במשך עשרות שנים, מדינת ישראל הסתמכה על מנגנונים מסורתיים לצורך הערכת מגמות עולמיות ותכנון אסטרטגי. אבל מה קורה כשאתה רוצה לזהות מגמות לפני שהן מכות בך כמו גל צונאמי? שאלנו את ד"ר ויקטור ישראל, ראש אגף בכיר ב"קו האופק" במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שאנשי הצוות שלו נותנים הערכות לעתיד ומשתמשים במערכות טכנולוגיות מתקדמות כדי לסייע בתכנון אסטרטגי עבור משרדי הממשלה, איך מנסים לחזות את העתיד.
הרעיון של מערכת כזו הזכיר לנו את המחשב Deep Thought מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שפולט כתשובה לשאלת החיים את המספר 42, או כדור קריסטל של מגדת עתידות. אבל למעשה מדובר במערכת רצינית ביותר - ואחת שכבר הוכיחה את עצמה במספר מקרים כמו הטיפול במשבר הקורונה או זיהוי מגמות מדיניות בינלאומיות.
זיהוי וחיזוי מגמות
מדובר למעשה בארבע מערכות שעובדות במקביל על בסיס טכנולוגיות שונות. הראשונה, עוסקת בזיהוי טרנדים ומגמות על ופועלת כבר ארבע שנים; השנייה, מתמקדת בטכנולוגיות עתידיות, גם היא פועלת ארבע שנים; השלישית מתמקדת בשרשראות אספקה והפכה למבצעית בחודשים האחרונים, בעיקר עבור משרד הביטחון; הרביעית ואולי המתוחכמת מכולן היא "קו האופק" שעדיין נמצאת בפיתוח.
את המערכות חשף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בכנס "מעבר לאופק 2025" שנערך השבוע. "אנחנו עובדים עם תקציב של בין 4 ל-5 מיליון שקלים בלבד", הסביר ל-ynet ד"ר ישראל. המערכת פעלה והוקמה במקור כמעבדה במשרד המודיעין תחת הכהונה של השר ישראל כ"ץ עוד ב-2018.
מדובר למעשה בארבע מערכות שעובדות במקביל על בסיס טכנולוגיות שונות העוסקות בזיהוי טרנדים, טכנולוגיה עתידית, ניתוח שרשראות אספקה ומערכת "קו האופק"
מאז היא הפכה לאחד מארבעת האגפים של משרד המודיעין ולאחר שהמשרד פורק בשנה שעברה, המערכת עברה לדרישתה של השרה גילה גמליאל (שהייתה שרת המודיעין האחרונה) למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שם הוא פועל כיום. גמליאל ציינה כי "מנגנון סריקת האופק משקף את המצוינות הישראלית בחזית הטכנולוגית, מחדד את השימוש שלה בכלי בינה מלאכותית ותורם לחיזוק העצמאות המדעית-טכנולוגית ולביסוס הביטחון המדעי של מדינת ישראל".
ד"ר ישראל שוחח איתנו כדי לנסות ולהסביר מה המשמעות של מערכת קו האופק וכיצד היא אמורה לסייע לישראל לצלוח את העתיד שלוט בערפל. מנגנון ל"סריקת האופק" (Horizon scanning), כפי שכונה בתחילת הדרך, קיים במדינות כגון בריטניה, אוסטרליה וסינגפור.
ב-2018 הקים משרד המודיעין מעבדה למיצוי נתוני ביג דאטה ויישומי בינה מלאכותית לטובת איתור מגמות עולמיות חדשות, כאשר התהליך נועד לסייע לתהליכי תכנון אסטרטגי וקבלת החלטות ברמה הלאומית. את קו האופק מאיישים בעיקר חוקרים שרבים מהם מגיעים מעולם המודיעין (אמ"ן, מוסד וכד') לצד אנשי טכנולוגיה, שמפתחים, מנתחים ומעבדים את הנתונים לתוצרי מודיעין והמלצות למדיניות.
מהו "קו האופק" ומה מטרתו?
