יוני 2025 היה חודש לוהט, ולא רק בגלל גל החום. בזמן שישראל הייתה עסוקה במלחמה מול איראן, נראה היה כי הרשתות הזרות עבדו שעות נוספות במטרה לערער את היציבות במדינה. דוח של ארגון "פייק ריפורטר" (FakeReporter) חושף את הקרב הדיגיטלי שהתנהל ועודנו מתנהל מתחת לאפנו, ומספק הצצה אל מאחורי הקלעים של מלחמת ההשפעה המודרנית שמנהלת הרפובליקה האיסלאמית נגד ישראל.
9 צפייה בגלריה
המערכה האיראנית על התודעה לא עצרה עם הפסקת האש
(צילום: Iranian Leader's Press Office - HandoutGetty Images, חיים גולדברג פלאש90, דובר צה"ל)
הדוח, שסקר שמונה רשתות השפעה שונות ב-X, פייסבוק, טיקטוק וטלגרם בין ה-13 ל-18 ביוני, מציג תמונה עגומה אך צפויה: דמורליזציה, הפחדה, וניסיונות חוזרים ונשנים להעמיק את הקיטוב החברתי. כפי שפורסם לא אחת, במיוחד בתקופות של משבר, פלטפורמות אלו הופכות לכר פורה להפצת נרטיבים שמטרתם לערער את אמון הציבור. כל זאת, יש לומר, תוך התאמה אקטואלית מפתיעה למתרחש בשטח.
הנרטיבים המרכזיים: פשוט, יעיל ומטריד
הנרטיבים שזוהו אינם מתוחכמים יתר על המידה, אך יעילותם טמונה בפשטותם ובפנייתם לרגשות בסיסיים. במקרים של דמורליזציה והפחדה המסר היה ברור - איראן אויב חזק ומאיים, ישראל בסכנה קיומית. סרטונים המתעדים (וגם לא מתעדים - כלומר פייק) של נפילות טילים בישראל הופצו במרץ, כשהמטרה היא אחת: לזרוע פאניקה.
קבוצות כמו "זכותנו" ו"אזעקת תקיפה" שימשו פלטפורמות מרכזיות להפצת תכנים אלו. "קול דוד", ערוץ איראני מובהק המשדר בעברית ב-X, הדהד אף הוא מסרים אלו, כולל טענות מופרכות על הפלת מטוסי F-35 ישראליים.
נרטיב חוזר נוסף הוא שהמנהיגות הבכירה, ובראשם ראש הממשלה, נוטשים את הספינה בשעת צרה, משאירים את הציבור לבד ומובילים למלחמות הרסניות. ביטויים כמו "נתנאצי" הופיעו בערוץ "זכותנו", והופצו סרטונים (מפוברקים) של מטוס ראש הממשלה "ממריא למדינות בטוחות".
קבוצות ופרופילים כגון "דמעות המלחמה", "סרה אבירם" (עם מעל 20,000 עוקבים), "נגד מהגרים בלתי חוקיים", ו"מרים קוזק" לקחו חלק פעיל בהפצת מסרים אלו, לעיתים קרובות תוך שימוש בדיפ-פייק וסרטונים ערוכים. "חדשות ישראל", חשבון טיקטוק עם מעל 1,400 עוקבים, הציג עצמו כערוץ חדשות "המפיץ את האמת המוסתרת", פרסם תכני דמורליזציה, ויצא נגד ראש הממשלה בהקשרי המלחמה.
גם העמקת הקיטוב החברתי כאמור על הפרק, ונצפו ניסיונות חוזרים ומכוונים להרחיב את השסעים בחברה הישראלית, למשל על ידי הטענה שתומכי מפלגה מסוימת הם "סוכנים איראניים" ולכן הטילים לא נופלים אצלם. "דמעות המלחמה" ו"סרה אבירם" נצפו מקדמות תכנים שמלבים את קמפיין ההסתה ומנצלים את הכאב הציבורי.
ההשפעה על החוסן הנפשי והפוליטי
השימוש בפייק ניוז ובדיפ-פייק הוא מאפיין בולט בפעילותן של הרשתות הללו. סרטונים מפוברקים, שלכאורה מציגים תקיפות או נזקים כבדים בישראל, מופצים במהירות ובקלות, וזוכים לתהודה משמעותית בקרב קהלים שונים. במקרים מסוימים, אף גורמים תקשורתיים לגיטימיים נפלו קורבן להפצת תכנים אלו.
