בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה תביעה על סך 620 אלף שקל שהגישה אישה נגד בנה וכלתה לשעבר: השופטת גלית מרגלית ביטון קבעה שהיא לא הוכיחה את טענתה שלפיה היא הבעלים האמיתי של נכס שנרשם בטאבו על שם בנה ולימים נמכר.
לפני נישואיו רכש הבן דירה תמורת 213 אלף שקל, והיא נרשמה בטאבו על שמו. לימים הנכס נמכר תמורת 620 אלף שקל - סכום ששימש את בני הזוג לקניית בית גדול ומרווח יותר תמורת 1.17 מיליון שקל. מאז עלו יחסי בני הזוג על שרטון וכיום הם מנהלים הליכים משפטיים, בין היתר לצורך פירוק השיתוף בבית.
בתביעה שהגישה ביולי 2022 טענה החמות שחרף רישום הדירה הראשונה על בנה, הלכה למעשה היא הייתה שלה. לדבריה, באותם ימים בנה היה סטודנט מובטל כך שלא היה באפשרותו לקנות דירה - והיא זו שמימנה את הרכישה מחסכונותיה.
לדבריה, היא ובנה חתמו על הסכם הלוואה ואף נרשם לטובתה משכון ברשם המשכונות. בנסיבות אלה, טענה, היא זכאית לקבל מבני הזוג לשעבר את כספי המכר של הדירה הראשונה, בסך 620 אלף שקל.
הבן תמך בקבלת התביעה בעוד אשתו לשעבר התנגדה בתוקף. לטענתה, התביעה הוגשה בתיאום מוחלט בין האם ובנה במטרה לנשל אותה מדירת המגורים. היא כפרה בגרסת חמותה לשעבר והתעקשה שהיא ובן זוגה לשעבר שילמו יחד הלוואות שבאמצעותן נרכשה הדירה הראשונה.
עו"ד רונית מרצילום: שרית נבוןואכן, השופטת ביטון הדפה את ניסיון החמות לסתור את מרשם הטאבו. לדבריה, אין די בהעברת מימון לדירה הראשונה כדי לקנות בעלות בה, אלא צריך שהסכם המכר ורישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין יהיו על שמה: "שעה שזה לא המצב בפועל, יש לתובעת קושי ממשי עם הטענה כי זכויות הבעלות בדירה הראשונה הן שלה, וכפועל יוצא מכך יש להשיב לה את מלוא התמורה בגין מכירתה".
נקודות נוספות שסתרו את התביעה נגעו לשיהוי בן שלוש השנים ברישום שעבוד לטובת החמות על הדירה הראשונה (מכוח הלוואה שכביכול העניקה לבנה), ובאי-קבלת שכירות מבני הזוג במהלך מגוריהם בדירה זו.
יתרה מכך, הודגש בפסק הדין, במסגרת הליכי מכירת הדירה הראשונה ביטלה החמות את השעבוד שנרשם לטובתה מבלי שדאגה לרשום שעבוד חדש על הדירה השנייה, ואף לא פעלה לקבלת סכום ההלוואה ממכירת הדירה הראשונה, "פעולות שהיה מצופה ממנה לעשות באם היה ממש בטענותיה".
השופטת הבהירה שחלה כוונת שיתוף מצד הבן על תמורת הדירה הראשונה, שעה שהיא "נבלעה" ביתר הכספים ששימשו לרכישת הדירה השנייה מבלי שהופרדה מהם. לדבריה עצם ערבוב הכספים, ללא עריכת הסכם המפריד את שווי הדירה הראשונה, מחזק את מסקנתה. לפיכך היא הורתה על דחיית התביעה תוך חיוב החמות לשלם לכלתה לשעבר 7,500 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד האני עובייד
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מרג'יה ג'ריס
• ב"כ הנתבע: עו"ד סמיח לחאם
• עו"ד רונית מר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