"זו בעצם מעבדה למציאות משתנה, שהוקמה על מנת לתת התראות אסטרטגיות לדרג מקבלי ההחלטות בממשלה. המטרה שלנו היא לזהות מגמות חדשות ברמה העולמית ולייצר תמונה אחידה של המתרחש. אנו מאמינים שישראל אינה מנותקת מהעולם, ועל כן עליה להיערך לגלים שעתידים להגיע ולא לחכות שהם יפגשו אותנו".
אילו תחומים אתם סוקרים במחקר שלכם?
"אנו מחלקים את העולם לשמונה תחומים מרכזיים: אידאולוגיות, רעיונות ודתות; אקלים ומשאבי טבע; דמוגרפיה; יחסים בינלאומיים; כלכלה עולמית; שינויים חברתיים; טכנולוגיה וגיאופוליטיקה. הסיפור המרכזי הוא החיבור וההשפעה ההדדית בין כל התחומים הללו. אי אפשר להסתכל על תחום אחד בלבד ולהבין איך העולם עובד".
"'קו האופק' זו בעצם מעבדה למציאות משתנה, שהוקמה על מנת לתת התראות אסטרטגיות לדרג מקבלי ההחלטות בממשלה. המטרה שלנו היא לזהות מגמות חדשות ולייצר תמונה אחידה של המתרחש"
איך נראית המערכת הטכנולוגית שלכם?
"המערכת מורכבת מארבע מערכות שונות. אחת מהן, שעדיין בפיתוח, עוסקת במגמות-על. היא לוקחת את שמונת התחומים, מפרקת אותם לכ-59 מגמות ואוספת מידע כדי לייצר תחזית, מערכת מבצעית ותיקה יותר עוסקת בחיזוי טכנולוגי.
"היא מכילה מאגר של יותר מ-4,000 טכנולוגיות שצפויות להיות בעלות אימפקט רחב בעתיד. בעבר היא התבססה על למידת מכונה, אך כיום היא מבוססת על מודל של סוכני בינה מלאכותית (Multi-Agent System). סוכנים אלה, המומחים כל אחד בתחומו (למשל, טכנולוגיה, כלכלה, אתיקה), מקיימים ביניהם דיון על כל אחת מהטכנולוגיות במאגר. בסופו של הדיון, המערכת מייצרת דוח מפורט, הכולל גרפים והפניות למקורות".
מה תפקידם של החוקרים האנושיים במערכת?
"החוקרים האנושיים נכנסים לתמונה בעיקר בשלב הגדרת השאילתה למכונה ובשלב בקרת התוצר. הם מוודאים שהמכונה לא 'מזבלת'. המערכת שלנו התפתחה בתהליך ארוך של שיתוף פעולה בין המכונה לבין מדענים אמיתיים עד שהגענו למצב שבו ניתן לסמוך על התוצאות שהיא מייצרת".
4 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית. המטרה של המערכת היא לנתח מגמות ולתת המלצות ותחזיות לממשלה
(צילום: Artur Widak/GettyImages)
איך זה מתבטא בפועל בעבודת הממשלה?
"כשהמערכת מספקת התראה, היא מפרטת את המשמעויות שלה על פני כל הממשלה. לדוגמה, זיהינו את התפתחות תחום הרובוטיקה ההומנואידית כמגמה עתידית. לא נכתבה רק התרעה על המגמה, אלא ניתנו המלצות למשרדי הממשלה השונים.
"למשרד הכלכלה הומלץ להיערך לקווי ייצור שיופעלו על ידי רובוטים, ולמשרד הרווחה הומלץ לבחון את הטיפול בקשישים באמצעות רובוטיקה. אנו לא רק מוציאים התראה והולכים הביתה, אלא גם מקיימים דיוני מעקב ומנסים להניע את המערכת הממשלתית".
לאחרונה פרסמתם מסמך הערכות, אילו מגמות אתם מזהים לעתיד לשנת 2035?
