תארו לעצמכם שאתם יוצאים מאצטדיון דאלאס בארלינגטון, כמה דקות אחרי סיום המשחק בין ארגנטינה לאוסטריה. אתם ניגשים בחום הקופח בחוץ לאחד מהדוכנים ומזמינים נקניקיה על מקל באורך מטר ולצידה בקבוק בירה.
על תווית הבקבוק מופיע תאריך המשחק, תוצאת המשחק (2:0 לארגנטינה) ותמונה של מסי כובש שער והופך לשיאן השערים של המונדיאל באותו יום ממש. זו הייתה יכולה להיות חתיכת מזכרת.
חדשנות מפתיעה
טוב, זה אינו מדור הספורט והאירוע המרגש באמת מבחינתנו היא היכולת להדפיס דיגיטלית נתונים מעודכנים מעכשיו לעכשיו ולהפיק אותם על מוצרי צריכה באופן מיידי. אז בקבוקים מעודכנים בסיום המשחק עדיין אין, אבל המותגים הגדולים כבר מדגימים יכולות התאמה אישית- המונית מרשימות בהחלט.
קחו למשל את קוקה-קולה, שהשיקה קמפיין אריזות אינטראקטיבי בשיתוף חברת המדבקות פניני (Panini) עם יותר ממיליארד בקבוקים שהפכו מיידית לפריטי אספנות. על הבקבוקים הודפסו באמצעות דפוס דיגיטלי תוויות שזכו לשם "קלף, לגום, אסוף" (Peel, Sip, Collect): מתחת לכל תווית מסתתרת מדבקה מותאמת אישית של שחקני המונדיאל, שאותה מדביקים כמובן באלבום המונדיאל הרשמי.
יש גם את באדווייזר, שחוגגת 40 שנה להיווסדה והשיקה קמפיין נוסטלגי בשם Budstalgia עם סדרה של 11 עיצובים של פחיות ובקבוקי אספנות שהופקו באמצעות דפוס דיגיטלי. כל עיצוב מוקדש למונדיאל אחר ב-40 השנה האחרונות; גם חברת החטיפיםLay's השיקה קמפיין עם 40 עיצובי אריזות שונים כמספר המדינות המשתתפות במשחקים, עם שילוב צבעי הנבחרת הלאומית וטעם ייחודי המזוהה עם אותה תרבות.
וזה רק קצה הקרחון בכוס הקולה הזו. הדפוס הדיגיטלי מתפוצץ בימים האלה. חברות קידום מכירות ובתי סטודיו מוצפים ביוזמות וקמפיינים כמו הדפסה דיגיטלית מהירה על בקבוקי מים רב-פעמיים מפלדה, על כוסות אצטדיון רב-פעמיות, על כדורי רגל שמודפסים דיגיטלית בצבע מלא בטרם תפירתם, ועוד ועוד. מונדיאל 2026 הוא חגיגה לדפוס הדיגיטלי.
החברה מנס ציונה שמאחורי המהפכה
ספק עם האוהדים החוגגים בארה"ב מודעים לכך, שמאחורי רבים מהקמפיינים הנוצצים האלה נמצאת חברת HP Indigo מנס ציונה. עם 7,500 מכונות דפוס דיגיטלי בעולם, החברה מחזיקה בנתח שוק של כ-66% בתחום הדפוס הדיגיטלי.
בתחום האריזות הגמישות - כל אותן שקיות צבעוניות מרשרשות שאנחנו מכירים - היא מחזיקה בכ-92% מהשוק, כלומר תשעה מתוך כל עשרה מוצרי אריזה כאלה בעולם מודפסים במדפסות שלה. בתחום הדפסת התוויות היא חצתה את קו 3,000 המדפסות הדיגיטליות שמכרה.
