אין הפתעות. הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה שוב, בפעם העשירית ברציפות, להשאיר את הריבית במשק על שיעור של 4.5%, שהם 6% ריבית פריים. בכך ממשיך הבנק לשמור על זהירות רבה במדיניות הריבית ונמנע מהפחתה מזה 13 חודשים. כזכור, הבנק היה חלוץ בעולם לאחר גל האינפלציה כשהפחית את הריבית ברבע אחוז בינואר 2024, אבל מאז לא שינה אותה.
במקביל, הבנק סיפק את התחזיות שלו לרבעונים הקרובים. כך למשל, נכתב כי "התוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-3.5% וב-2026 ב-4.0% (ירידה של חצי אחוז לעומת התחזית הקודמת). שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2026) צפוי לעמוד על 2.5% (כיום הוא עומד 3.4%). במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.6% ובמהלך שנת 2026 על 2.2%. רמת הריבית ברבעון הראשון של 2026 צפויה לעמוד בממוצע על 4.0%.
"התחזית גובשה תחת ההנחה שהתחדשות הלחימה בעזה לא תגלוש מעבר לרבעון השני של 2025 ובתוך תקופה זו לא תתבטא במגבלות פעילות חמורות על העורף (בניגוד למה שהיה בתחילת המלחמה). בנוסף, התחזית כוללת הערכות לגבי ההשפעה של מכסי הייבוא עליהן הודיעה ארה"ב ב-2 באפריל 2025.
"הנחת העבודה שעומדת בבסיס התחזית היא שהעלאת המכסים בעולם תוביל לירידה של 4% בהיקף הסחר העולמי עד סוף שנת 2026 (ביחס למצב ללא מכסים). התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות, על רקע אי-הוודאות לגבי ההיקף וההשפעות של מלחמת הסחר המתפתחת בעולם ועל רקע האפשרות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתחזית. להערכתנו, הסיכונים לתחזית הצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לתחזית האינפלציה, הריבית והגרעון נוטים כלפי מעלה".
בנוסף, מסר בנק ישראל כי "הגרעון בתקציב המדינה בשנת 2025 צפוי לעמוד על 4.2% תוצר ובשנת 2026 הוא צפוי להסתכם ב-2.9% תוצר. החוב הציבורי צפוי לעמוד על 69% תוצר בשנת 2025 ועל 68% תוצר בשנת 2026. תחזית זו כוללת את צעדי ההתכנסות שאישרה הכנסת במסגרת התקציב לשנת 2025 ובמסגרת חוק ההסדרים, והיא משקללת גם את התוספות לתקציב הביטחון שהומלצו על ידי ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח. התחזית לשנת 2026 כוללת הכנסות חד-פעמיות שצפויות כתוצאה מעסקת המכירה של חברת וויז (Wiz)".
השפעה מתונה יחסית של המכסים על ישראל
במסיבת עיתונאים אמר הנגיד ירון שכרגע ההערכות הן שההשפעה של הטלת המכסים על ישראל תהיה מתונה יותר מאשר על מדינות אחרות.
בתשובה לשאלת ynet האם לא ניתן עקב היותה של ישראל במלחמה והחשש העולמי ממיתון להקדים את הורדת הריבית השיב: "לא הייתי מוריד כעת את הריבית. קיימת אי ודאות רבה מאד במיוחד עכשיו. כדי להוריד את הריבית היינו רוצים שתהיה התאמה רבה יותר בין מגמות הביקוש וההיצע. אני מקווה שנוכל להגיע לשתי הורדות ריבית בשנה הקרובה. אולם, אם נראה ירידה באי הוודאות וירידה באינפלציה בישראל נוכל לפעול מהר יותר עם הורדת הריבית".
על האפשרות להעלאת ריבית אמר כי "אני לא רוצה להיכנס כעת לאפשרות של העלאת ריבית".
בתשובה לשאלה על ההפסדים שנגרמים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל, אמר הנגיד כי צריך לא להסתכל על בתוצאות של רבעון בודד ובכל מקרה "אני רוצה להדגיש שכדאי בעניין הפנסיות להתייעץ כיצד לנהוג ובוודאי לא לפעול בפזיזות ובחיפזון".
נוכח ההסלמה הביטחונית ברצועת עזה והאינפלציה בישראל שעומדת נכון להיום על שיעור שנתי של 3.4% - מעל ליעד שקבעה הממשלה לשנה כולה, 1%-3% - לא מתאפשרת לפי שעה הפחתת ריבית, ולדעת כלכלנים רבים בבנקים ובבתי ההשקעות, הריבית לא צפויה לרדת לפחות עד חודש מאי, או אף מאוחר מכך.
