בשנים האחרונות ראינו מעבר ממערכות ניהול חולשות מסורתיות (Vulnerability Management) למערכות ניהול חשיפה (CTEM), ובהמשך לכלים אוטונומיים לתקיפה מבוקרת (BAS ו-Automated Penetration Testing). חברות בינלאומיות וסטארט-אפים בארה"ב ובאירופה פיתחו פתרונות שמזהים מסלולי תקיפה, אך רובם נעצרים בשלב הדיווח. הפיתוח של Tenzai לוקח את הטכנולוגיה צעד קדימה ומחבר בין עולם ה-Offensive AI לבין ההגנה המיידית (Defensive Remediation), תוך קיצור דרמטי של חלון החשיפה.
כאמור, Tenzai הוקמה בשנת 2025 והכתה גלים בתעשייה כאשר גייסה 75 מיליון דולר בסבב Seed – מהגיוסים הראשוניים הגדולים שנראו בישראל. בין משקיעיה ניתן למצוא גם את עומרי כספי, כדורסלן ה-NBA (לשעבר) הישראלי. החברה מתמקדת בפיתוח "האקרים מלאכותיים" אוטונומיים הפועלים ברציפות בארגון, תוך סימולציה מתמדת של תקיפות סייבר מתקדמות לצורך איתור ותיקון נקודות תורפה.
