ניסיתם להתקשר לטלפון נייד כלשהו באיראן בימים האחרונים? מי שניסו מדווחים על הודעה קולית מסתורית, בקול רובוטי, הנשמעת מן העבר השני של הטלפון: "שלום ותודה שהקדשת מזמנך להקשיב; החיים מלאים בהפתעות בלתי צפויות, וההפתעות הללו יכולות לפעמים להביא שמחה ולפעמים הן מאתגרות אותנו". ההודעה המטרידה, שנמשכת כמעט 90 שניות, ממליצה גם למתקשר לעצום עיניים ולדמיין את עצמו במקום שמביא לו "שלווה ואושר".
חוששים ממהפכה
בערפל התקשורתי שמעל ל-90 מיליון איראנים סובלים ממנו מאז פרוץ מבצע "עם כלביא", לא ברור אם המסר הקולי הביזארי הזה הוא תוצאה של עוד מתקפת סייבר ישראלית, או דווקא להיפך - של חסימה מכוונת מצד השלטון.
המסך הגדול ירד על האיראנים כבר ביום רביעי שעבר, לאחר שהגישה לאינטרנט נחסמה כליל. רשמית - מחשש לשימוש שישראל עושה בה לצורך הציד אחר בכירי השלטון ומדעני הגרעין; בפועל – בשל הפחד מפני התארגנות עממית בסיוע הרשתות החברתיות בנוסח "האביב הערבי". על פי ארגון הניטור הבינלאומי NetBlocks תעבורת האינטרנט במדינה צנחה כמעט לאפס.
גם בימים של שגרה השלטון בטהרן חוסם אתרים רבים מחו"ל, אבל בשבוע שעבר החסימה הפכה כמעט הרמטית. הפלת האינטרנט השביתה את הגישה לרשת גם בטלפונים הסלולריים, כלומר את וואטסאפ ואת הרשתות החברתיות הנפוצות האחרות, החל מאינסטגרם, דרך X וכלה בטלגרם. כתוצאה מכך, איראנים המתגוררים בחו"ל נאלצו להתקשר ישירות לחברים ולבני משפחה שהשאירו באיראן. אבל מהעבר השני המתין להם המענה הרובוטי.
הגנה מפני מתקפות סייבר ישראליות
ביום שישי האחרון טענה דוברת הממשלה, פאטמה מוהאג'ראני, כי הצעדים ננקטו מסיבות של "מתקפות סייבר ואבטחה". "רבים מהמל"טים של האויב מנוהלים ונשלטים באמצעות האינטרנט, וכמות גדולה של מידע מועברת בדרך זו. גם בורסת מטבעות קריפטוגרפיים נפרצה, ובהתחשב בכל הנושאים הללו, החלטנו להטיל מגבלות אינטרנט".
מוהאג'ראני התייחסה לפריצות הסייבר הגדולות שהתרחשו בימים האחרונים לבנק הגדול באיראן "ספאה" ולבנק נוסף, "פאסארגאד", וכן לבורסת הקריפטו האיראנית "נוביטקס", שהגבירו את הכאוס במדינה בעקבות מתקפות ישראל.
בשני המקרים קיבלה את האחריות קבוצת האקרים פרו-ישראלית המכנה את עצמה "הדרור הטורף" (Predatory Sparrow), שנחלה הצלחה גם בעבר בשיבוש שירותים מרכזיים באיראן, כמו תחנות דלק ומפעלי פלדה.
אין הוכחה שהקבוצה אכן פועלת כזרוע ביצועית של ישראל, אך כך מעריכים אתרי הטכנולוגיה הבולטים בעולם. אתמול (יום ב') טענה קבוצת האקרים אחרת, Tapendan, כי הצליחה לפרוץ למערכת הבנקאות באיראן וחשפה מידע אישי על כ-73 מיליון חשבונות בנק במדינה.
ולא רק חסימה: הטלוויזיה הממלכתית של איראן המליצה בשבוע שעבר לציבור למחוק כליל את וואטסאפ מהסמארטפון בטיעון ש"האפליקציה אוספת נתוני משתמשים עבור המודיעין הישראלי".
חברת מטא, בעלת וואטסאפ, שמתגאה כל-כך בתכונת ה"הצפנה מקצה לקצה" שלה, פרסמה מיד הצהרה הדוחה את ההאשמות: "אנחנו לא עוקבים אחר המיקום המדויק שלכם, אנחנו לא שומרים מידע על שולחי ההודעות, ואנחנו לא עוקבים אחר ההודעות האישיות שאנשים שולחים זה לזה".
הטלוויזיה הממלכתית של איראן המליצה לציבור למחוק כליל את וואטסאפ מהסמארטפון בטיעון ש'האפליקציה אוספת נתוני משתמשים עבור המודיעין הישראלי'
במקביל, כמו בישראל, פיקוד אבטחת הסייבר של איראן, FATA, ביקש מהאזרחים לא לפתוח "קישורים חשודים או זדוניים" שנשלחו באמצעות הודעות טקסט או אפליקציות הודעות.