פרסומים אלו אינם תמימים. מחקרים רבים מראים כי הפצת פייק ניוז ותעמולה בזמן מלחמה עלולה לפגוע באופן חמור בחוסן הנפשי של האזרחים ולהשפיע על דעת הקהל. בתקופות משבר, הציבור נוטה להיות פגיע יותר למסרים מעין אלה, והחתירה תחת האמון במנהיגות ובמוסדות המדינה עלולה להוביל לחוסר יציבות פנימית.
הדוח מציין כי לאחר הכרזת הפסקת האש, רוב הרשתות "חזרו לשגרה", כלומר, התמקדו בעיקר בתכנים אנטי-נתניהו והממשלה, גם בהקשרי המלחמה באיראן, לצד נושאים כמו הלחימה בעזה ונושא החטופים. פרופילים המזוהים עם איראן, לעומת זאת, המשיכו בקו התעמולה האיראני, תוך הצגת "ניצחון" במבצע.
9 צפייה בגלריה
פוסטים של הרשת הזרה שמטרתם לערער את תחושת ההישג במלחמה ולהשפיע על החוסן
(פייק ריפורטר)
הדיסאינפורמציה כנשק אסטרטגי
פעילותן של רשתות זרות במרחב הדיגיטלי אינה בגדר אירוע שולי, אלא ביטוי מובהק למגמה עולמית, כפי שמצביעים מחקרים רבים החוקרים את השפעת הרשתות החברתיות על דמוקרטיות ועל הביטחון הלאומי.
אקדמאים וחוקרים מתריעים מזה זמן רב על היכולת של פלטפורמות אלו להגביר מעורבות פוליטית מצד אחד, אך בו-זמנית לשמש כלי יעיל להפצת דיסאינפורמציה, הטיית דעת קהל, ואף לעידוד קיטוב חברתי. התפשטות מידע כוזב, מהיר יותר ממידע אמת, הופכת את תהליך קבלת ההחלטות של המצביעים למסובך יותר. בנוסף, חשיפה מתמדת לשיח מקטב עלולה לשחוק את האמון במוסדות הדמוקרטיים, ובכך לכרסם בשביעות הרצון מהדמוקרטיה עצמה, גם אם מגבירה את המעורבות הפוליטית.
מעבר להשפעה הפוליטית, הרשתות החברתיות נושאות בחובן איום מהותי גם על הביטחון הלאומי. הן משמשות כלי רב עוצמה להקצנה, גיוס לאלימות, ואף לתיאום מתקפות סייבר ופעולות הרסניות נגד תשתיות ומוסדות מדינה
היעדר רגולציה מתאימה מאפשרת לגורמים עוינים, כולל מדינות זרות, להתערב באופן אגרסיבי בשיח הציבורי ולתמרנו, תוך פגיעה מכוונת בחוסן הלאומי. יש לציין כי למרות שפלטפורמות אלו מנסות להתמודד עם תכנים מסוכנים, קיים צורך באסדרה מאוזנת שתאזן בין חופש הביטוי לבין שמירה על הביטחון הלאומי.
הרשתות החברתיות הן חרב פיפיות. מצד אחד, הן מציעות הזדמנויות חסרות תקדים למעורבות אזרחית ולגישה למידע. מצד שני, הן מהוות כר פורה להפצת דיסאינפורמציה, קיטוב וערעור יציבות, עם השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה ועל הביטחון הלאומי.
ההתמודדות עם אתגרים אלו דורשת הבנה מעמיקה של הדינמיקה הדיגיטלית, לצד פיתוח כלים רגולטוריים וחינוכיים שיחזקו את החוסן הציבורי והלאומי. שהרי אם אזרחיה של מדינה דמוקרטית לא ידעו להבדיל בין עובדה לבדיה, הרי שהם הופכים ל"בשר תותחים" (דיגיטלי) במלחמת ההשפעה וזה, למרבה האירוניה, כבר לא פייק.
מאחורי הקלעים של מלחמת ההשפעה
בשיחה עם ynet מסבירים בפייק ריפורטר כי ההשפעה של רשתות תעמולה זרה אינה נמדדת רק במספר הצפיות או הלייקים, אלא ביכולת לחולל שינוי תודעתי מתחת לרדאר.