הדגש על דפוס דיגיטלי מאוד חשוב כאן, כאשר הטכנולוגיה הזו מאפשרת להדפיס ישירות מתוך קובץ שנשלח למדפסת. מי שמדפיס בבית רשימת מצרכים לקומזיץ של כתה ב' אולי לא מבין על מה המהומה, אבל בעולמות הדפוס המקצועי עדיין מושל בכיפה דפוס האופסט (Offset), הטכנולוגיה האנלוגית שבה מייצרים לוחות אלומיניום ובאמצעותם מדפיסים מיליוני דפים זהים זה לזה.
הדפוס הדיגיטלי עובד כמו מדפסת ביתית, אבל בגדול: הוא מקבל קובץ, מדפיס אותו באמצעות דיו נוזלי מיוחד, והוא יכול להדפיס מיליוני דפים שונים זה מזה.
אינדיגו הונפקה בנאסד"ק ב-1994, זינקה אל על ואחר כך התרסקה לתהום, כשהתברר שקצב אימוץ הטכנולוגיה על ידי בתי הדפוס איטי. היא סבלה מהפסדים כבדים ושוויה בבורסה צנח ב-80%.
מפעל HP אינדיגו, קריית גת
(צילום: אוראל כהן)
המצב השתפר עם שינוי האסטרטגיה ומעבר למכירה במחירים נמוכים יותר והכנסות מדיו ומתחזוקה. ב-2000 החלה ענקית המחשוב HP לגלות עניין באינדיגו ואף השקיעה בה כ-100 מיליון דולר, ושנה לאחר מכן רכשה את כל החברה במחיר שהגיע בסופו של דבר לכ-830 מיליון דולר.
כך אינדיגו הפכה לחלק מחטיבת הדפוס התעשייתי של HP שנושאת מאז את השם HP Indigo, כאשר מרכז הפיתוח נותר בנס ציונה ומפעל הייצור העיקרי נמצא בקריית גת (לצד מפעל נוסף בסינגפור).
"הייתי המום מהטכנולוגיה"
נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP אינדיגו, מגיע מרקע של 20 שנה בחברת GE healthcare ולפני כן מפרויקט המרכבה בצה"ל. כשהזמינו אותו לתפקיד בכיר בחברה, הוא הגיע לפגישה מתוך נימוס. אבל כשהדגימו לו את פעילות מכונת הדפוס, שאינה נופלת בתחכומה מסורק MRI של GE healthcare, משהו השתנה.
וכשהוא ראה את המספרים, זילברשטיין הבין את הפוטנציאל העסקי: "תחום הדפוס כולו גדל בקצב של 5% בשנה, הדפוס הדיגיטלי בתוך זה גדל ב-10% ותחום ההדפסה על אריזות גדל ב-25%. הייתי המום מהטכנולוגיה ואמרתי להם - 'תנו לי את הצד העסקי'".
הפעילות העסקית של HP אינדיגו אכן צומחת מרבעון לרבעון, ויש לה אפילו נתח משמעותי בכלכלה הישראלית. פעילות החברה בישראל אחראית לכ-0.5% מהתמ"ג וכ-2% מייצוא ההייטק, והיא מעסיקה מעל 2,000 עובדים. מדובר אמנם בחברה אמריקאית, אבל זילברשטיין מפגין הרבה גאווה לאומית ישראלית.
המכונות של HP אינדיגו
(תמי שטנקרמן)
ההיסטוריה של 50 השנים האחרונות זוכרת גם את היזם והממציא בני לנדא, שהקים את אינדיגו בשנת 1977. בתחילת שנות ה-90 הציגה החברה את המוצר המשמעותי שחולל מהפיכה: מכונת דפוס דיגיטלי ללא צורך בלוחות אלומיניום, שמדפיסה קובץ ישירות מהמחשב באמצעות דיו דיגיטלי (ElectroInk). בהמשך היא פיתחה גם את הטכנולוגיה להדפסה על אריזות ופחיות.
"בתוך תחום הדפוס הדיגיטלי העולמי, HP אינדיגו מחזיקה ב-70% מהשוק, טכנולוגיה שיוצאת מפה, מהארץ" הוא אומר. "כולנו הולכים בחו"ל בגאווה ומספרים שעגבניות שרי זו המצאה ישראלית ודיסק און קי נולד בישראל.