לבכירי המשטר וצוותי האבטחה שלהם ההוראות הוחמרו עוד יותר: הם נצטוו להפסיק להשתמש בכל מכשיר שמתחבר לרשתות תקשורת ציבוריות מכל סוג. לפי סוכנות הידיעות "פארס" המזוהה עם משמרות המהפכה, נאסר עליהם כליל השימוש בסמארטפונים, במחשבים ניידים, בשעונים חכמים ובכל מכשיר אחר בעל חיבור כלשהו לרשת. הטלפונים הניידים, קבעה, משמשים לא רק למעקב אלא גם להתנקשות.
מפתחים משחקי וידיאו
בניגוד לתדמית המוטעית שטופחה בשבוע וחצי האחרון בארץ, איראן רחוקה מלהיות מדינה נחשלת, לא מבחינה טכנולוגית ולא בכל הקשור לאינטרנט ולרשתות הסלולר: למרות הסנקציות הבינלאומיות, שמגבילות את הגישה לטכנולוגיות מסוימות ולשווקים הגלובליים, התפתחה בה תרבות פיתוח עצמאי של פתרונות המותאמים לצרכים המקומיים, במיוחד בתחום הפינטק והמסחר האלקטרוני.
חברות סטארט-אפ איראניות פיתחו פלטפורמות תשלום מקוונות מצליחות, שירותי בנקאות דיגיטלית ואתרי קניות, ששינו את הרגלי הצריכה. שמות כמו "דיג'יקאלה" (המקבילה לאמזון) ו"טאפס" (המקבילה ל"אובר") מוכרים בכל בית. הוקמו באיראן פארקי טכנולוגיה גדולים, ופותחו בה גם יישומי מסרים מיידיים, מנועי חיפוש, תוכנות חינוך מרחוק, תוכנות אבטחה ואפילו משחקי וידאו.
בתחום הסלולר מתחרות ביניהן שתי חברות ענק, ואיראן היא בין חמש המדינות הראשונות ששיעור הצמיחה שלהן בתחום עומד על יותר מ-20% - הגבוה במזרח התיכון. כיסוי דור רביעי בסלולר מגיע לכ-92% משטחי המדינה, ורשת דור חמישי משרתת השנה כבר כ-20 מיליון משמשים. ממוצע בעלי הסלולריים באיראן מגיע ל-1.7 מכשירים לאדם. בארה"ב, לשם השוואה, הנתון הוא 1.2 טלפונים ניידים לאדם.
חסימת רשת האינטרנט הותירה אמנם את מיליוני התושבים שאינם נמנים עם בכירי השלטון עם טלפונים קוויים פעילים, סמארטפונים מתפקדים ורשתות סלולריות עובדות - אבל ניתקה אותם בבת אחת מן האפשרות לבצע משימות יומיומיות בסיסיות, מתשלום מקוון על קניות בסופר דרך עסקאות פיננסיות ועד ניווט בדרכים. הניתוק הזה מתוסף להפסקות החשמל שהפכו תכופות יותר, למחסור במזומנים, ולתורים האינסופיים בתחנות הדלק.
חסימת רשת האינטרנט הותירה אמנם את מיליוני התושבים שאינם נמנים עם בכירי השלטון עם טלפונים קוויים פעילים, אבל ניתקה אותם בבת אחת מן האפשרות לבצע משימות יומיומיות בסיסיות
חברות הטלקום האיראניות מוצאות את עצמן בימים אלה לכודות בניסיון לאזן בין הסגרים הממשלתיים המשבשים את שירותי ה-SMS והנתונים ופוגעים בתקשורת בין מערכות חירום, בנקאות וארגונים, לבין הצורך לשמור על המנטרה הקדושה בעסקים, "המשכיות השירות".
כך למשל, כאשר שירותי המיפוי של גוגל לא עובדים, אנשים שמנסים להתפנות עם משפחתם מאזורי האש פשוט הולכים לאיבוד בכבישים. אתרי חדשות באירופה דיווחו על אנשים שסיפקו מים למשפחות שנתקעו בכבישים לאחר שמפות הדרכים המקווות יצאו מכלל פעולה.
באתר "איראן אינטרנשיונל" צוטט נהג של אפליקציית הנסיעות "סנאפ": "עם מערכות ניווט מושבתות אני פשוט לא יכול לעבוד", אמר, "איך אני אמור עכשיו לפרנס את המשפחה שלי?"
מלבד הפגיעה המורלית והכלכלית, היעדר הגישה לרשת מונעת מן האיראנים לדעת גם מתי והיכן תתקוף ישראל בפעם הבאה: דובר צה"ל בפרסית מפרסם אמנם הודעות מפורטות, כולל מפות, באתרים וברשתות החברתיות - אבל כשהגישה אליהן נחסמת, הם חוששים לחייהם. "זה מרגיש כאילו אנחנו במערה חשוכה", אמר לניו יורק טיימס אזרח איראני שנמלט מטהרן ביום שלישי שעבר.
