יבואנים מחפשים ארצות יבוא חדשות כדי להתמודד עם סגירת הייצוא מטורקיה לישראל ועם עליות המחירים: אחרי הפסטה מאזרבייג'ן, צרכנים שמו לב שרשת אושר עד מוכרת חמאה ממונגוליה בייבוא של ויליפוד. ברשת ויקטורי – מוכרים בימים אלה קטשופ ומיונז ממלטה.
אלה מדינות יבוא זולות – חמאה ממונגוליה היא בהכרח זולה יותר לייבוא מחמאה מדנמרק, בלגיה או צרפת, והגיעה לאחרונה לארץ גם חמאה שמיובאת מליטא. הקטשופ ממלטה נמכר ב-5 שקלים ל-550 גרם, פחות משקל ל-100 גרם. זה מחיר טוב לעומת קטשופ ממותג שנמכר ב-2-1.7 שקלים ל-100 גרם, אם כי ברשתות אחרות יש מבצעים על מותג פרטי, למשל של רמי לוי: 4.90 שקלים ל-750 גרם, שללא מבצע נמכרים ב-7.90 שקלים וזה מותג שמיוצר בארץ. ברשתות שלא מחזיקות מותג פרטי אמרו ל-ynet: "זה מהלך יפה של ויקטורי אבל ילדים תמיד יעדיפו אסם והיינץ".
אגב חברות ענק: תחת המותג גלידות שטראוס, יוניליוור מוכרת בימים אלה שלגוני טוויסטר - שבעבר יוצרו בטורקיה. כעת הם מיובאים (בטעמים מעט שונים) מיוון. "יוון הגדילה את ייצוא המזון שלה לישראל כי הטעמים בה דומים לטעמים בארץ ובטורקיה. בשלגונים של יוניליוור, אין משמעות רבה לארץ הייצור כי זה מוצר לכאורה זהה בכל העולם ורק מפעל שונה. יחד עם זאת כשהם שיווקו שלגוני מגנום מטורקיה – היה להם טעם מעט שונה ממגנום שמיוצר בארץ בגלל שהחלב שם שונה".
הבעיה: כשרות
אחת הבעיות במדינות יבוא חדשות היא כשרות. יש יבוא מגוון ממדינות רבות בשוק הלא כשר אבל רוב הצרכנים בישראל קונים מוצרי מזון כשרים ושם עיקר השוק. יבואן אמר ל-ynet: "יש מדינות כמו ארה"ב ובריטניה שיש בהן גופי כשרות מקומיים ובינלאומיים, שמוכרים על-ידי הרבנות בישראל, זה בהחלט עוזר. יש מדינות כמו פורטוגל, או קרואטיה או תאילנד, שיש בהן ועדי כשרות או רבנויות מקומיות, או רבנים מוכרים שמעניקים כשרות. ויש מדינות כמו ארגנטינה, שיבואנים כבר מתורגלים לשלוח אליהן עובדי כשרות. למשל, מפולין קל לייבא שוקולד כי כבר יש יבוא כזה משם. עוד דוגמא: רוב התירס בשימורים שנמכר עכשיו בארץ הוא מסין. זה מתאפשר כי יש שם רבנות מקומית ויש בד"ץ בהונג קונג. יש גם כוונה לייבא שמן זית מפורטוגל, שזאת מדינה שיש בה עכשיו לא מעט ישראלים.
"אבל גם במדינות כאלה יש דקויות, למשל מייבאים לארץ גזוז בטעם מיץ עץ ליבנה מרוסיה, אבל מוצר מגרמניה יכול להיות פתאום לא כשר. היה גוף בד"ץ בצרפת שהכשיר שייק חלבון שמיוצר בגרמניה והרבנות פסלה אותו כי זה גוף כשרות שלא מוכר על-ידה.
"הבעיה היא במדינות שעדיין לא הגיעו אליהן גופי כשרות ועוד לא נשלחו אליהן עובדי כשרות והמפעלים בהן לא מתורגלים בכללי הכשרות".
האם יגיע לארץ יבוא של גבינות מהודו?
צבי ויליגר, הבעלים של ויליפוד, אמר ל-ynet: "הפסקתי לייבא חמאה ממונגוליה בעיקר כי יש לי בעיה לשלוח לשם רבנים עבור כשרות. הייתי לאחרונה בתערוכה שבה הציגו יצרני מזון ממדינות שונות והיו שם מוצרי חלב מהודו. אז אנחנו בוחנים עכשיו את הודו לייבוא מוצרי חלב: חמאה וגבינות. אני כרגע בודק לראות אם הם עומדים בתקינה בינלאומית.
"המטרה היא למצוא מוצרים איכותיים במחירים טובים לצרכן. אנחנו מוכרים למשל גבינת גאודה מגורדת ב-14.90 המתחרים ב-24.90 שקל".
באחת החברות אמרו ל-ynet: "יש הבדל בין סוחר למי שמשווק מותג. סוחרים יכולים למכור מוצרים שונים ולהפסיק יבוא אם זה לא מצליח או לייבא ממקום אחר. הם מזהים הזדמנות והיא יכולה להיות מתמשכת או חד פעמית.
"לעומת זאת מותג – בדרך כלל מיוצר באתר ייצור אחד או בכמה אתרי ייצור שכולם מייצרים באותה איכות ומאותו מתכון. למשל, ויליפוד משווקת מותג בשם יורו בגבינות ולא תמיד היתה בו לכאורה אחידות בייבוא. כלומר אם נמכרה תחת המותג גבינה מלוחה כלשהי היא יכלה לכאורה להגיע פעם מטורקיה ופעם מקפריסין וזה לא בהכרח אותו מוצר בדיוק. זה מביא למחיר טוב כמובן, אבל לא תמיד מייצר נאמנות צרכנים – כי המבן הוא האם הצרכנים חוזרים פעם אחר פעם למוצר והאם הוא שומר על אותה רמת טעם".
