משהו עמוק השתנה במרוץ החימוש של הבינה המלאכותית. במשך שלוש שנים התרגלנו לכך שהחברות המובילות מתחרות ביניהן על תארים מופשטים כמו "המודל החכם ביותר", "היצירתי ביותר" או זה שמסוגל לפתור את משוואות הפיזיקה המורכבות ביותר.
תחושת מיאוס גוברת
הרקע למהלך הוא בין היתר גם תחושת המיאוס הגוברת של המגזר העסקי מהחשבוניות המנופחות שמגיעות מחברות הטכנולוגיה, בדגש על חברות AI. המונח המקצועי שהפך לפופולרי בחודשים האחרונים בתעשייה הוא "טוקנמקסטינג" (Tokenmaxting), שמשמעותו מיקסום מחיר הטוקנים (יחידות המשמשות למדידת נפח המידע והחיוב במערכות AI). המונח מתאר תופעה שבה ארגונים צורכים כמויות אדירות של משאבי מחשוב וטוקנים, מבלי לראות תמיד החזר ברור על ההשקעה.
בכל רחבי העולם החלו להביע תסכול גלוי על המגמה הזו, וחברות ענק כמו אובר אף הודו כי תקציבי פיתוח הקוד מבוסס הבינה המלאכותית שלהן לשנה שלמה מוצו לחלוטין כבר במהלך חודש אפריל. אפילו סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, נאלץ להודות באירועים סגורים כי עלויות המחשוב הפכו לבעיה עצומה עבור המשתמשים וכי החברה חייבת למצוא דרכים לספק יותר ערך בפחות כסף.
אולם הלחץ האמיתי על מפתחת ChatGPT אינו נובע רק מתלונות הלקוחות, אלא בעיקר מהאיום הקיומי שמציבה אנת'רופיק. החברה הצעירה, שהוקמה על ידי פורשי OpenAI, רשמה בשנה וחצי האחרונות הצלחה פנומנלית בזכות כלי פיתוח הקוד הייעודי שלה, קלוד קוד, ולאחרונה עם השקת המודל החדש פייבל 5.
הכלים הללו הפכו לוויראליים בקרב מהנדסי תוכנה, ודחפו את קצב ההכנסות השנתי של אנת'רופיק לנתונים חסרי תקדים שמצמצמים במהירות את הפער בינה לבין OpenAI. במספר סבבי גיוס פרטיים, שווי השוק המוערך של אנת'רופיק אף עקף לראשונה את זה של OpenAI, מה שהוביל את השנייה להעביר את מרכז הכובד הניהולי שלה לקידום בהול של כלי התכנות המתחרה שלה, קודקס.
קלוד, ChatGPT
(Shutterstock, Getty Images)
פרדוקס פיננסי משמעותי
המהלך הנוכחי של הוזלת מחירי הטוקנים מייצר פרדוקס פיננסי עצום. שתי החברות נמצאות בימים אלו במסלול ישיר לקראת הנפקות ענק ראשוניות לציבור בוול סטריט, והחלטה על פגיעה מכוונת בשולי הרווח רגע לפני היציאה לבורסה נחשבת לאסטרטגיה נועזת, אם לא מסוכנת.
OpenAI שורפת מזומנים בקצב גבוה פי 14 מזה של אנת'רופיק, והתחזיות הנוכחיות שלה אינן צופות מעבר לרווחיות או לתזרים מזומנים חיובי לפני שנת 2030. פתיחה במלחמת מחירים בשלב זה עלולה להעמיק את ההפסדים של שתי החברות, שממילא מוציאות יחד עשרות מיליארדי דולרים בשנה רק על תחזוקת חוות השרתים ורכישת שבבים מתקדמים.
מבחינה היסטורית וטכנולוגית, מלחמת המחירים הזו מסמנת את השלב שבו מוצר פרימיום נחשק הופך לסחורה בסיסית שנמדדת לפי מחיר ולא לפי ייחוד. תהליך דומה נרשם בעבר בעולמות מחשוב הענן, כאשר אמזון, מיקרוסופט וגוגל ניהלו מלחמות התשה אכזריות על מחירי האחסון והעיבוד, עד שהשוק התייצב.
כך, ככל שהפערים האיכותיים בין המודלים השונים מצטמצמים, והיכולת של הלקוח לעבור ממערכת אחת לאחרת הופכת לפשוטה וכמעט חסרת מאמץ, החברות מבינות כי השליטה בשוק כבר לא תיקבע לפי רמת האינטליגנציה של המכונה, אלא לפי היכולת לספק אותה במחיר הנמוך ביותר.
המנצחת הגדולה, לפחות בטווח הקצר, תהיה התעשייה כולה שתהנה מבינה מלאכותית זולה בהרבה, אך עבור המשקיעים שיצטרכו לפלס את דרכם אל ההנפקות הקרובות, מדובר בהימור מורט עצבים.