"האינטרנט מדוכא על ידי מנגנוני הביטחון, שרואים בו אויב ורוצים לשלוט בו", אמר לאתר החדשות הגרמני DW מומחה אבטחת הסייבר אמיר רשידי המתמחה באיראן. לפי רשידי, "האינטרנט מוצג ככלי ריגול מערבי, בעוד שהאזרחים זקוקים לו בדחיפות בראש ובראשונה כאמצעי תקשורת, כדי לשמור על קשר זה עם זה ולברר מה שלום קרוביהם. דווקא כשהאנשים צריכים להישאר מעודכנים, הגורמים הרשמיים עושים בדיוק את ההפך, וממשיכים להגביל את הגישה לאינטרנט".
וכשהתושבים מנותקים מהעולם החיצון, השמועות נפוצות. מפקד בכיר לשעבר במשמרות המהפכה קרא השבוע לאזרחים לבדוק אם יש מיקרו-מל"טים על גגות בתיהם, וטען שארגוני אופוזיציה איראניים קיבלו תשלום כדי להבריח אותם לערים הגדולות.
30% צופים בלוויין
הטכנולוגיה והתשתית שנדרשו למשטר האיראני כדי לשלוט, לצנזר ולסגור את הגישה לאינטרנט, פותחו לאורך שנים רבות. בין השאר, כאלטרנטיבה, הוא פיתח מעין רשת אינטרנט פנימית אלטרנטיבית המכונה NIN ("רשת המידע הלאומית"), הנשלטת ומנוטרת מקרוב על-ידי השלטון, וקרא לאזרחים להשתמש בה. גם צפון קוריאה, מיאנמר וקובה משתמשות במערכות דומות.
למרות שהגישה ל-NIN חינמית - ההיענות כמובן נמוכה, אבל בשבוע האחרון אתרי האינטרנט הפעילים ב-NIN הם הגישה הכמעט-יחידה של האיראנים למידע. כמו תחנות הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים של איראן – שלוש תחנות רדיו ושתי רשתות טלוויזיה ארציות, לצד עשרות תחנות מקומיות - הם מספקים עדכונים חלקיים ומוטים בלבד על המתרחש במדינה, ומתמקדים בעיקר בהעצמת הנזקים שנגרמו בתקיפות על ישראל.
עם זאת, למרות שבאופן רשמי הוא אינו חוקי - השימוש במקלטי טלוויזיה בלוויין באזורים עירוניים נפוץ למדי באיראן, ולפי ההערכות יותר מ-30% מהאיראנים צופים כך בערוצים בינלאומיים לא מצונזרים. ביום רביעי שעבר נפרץ ערוץ החדשות של הטלוויזיה הממלכתית לזמן קצר עם הודעות על המסך הקוראות לאנשים לצאת לרחובות. הוא שידר תמונות מהפגנות שפרצו לאחר מותה במעצר של מהסא אמיני בת ה-22 לאחר שסירבה לעטות חיג'אב באופן מלא.
פריצה לשידורים איראנים
חסימות הרשת אינן דבר חדש באיראן: ב-2019 נחסמה לראשונה הגישה לאינטרנט הבינלאומי כשההפגנות נגד עליית מחיר הדלק קיבלו תפנית מאיימת. בספטמבר 2022 נותקה הגישה לוואטסאפ ולאינסטגרם בעקבות המחאות על מותה של אמיני. רבים מן האיראנים למדו עם הזמן להשתמש ברשתות וירטואליות פרטיות (VPN) כדי לעקוף את החסימות, בעצימת עין חלקית של שלטון האייאטולות. הפעם, ההגבלות נאכפות בעוצמה על ידי "המועצה העליונה לביטחון לאומי" של איראן ומשרד טכנולוגיית המידע והתקשורת.
כמה סטארטאפים איראניים החלו להציע בחינם מידע על דרכי גישה ל-VPN, שתאפשר לאנשים לפחות להתעדכן בחדשות. למרות שרבים מהשירותים הללו שובשו מאז החלו המתקפות הישראליות, איראנים רבים ניצלו גם השבוע הפוגות בחסימות כדי לעקוף את המגבלות הממשלתיות ולהעלות לרשתות שפע של סרטונים מתוצרת עצמית, המציגים את תוצאות המתקפה הישראלית. חלק מברי המזל הללו אף התנדבו לנצל את ההזדמנות החולפת להעביר דרישות שלום לבני משפחה בחו"ל.
בשבת האחרונה, כשחלק מחיבורי האינטרנט חזרו לזמן קצר, ספקי השירות הללו קראו למשתמשים שלהם לנהוג בזהירות: "לטובתכם", כתב אחד הספקים בערוץ הטלגרם שלו, "אל תפיצו את הקישור. השרת ינותק, והעבודה שלנו רק תהפוך לקשה יותר".