"אנחנו מזהים תהליך מרכזי של מעבר מסדר עולמי חד-קוטבי, שבו שלטה ארה"ב, לסדר עולמי רב-קוטבי. אנו רואים התרופפות במודלים הכלכליים הקיימים, וכן התרחבות של אי-השוויון החברתי. מגמות אלו יוצרות הצטלבות של מתחים ומשברים.
"אנו חוזרים לעידן של מלחמות מדינתיות, כפי שניתן לראות באירופה, במזרח התיכון ובסין. הרבה לא קיבלו את דעתנו על התחרות בין סין לארה"ב. והנה כיום מתפתחת תחרות מאוד גדולה, כשבזמנו אמרו שזה רק אפקט טראמפ, שזה לא משהו מבני".
4 צפייה בגלריה
משאמל: נשיא אוקראינה זלנסקי, נשיא רוסיה פוטין והנשיא טראמפ. עלייה בעימותים המדינתיים ברחבי העולם
(צילום: Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP, Antonio Masiello/Getty Images)
זה מזכיר את המצב שהיה לפני מלחמת העולם השנייה. האם אנחנו עומדים לפני מלחמת עולם שלישית?
"השאלה איך נראה את מלחמת העולם השלישית. יש ויכוח שיכול להיות שאנחנו כבר בתוכה. וזה חלק מתקופת המעבר. כשאתה מסתכל על ההיסטוריה ועל שינויי סדר עולמיים, אתה יודע שמעבר מסדר עולמי אחד לסדר עולמי אחר בדרך כלל מלווה באיזו מלחמה גדולה.
"תראה למשל את קריסת ברית המועצות שיצרה הרבה מאוד מלחמות קטנות בכל השאריות שנשארו שם. אחד מהדברים שמדברים עליהם לגבי מלחמת העולם השלישית שאולי זו לא מלחמה אחת, אלא רצף של מלחמות אזוריות. ראינו את המלחמה באירופה שעדיין נמשכת, והמלחמה במזרח התיכון שעדיין נמשכת, ויש את המלחמה השלישית - באזור של סין וטייוואן שעוד לפנינו".
מה המשמעות של כל זה לישראל?
"המשמעות היא שישראל צריכה להיערך לתקופה של אי-יציבות מתמשכת. עליה לפתח יחסים אסטרטגיים גם עם מדינות אחרות כמו הודו ואירופה, ולא להסתמך רק על ארה"ב. בנוסף, אנו עמלים על כך שמדינת ישראל תפתח אסטרטגיה במרחב ההודו-פסיפי.
"התייחסות למרחב זה, שמהווה מוקד כובד עולמי כלכלי וטכנולוגי, תהפוך את ישראל לנכס משמעותי גם עבור אירופה וארה"ב. אנו גם מנסים לעורר דיון על שינוי מקצועות הליבה שאנו מלמדים, בהתאם לעידן הבינה המלאכותית".
איך אתה מתמודד עם טעויות או כישלונות בתחזיות?
"במגמות הגדולות, קשה מאוד לפספס. לדוגמה, התחזית על התחרות בין המעצמות (ארה"ב וסין) שהוצאנו ב-2018-2017 נראית היום מוסכמה. לעומת זאת, במגמות קטנות יותר ובתת-מגמות ייתכנו טעויות. לדוגמה, במחאה פוליטית בעולם, זיהינו בתחילה מגמת עלייה במחאות, אך לאחרונה אנו רואים מגמה של ירידה במחאות הפוליטיות, מה שמצביע על חוסר אמון מתמשך במערכת הפוליטית כולה".
האם מערכת כמו שלכם הייתה יכולה לזהות אירוע כמו ה-7 באוקטובר או לא?
"שום מערכת לא תעזור לך אם בסוף אתה מתעלם מהמערכת שמביאה לך מסקנות. יש בקרה של החוקר, שיכול להגיד שזה התראה לא נכונה או שיש שיקולים נוספים שאני לוקח בחשבון שהמערכת לא מכירה אותם. כלומר מערכת לא תעזור לך בעניין הזה. זה לא משהו שיכול לבוא ולהתריע לצערנו".
