מה שהחל בסין לפני כ-20 שנה כפרויקט צבאי לכל דבר, הפך בהדרגה לאלטרנטיבה אמינה למערכת הניווט הלוויינית (GPS) של ארה"ב: לפי נתונים שמפרסם הממשל הסיני בימים אלה, מערכת הניווט הלווייני של המדינה, ביידו (BeiDou, או BDS), משמשת כבר 140 מדינות ברחבי העולם.
על-פי מסמך רשמי של "איגוד מערכות הניווט הלווייני והשירותים מבוססי המיקום של סין" (GLAC) - המספר המצטבר של מכשירים כמו סמארטפונים, כלי רכב, ספינות וציוד מיוחד עם יכולות ניווט המבוססים על ביידו עולה כבר על שני מיליארד נכון לסוף 2024.
אלטרנטיבה טכנולוגית למערב
מבחינתה של סין, פרויקט ביידו - המוכר על-ידי האו"ם כספק ניווט עולמי, ומשולב באופן מלא בתקני 11 ארגונים בינלאומיים בתחומי התעופה, הימאות והתקשורת - הוא נדבך חשוב באלטרנטיבה הטכנולוגית שהיא מציגה מול המערב, במיוחד ארה"ב.
הפרויקט מתחרה ישירות עם ה-GPS האמריקאי הנפוץ, אבל גם מול פרויקט גלילאו האירופי ומול גלונאס (GLONASS) הרוסי, QZSS של יפן וIRNSS- של הודו. הוא מהווה נדבך מכריע בשאיפותיה של סין להפוך למעצמת חדשנות: חוץ מרצונה למנוע מצב שבו תנותק מהגישה לנתוני ניווט במקרה של משבר גדול - רוב הטכנולוגיות שנמצאות בראש סדר העדיפויות שלה כיום - אינטרנט של הדברים (IOT), הדור החמישי בסלולר, המכוניות האוטונומיות ועוד - דורשות שימוש במערכת ניווט.
מבחינתה של סין, פרויקט ביידו - המוכר על-ידי האו"ם כספק ניווט עולמי, הוא נדבך חשוב באלטרנטיבה הטכנולוגית שהיא מציגה מול המערב, ובמיוחד ארה"ב
ההערכה היא כי 288 מיליון סמארטפונים סיניים כבר עושים שימוש שוטף בביידו וכי המערכת מציעה כיסוי ל-99% מהכבישים העירוניים והכפריים במדינה, עם דיוק העולה בהרבה על זה של ה-GPS האמריקאי.
במקביל, יותר מ-13.5 מיליון מכשירים התומכים ב-BDS נפרסו ברכבי דואר ומשלוחים ובמערכות הרכבות. בנמלי הים, משאיות אוטונומיות המשתמשות בביידו שיפרו את היעילות התפעולית שלהן ב-25 אחוזים. יותר מ-410 מיליון מסופי ניווט לווייני נמכרו בסין בשנת 2024, והמערכת הסינית מעבדת יותר מטריליון בקשות מיקום ומנחה ארבעה מיליארד קילומטרים של ניווט מדי יום.
והיא גם רווחית, לפחות לפי נתוני הממשל הסיני: שווי התפוקה הכוללת של תעשיית שירותי הניווט והמיקום הלווייני הנגזרים מהשירות הגיע ליותר מ-79.9 מיליארד דולר בשנת 2024 - צמיחה של 7.4% בהשוואה לשנת 2023. בין השאר מדובר בשירותי שליטה וניהול של התנועה בנמלים, או בתיאום פעולות חילוץ במקרה של אסונות טבע.
3 צפייה בגלריה
רוב המכשירים כיום משתמשים ב-GPS בשביל ניווט, אבל התקן הולך ומתיישן
(צילום: Shutterstock)
אסטרטגיה זהירה
נכון, ביידו עדיין לא מחליפה את ה-GPS כסטנדרט העולמי המוביל, וגם רוב המדינות המאמצות אותה עושות זאת לא כתחליף אלא כהשלמה ל-GPS: כך, למשל, יותר מ-30 מדינות באפריקה התקינו תחנות מבוססות ביידו לצורך שימוש יעיל יותר בחקלאות, בניהול משק מים ולשירותי מזג אוויר.