"אבל אם אנחנו מסתכלים סביבנו, כל העולם מלא בדפוס דיגיטלי שרובו יוצר ב-HP אינדיגו, שהומצא בישראל והוא גדל ומתפתח ומיוצא מישראל. אין כמעט חברות כאלה, שגם המטה שלהן, גם הפיתוח שלהן וגם הייצור שלהן מדבר בעברית".
"למרות ה-7באוקטובר, החלטנו שאנחנו לא עוצרים"
בוא נחזור אחורה ל-7.10. יש לכם מפעל בקו האש של עזה והנהלה ראשית בפאלו אלטו בקליפורניה. איך מתמרנים בין שני הקצוות?
"יש לי שלושה רגעים בשלוש השנים האלה: הרגע של ה-7 באוקטובר, הרגע שבו פרצה המלחמה הראשונה עם איראן ואני נתקעתי בארה"ב והייתי צריך לנהל את הכל משם, והרגע שהמלחמה האחרונה תפסה אותנו שנייה לפני שסגרנו את העסקה הכי גדולה בתולדותינו.
"התעוררנו לבוקר של ה-7 באוקטובר עם הרבה מאוד חרדה, הרבה מאוד אי וודאות, ההחלטה הראשונה שקיבלנו הייתה שממשיכים 24/7, לא עוצרים לדקה אחת. והעובדים שלנו, שהם באמת אדירים, נרתמו למשימה".
נועם זילברשטיין
(רמי זרנגר)
איך הגיבו הלקוחות שלכם בעולם?
"התגובה המיידית היא כמובן אמפטיה וחיזוק. אני אישית הסתובבתי בעולם המון בתקופה הזאת. ברגע שהטיסות התחדשו, העברנו את הפעילות ואת התקשורת שלנו לשם, והסתובבנו עם סיכות החטופים.
השתתפנו בתערוכת הדפוס הגדולה בעולם שהייתה בתוך אותה תקופה, וה היה לא פשוט. יחסי הציבור של ישראל לא היו במיטבם, אבל הגענו לשם כחברה מובילה ועצמאית כשישראל נמצאת בלב ועל הבגדים שלנו".
הנהלת HP העולמית הביעה עמדה בנושא?
אני הייתי בקשר ישיר עם מנכ"ל החברה כל הזמן, והייתה תמיכה לכל אורך הדרך. אנחנו התחייבנו להמשכיות עסקית ועמדנו בכל ההתחייבויות שלנו. כשמלחמת איראן הראשונה פרצה אני הייתי בפאלו אלטו עם המנכ"ל בישיבת מועצת המנהלים.
"שם אתה מבין איך זה נראה מבחוץ. אחד הטילים נפל לא רחוק מכאן, במכון ויצמן. מישהו מהבורד שאל על זה והמנכ"ל אמר: 'אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל'. אני חושב שהם נתנו לנו הרבה ביטחון ביכולת שלנו להמשיך לעבוד".
איך תיראה תעשיית הדפוס חמש שנים קדימה?
"התעשייה כולה משתנה, מעבר מהתחום האנלוגי לתחום הדיגיטלי ואני רואה את זה קורה גם אצלנו. מה שישנה את התמונה זה ה-AI והאוטומציה. הוא מתגבר על כל האתגרים שיש בטכנולוגיה, של מיומנויות המפעילים והיכולת לפתור תקלות.
ה-AI מפשט תהליכים ומאיץ אותם. היכולת של המכונה לחשוב בעצמה, משלב העיצוב, דרך שלב החשיבה איך זה יגיע ללקוח, דרך ייעול כל תהליכים - זה מה שמאפשר לכל התהליכים להיות הרבה יותר חדים יעילים ומהירים. ה-AI יעשה לדפוס את מה שווייז עשתה לניווט: הוא יבטל את כל האתגרים ויהפוך להיות הדפוס עצמו".
