מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת יעקובינסקי מתל מונד.
בצילום: רועי (43), יוליה (42), איתן (11), ארבל (3 וחצי). מחוץ לצילום: בר (13 וחצי).
הבית? בית קרקע בשכירות. משלמים 12.5 אלף שקל. יוליה: "עברנו מתל אביב לתל מונד במחשבה שאנחנו הולכים לגור בבית לפחות 4 שנים, אבל אחרי חצי שנה הבעלים הודיעו שהם חוזרים ונאלצנו לחפש במהירות משהו אחר. לפני שבוע נכנסנו לבית הזה".
איפה הכרתם? רועי: "אפשר לספר סיפור יפה שהתחלתי איתה כשהגעתי למיון באסף הרופא שתוי והיא הייתה אחות שם וטיפלה בי, אבל האמת שהכרנו באתר קופידון".
תל אביב? רועי: "כל השנים גרנו בעיר. אני עבדתי בעבודות זמניות בבתי קפה, ויוליה עבדה בפגייה באיכילוב". יוליה: "הייתי עושה משמרת לילה בפגייה ורועי בבית קפה, וכשהיינו מסיימים היינו הולכים יחד לפנות בוקר לאכול ארוחת בוקר בבנדיקט. זה היה הלו"ז". רועי: "כמו רבים גרנו בבית ישן בלי ממ"ד ובמלחמה הבנו שאי אפשר להמשיך ככה עם 3 ילדים. אני גם צריך מקום לצייר. בעיר כל הבית היה כמו מחסן של ציורים״. יוליה: ״אי אפשר היה לזוז. היום יש לנו ציור אחד תלוי בסלון. זה מאוד צבעוני אז כדי ליהנות ממנו הוא צריך חלל נקי״.
תל מונד? יוליה: ״שמענו שיש בה חינוך טוב. השכנים פה חמודים הביאו לנו פרחים, עוגת שוקולד ויש תחושה מאוד טובה. הבנתי שהגענו למקום הנכון כשרועי מצא קיר גדול ליד מוכר תותים וצייר תות בצורת לב, שזה סימן ההכר שלו״. רועי: ״אני מתעסק באמנות רחוב ובלילות הייתי יוצא לצייר ולהדביק את הלבבות שלי ופחדתי לעזוב כי הרחובות זה המקום שבהם אני חי, ופה זה יותר כפרי, אבל אני מרגיש שהלב שלי, תרתי משמע, התחיל לפרוח והתחלתי להכניס אלמנטים של פרחים וצמיחה והמעבר דירבן אותי לעשות דברים חדשים״.
אמנות רחוב? רועי: ״למדתי ציור אבל פרשתי מוקדם ולא נתתי לביה״ס לקלקל אותי. לא אוהב שאומרים לי מה לעשות. לאמנות רחוב הגעתי במקרה כשסיפרו לי שאני יכול להתאים לתערוכה של אומני רחוב בתחנה המרכזית בתל אביב, אבל אני חייב לפחות ציור אחד ברחוב כדי להשתתף. מצאתי איזה מסגריה שאישרה לי לצייר על איזה קיר מתקלף. ציירתי עם מכחול, לא ידעתי משהו אחר, וזה לקח לי כמה ימים, והתקבלתי. נתנו לי קיר של 20 מטר בתחנה המרכזית. עד היום לא סיימתי, עשיתי את הקווים וראיתי שזה כל כך הרבה עבודה אז השארתי את זה שחור לבן. עוד לא הייתה לי את הטכניקה. היום אני עובד אחרת לגמרי. עם הזמן התפתחתי והייתי חלק מחבורה שיוצאת לצייר עם ספריי בלילה. זה לא חוקי ומלא אדרנלין. פעם אחת השוטרים תפסו אותי״.
משטרה? רועי: ״ציירתי בפלורנטין על שער של מקום, והגיעה ניידת. יצאו ארבעה שוטרים, תפסו אותי והתחלתי לגמגם ולהראות להם שכל פלורנטין מלאה גרפיטי אבל זה לא עניין אותם. הם צילצלו לבעל המקום שאמר ׳אני אבוא מחר לראות. אם זה לא יפה תיתנו לו קנס׳. הוא אהב את זה ועד היום זה שם. זה גרם לי לחשוב איך לא להיתפס ולעשות הכל הרבה יותר מהר. אז הטכניקה שלי היא לצייר הכל בסטודיו על ניירות שיכולים להגיע גם ל-30 מטר, ולהדביק אותם במהירות על הקירות״.
בנקסי? רועי: ״הרבה שואלים אותי ומתבלבלים ביני ובין בנקסי, שהוא אומן הרחוב הכי מפורסם אולי. אבל בינסקי זה קיצור של השם משפחה שלי״. יוליה: ״אם רואים את האמנות של שניהם אז אין שום קשר, יחד עם זה אנחנו חושבים על זה, גם כי יש לרועי שאיפה לצאת לחו״ל ואולי נשנה את השם חזרה ליעקובינסקי״. רועי: ״הצטרפתי לחברת סטארט-אפ שאני אוביל את הוויז׳ן והנראות של החברה ברשת והיא פונה לעולם, אז אנחנו לא רוצים איזה בעיה משפטית עם בנקסי. בינתיים אני משתתף עכשיו בתערוכה קבוצתית״.
תערוכה? רועי: ״זה נקרא ׳חדרי הלב׳. זה במוזיאון האיסלאם בירושלים. זה מקום ממש מגניב. קיבלתי את החלק הכי גדול וממש לעצב הכל מאפס עם ציור קיר של 20 מטר, וקיבלתי גם גג שלם לעשות מיצג ענק. ההקמה של התערוכה גרמה לי להגיע לירושלים יותר מכל מה שהייתי בכל החיים שלי. בסוף גם שמתי את הלב שלי על הבניין מבחוץ. אחרי הפתיחה של התערוכה שמתי איזה 30 לבבות ברחובות ירושלים. אף אחד לא הגיב. נראה לי אנשים בירושלים לא הבינו״.
מה את עושה? ״אני עובדת בחברת MSD, זו חברת תרופות גלובלית שיש לה סניף מצליח בישראל ומייצרת תרופות בעיקר עבור חולי סרטן. אני מנהלת את המחקרים ואחראית שהם יתנהלו כמו שצריך. יש לנו תרופות שמטפלות בכמה סוגים של סרטן ואני מרגישה שאנחנו נותנים אופטימיות ותקווה לאנשים וזה גם מה שמשותף ביני לבין רועי״.
מצב כלכלי? רועי: ״אפשר להתפרנס אבל צריך לעשות הרבה דברים. אני למשל גם מלמד ילדים בבתי ספר. המצב בסדר פלוס, אבל אנחנו לא מיליונרים. יש הרבה הוצאות. אני מתפנק מדי פעם עם כובע חדש. אני פריק של כובעים״.
הבילוי שלכם? רועי: ״רוב הזמן בבית. אם אני יוצא זה כדי לעשות אמנות״. יוליה: ״גם כשאנחנו יוצאים לדייט הוא מנצל אותי כדי לעזור לו להדביק לבבות ברחוב״.
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: [email protected]