חלק מהערוצים האלה בעלי מאות ועד מקסימום אלפי צפיות, כלומר השפעה לא מאוד גדולה ביחס לרשת הישראלית. האם בדקתם את ההשפעה בפועל על הסנטימנט הציבורי בארץ?
"השפעה אינה נמדדת בפופולריות בלבד, הרשתות נבנות בצורה מדודה כדי לייצר אותנטיות ולהכין עצמן, כמו תא רדום, ליום פקודה. צריך לזכור גם פרופילים מזויפים הם כמו יין טוב - ככל שהם יותר ישנים הם יותר חזקים, אמינים ויקרים, כך שתמיד נוצרים פרופילים ורשתות כדי להפעילן בעתיד.
"בנוסף, סנטימנט מושפע ממעצבי דעת קהל ובמידה שמצליחים להשפיע על עיתונאים, משפיענים, פוליטיקאים, וגם פעילים פוליטיים יותר זוטרים, לא פעם יש לזה יותר השפעה מאשר השפעה על הציבור. לכן הם מטרגטים אנשים לפי נטייה פוליטית, כדי לשנות דווקא את דעתם. לבסוף, הרשתות הללו פועלות רבות בכדי לגייס סוכנים ולייצר 'הפעלה משוטה' - הפעלה כסוכנים מבלי שהאדם מבין שהוא מופעל. בשביל לגייס סוכנים ולהפעיל אנשים לא צריך פופולריות".
אם הערוצים האלה מזוהים בקלות, ובהנחה שלממשלת ישראל יש השפעה כלשהי על חברות המדיה החברתית, מדוע לא לדרוש להוריד אותם?
"העבודה שלנו מתמקדת בדיוק בזה: אם אנחנו, ארגון מחקר עם תקציב פעוט, יודעים לזהות את הערוצים הללו, מדוע המדינה וחברות הטכנולוגיה לא עושות את זה? כיצד הרשתות הללו עדיין באוויר? התשובה היא – אין רגולציה של המדינה ואין לקיחת אחריות מצד הרשתות החברתיות.
"בשנים האחרונות בעקבות עבודה מאומצת שלנו ושל אחרים, הוקמו גופים בישראל שמטרתם לטפל בבעיה, כמו למשל מערך הסייבר הלאומי, שלאחרונה התחיל לאתר ולטפל ברשתות. העבודה שהם עושים מבורכת, אבל זה עדיין מעט מדי, ובלי יכולת ללחוץ על הרשתות החברתיות באופן רציני.
"אנחנו קוראים למדינת ישראל לפתח תוכנית הוליסטית שנוקטת בצעדי חקיקה, אכיפה, חינוך ושיתוף ציבור כדי להצליח לתת מענה רחב ועמוק יותר לאיום. כמו שלקח למדינה שנים להבין את הסכנות של עישון ולייצר רגולציה שמיטיבה עם הציבור, כך מתרחש כעת בתחום הפעילות המזיקה במדיה החברתית, ולכן חשוב שיהיו ארגונים אזרחיים שיקדמו את האינטרס והמודעות של הציבור".
האם יש לכם הערכות על היקף הרשתות שעדיין לא זוהו?
"קשה להעריך כמה רשתות יש שלא זוהו, אך בכל רגע נתון ישנן מספר רשתות שפועלות ברחבי הפלטפורמות החברתיות. אולם ככל שהציבור יהיה מודע וידע לחשוב באופן ביקורתי על הבעיה, כך נוכל להילחם בתופעה באופן אפקטיבי.
"אנחנו קוראים לזה 'מלכוד ההשפעה' – ככל שרשת רוצה להשפיע יותר היא צריכה להיחשף ולהיות בקשר עם יותר אנשים. וככל שהיא נחשפת יותר כך עולה הסיכון שהיא תיתפס. אם די אנשים ידעו לזהות ולדעת שניתן לפעול נגד הרשתות הזרות אלו, נוכל לסכל יותר פעילות זדונית".
האם מצאתם סימנים שיכולים לסייע לציבור לזהות פרופילים כאלה?
"בהחלט. פרסמנו מדריך מפורט באתר שלנו תחת הכותרת 'איך לא להפוך לסוכן איראני', ובו סימנים ודפוסי פעולה שיכולים לסייע לציבור לזהות פרופילים ורשתות חשודות. המודעות והערנות של הציבור הן קו ההגנה הראשון במלחמה הזו".