גם באמריקה הלטינית, נמלים כמו צ'אנקאי בפרו משלבים את המערכת במערכות הניווט החכמות שלהם. בכל מקרה, ביידו מספקת למדינות רבות הזדמנות להפחית את תלותן בארה"ב, במיוחד באזורים שבהם כיסוי ה-GPS אינו מושלם.
האסטרטגיה הסינית מוכרת: לפחות על הנייר, היא לא מבקשת להביס טכנולוגיה אמריקאית, אלא רק ליצור לה אופציה משלה כדי לא להיות תלויה בה טכנולוגית. העיקרון הזה נכון במיוחד בימים אלה, כשמול החרם האמריקאי - הסינים עוסקים במרץ בפיתוח תחליפים למעבדי AI וסלולר, וכבר השלימו פיתוח מערכת הפעלה תחליפית לווינדוס ולאנדרואיד.
האסטרטגיה הסינית מוכרת: לפחות על הנייר, היא לא מבקשת להביס טכנולוגיה אמריקאית, אלא רק ליצור לה אופציה משלה כדי לא להיות תלויה בה טכנולוגית
מערכת ביידו מבוססת על 35 לוויינים בחלל, שהאחרון שבהם שוגר ב-2020. זה היה שיאו של פרויקט שהחל ב-1983 בהנהגתו של צ'ן פנגיון, מהנדס שזכה לתהילה בסין ולכינוי "אבי הלוויינים הסיניים".
"הסינים ראו את יעילות התקיפות האוויריות האמריקאיות במהלך המלחמה בעיראק ב-2003 והבינו שמערכות הניווט מחוללות מהפכה טכנולוגית בתחום הצבאי", אמר קית' הייוורד, מנהל מחקר באגודה המלכותית לאווירונאוטיקה בבריטניה. 12 שנים לאחר מכן, סין הצליחה להרחיב את הכיסוי של ביידו לכל יבשת אסיה. המערכת הפכה בהדרגה גם לכלי כלכלי, לאחר שהסינים גילו שהיא מאפשרת לה לפצות על המחסור בתשתיות תקשורת קרקעיות במדינה הענקית.
האמריקאים שוקדים על ה-GPS המתיישן
במקביל לצמיחת ביידו, בשלוש השנים האחרונות עובדים האמריקאים על שדרוג מערך לווייני ה-GPS המתיישן שלהם בחלל. לווייני ה-GPS הראשונים שוגרו על-ידי משרד ההגנה האמריקאי בשנת 78', כמערכת שנועדה בכלל לאיכון ולניווט של כוחות צבאיים של ארה"ב ובעלות בריתה באוויר, בים וביבשה. בפועל, היא החלה לפעול באופן מלא ב-1995 בלבד, ורק בשנת 2000 אישר הבית הלבן לעשות בה שימוש אזרחי.
3 צפייה בגלריה
במקור, ה-GPS פותח ככלי לניווט כוחות צבאיים, ואלו משתמשים בה עד היום
(צילום: דובר צה"ל)
מאז המערכת התיישנה והפכה פגיעה לשיבושים ולהפרעות. לצד חיזוק האות הנפרד המשמש את הצבא (שנקרא M-code), בפנטגון מעודדים בשנים האחרונות את השוק הפרטי בארה"ב לפתח אלטרנטיבות איכון, ניווט ותזמון ל-GPS. לווייני סדרה חדשה בשם GPS III, שאמורים לשדרג את המערכת הקיימת, נבנים בימים אלו על-ידי חברת לוקהיד מרטין בקולורדו. GPS III מבטיח אותות חזקים פי שלושה, יכולת חזקה פי 8 להתגבר על נסיונות שיבוש, ולוויינים בעלי אורך חיים כפול משל הקיימים - 15 שנה.
כך ההיפוך הושלם: אם בעבר האזרחים ביקשו להסתמך על הלוויינים הצבאיים, כעת הצבא מבקש מתעשיית החלל לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לחיילים להסתמך על לוויינים אזרחיים במקרה הצורך.
