אם ציפיתם לשינוי בכמות המשקעים ולחורף אמיתי, טכנולוגיית החיזוי של סטארט-אפ ישראלי יוצא דופן תצנן מהר מאוד את הציפייה הזו. על רקע שינויי האקלים הגלובליים והחשש מבצורת מתמשכת, ישראל מתחילה לראשונה ליישם טכנולוגיות חדשניות לחיזוי מזג אוויר לטווח ארוך.
ל-ynet נודע כי חברת המים הלאומית, "מקורות", הסכימה לאחרונה על פיילוט ראשוני עם הסטארט-אפ הישראלי Emnotion (אמנושן), במטרה להיערך לתרחישי קיצון במשק המים.
הצורך בטכנולוגיה הופך דחוף לאור התחזית הראשונית והמדאיגה לחורף 2025-2026 שנחשפת כעת. על פי הנתונים, גוברים הסיכויים כי הבצורת תימשך זמן רב מהצפוי, כאשר התקופה הקריטית תהיה בין ה-25 באוקטובר לסוף ינואר.
הזיהוי שהציל 95% מהיבול
הצפי מצביע על כמויות גשם מצטברות של 50%-70% בלבד מהנורמה השנתית עד סוף פברואר. בצפון הארץ צפויה ירידה של עד 30%, ובמרכז ובדרום המצב חמור אף יותר עם ירידה צפויה של עד 50%. עם זאת, המודל מזהיר כי היובש הכללי אינו שולל אירועי שיטפונות נקודתיים ועוצמתיים בקו החוף, בדגש על הצפון. אולם, כרטיס הביקור המשמעותי ביותר של Emnotion מגיע דווקא ממרכז אסיה.
3 צפייה בגלריה
הנקודה ממנה עוברים מים מהכנרת למוביל הארצי. חיזוי יעיל הוא קריטי לניהול משק המים הישראלי
(צילום: מקורות)
במרץ 2023, המודל שפיתחו מייסדי החברה, אלכסנדר זוגס ואיליה שפירא, זיהה אירוע קרה חריג באוזבקיסטן, שעתיד היה להתרחש בדיוק בזמן זריעת הכותנה. בעוד השירותים המטאורולוגיים המקומיים לא זיהו סכנה, שפירא התריע בפני אזמט סולטנוב, מנכ"ל קומפלקס החקלאות "בוכרה" בסיועה של נרגיזה קדירובה, נשיאת בית הסחר וההשקעות "אוזבקיסטן החדשה", כי זריעה במועד הרגיל תוביל לאובדן יבולים מוחלט.
התוצאה הייתה שבעוד חוות סמוכות איבדו מעל 90% מהשתילים, "בוכרה" ספגה הפסד של פחות מ-5%. הצלחה זו הפכה את החברה הישראלית לנכס אסטרטגי באזור, כאשר אוזבקיסטן משמשת כ-Hub (מרכז) למידע מטאורולוגי אזורי עבור ארגון המטאורולוגיה העולמי.
הטלטלה בשוק החיזוי
שוק חיזוי מזג האוויר העולמי עובר בשנים האחרונות טלטלה. בעוד שהמודלים המסורתיים, כמו המודל האירופי (ECMWF) והאמריקאי (GFS), מתבססים על סימולציות פיזיקליות כבדות ("משוואות נאוויה-סטוקס"), בשנים האחרונות ענקיות הטכנולוגיה נכנסו לזירה עם גישות מבוססות בינה מלאכותית.
בשנה האחרונה הציגה Google DeepMind את מודל ה-GraphCast, המבוסס על למידת מכונה, שהצליח לחזות הוריקנים בדיוק רב יותר מהמודלים המסורתיים. במקביל, ענקית הטכנולוגיה הסינית הוואווי (Huawei) השיקה את Pangu-Weather, המציג יכולות חיזוי מהירות פי 10,000 מהשיטות הקונבנציונליות.
גם IBM (באמצעות The Weather Company) משלבת כיום בינה מלאכותית היברידית. אך בעוד שהענקיות מתבססות בעיקר על ניתוח סטטיסטי של נתוני עבר (Big Data), הטכנולוגיה של Emnotion מציעה גישה שונה: שימוש בעקרונות ממכניקת הקוונטים למיפוי אי-ודאות וכאוס במערכות אקלימיות. גישה זו מאפשרת, לדברי החברה, רזולוציה מרחבית גבוהה יותר ותחזית לטווחים של עד ארבעה חודשים - טווח שנחשב ל"עקב אכילס" של רוב המודלים הקיימים.
הכירו את החיזוי האקלימי הקוונטי
כדי להבין את הבשורה של "חיזוי אקלימי קוונטי", צריך קודם כל להבין את הבעיה של המודלים הקיימים. רוב תחזיות מזג האוויר בעולם, כולל המודלים המתקדמים של AI מבית גוגל או אנבידיה, נשענים על עיקרון ה"דטרמיניזם" או על סטטיסטיקה של העבר (Big Data). הם מנתחים מיליארדי נתונים היסטוריים ומניחים שמה שהיה הוא שיהיה בכל הנוגע לשינוי אקלים.
הבעיה? האקלים משתגע. אנחנו חיים בעידן של "ברבורים שחורים" - אירועי קיצון חסרי תקדים שהסטטיסטיקה ההיסטורית פשוט לא מכירה. כאן נכנסת לתמונה מכניקת הקוונטים. חשוב לדייק: הטכנולוגיה של Emnotion ומקבילותיה אינה בהכרח דורשת "מחשב קוונטי" פיזי (חומרה שעדיין נמצאת בחיתוליה), אלא משתמשת במתמטיקה קוונטית (אלגוריתמיקה).
במקום לנסות לחשב בדיוק איפה תהיה כל טיפת גשם (דבר בלתי אפשרי במערכת כאוטית), השיטה משתמשת בפונקציות גל ומשוואות הסתברותיות שנועדו במקור לתאר התנהגות של אלקטרונים וחלקיקים תת-אטומיים.
בעולם הקוונטי, אי-ודאות היא לא באג, היא פיצ'ר. האלגוריתמים הללו "מרגישים בבית" בתוך הכאוס. הם מסוגלים לזהות דפוסים עדינים של אי-יציבות באטמוספירה הרבה לפני שהם הופכים לסופה נראית לעין, ובכך לספק התרעה של חודשים מראש על אירועים שהמודלים הליניאריים פשוט מסננים כ"רעש רקע". עבור חקלאי באוזבקיסטן או מנהל משק מים בישראל, ההבדל המתמטי הזה שווה מיליארדים. נדרש לקבל החלטות הרות גורל: מתי לפתוח סכר כדי למנוע הצפות במקרה של גשמים עזים, ומתי לעצור שאיבה כדי לא לרדת מתחת לקו המינימום הטכני בשנות בצורת.
עד היום הסתמכה ישראל בעיקר על תחזיות קצרות טווח, שלא תמיד סיפקו זמן היערכות מספק. שיתוף הפעולה החדש, שמחזק גם את הקשרים הגיאו-פוליטיים של ישראל במרכז אסיה, עשוי להיות המפתח לניהול משק המים בעידן של אקלים משתגע.
"האתגר האמיתי איננו החישוב, אלא האמון שאנשים חייבים לתת בשביל לנקוט צעדים מונעים", סיכם שפירא. כעת התקווה היא שבישראל, כמו באוזבקיסטן, יבחרו להקשיב לתחזית, לפני שהסערה - או היובש - יגיעו.
