בג"ץ בראשות הנשיא יצחק עמית דחה היום (ג') את עתירת התאחדות הקבלנים בעניין פיצוי נזקי המלחמה המתמשכת לענף הבנייה. לפיכך לא התקבלה בקשתם לפטור אותם מאכיפה בגין דחייה במסירת דירה, כלומר מתשלום עקב אי קיום ההתחייבות בגלל המלחמה, וזו לא תהווה סיבה מוצדקת לאיחור. המשמעות היא שצפויות תביעות רבות בבתי במשפט בגין איחור במסירה, כפי שמאפשר חוק המכר.
יש להבהיר כי ההתאחדות לא דרשה בעתירה כי המדינה תפצה את הקבלנים בכסף, אלא קראה לבית המשפט לקבוע כי יש להכיר באירוע המלחמה כאירוע מסכל חוזים. בג"ץ קבע כי "המשבר בענף הבנייה הוא מן המפורסמות וניתן להבין את המצוקה הנטענת על ידי העותרות, אך אין תפקידו של בית משפט זה להורות למדינה כיצד לגבש מדיניות בנושא וכיצד לממשה".
עתירת התאחדות הקבלנים, שהוגשה ע"י עוה"ד איה רייך-מינא ודין כפרי ממשרד פישר ושות' (FBC), ביקשה מהמדינה להסביר מדוע לא מוקם צוות בין-משרדי או ועדה לבחינה וגליבוש פתרונות מעשיים למשבר בענף הבנייה והתשתיות; להסביר מדוע לא מקודמת הצעת חוק ממשלתית או כל הסדר רוחבי בענף הבנייה, המכיר במלחמת חרבות ברזל והשלכותיה כ"אירוע מסכל" - כלומר לפטור את הקבלנים מניסיון לאכוף עליהם חוזים או לחייבם בתשלום עקב אי קיום התחייבויות. כן ביקשו הסבר מדוע המדינה לא קבעה מתווה פיצויים לכלל ענף הבנייה בגין הנזקים שנגרמו עקב הסגר והשלכותיו, הכולל גם החזר על פיצויים ששולמו לרוכשי דירות.
המדינה, שיוצגה ע"י עוה"ד מוריה פרידמן ונועה רוזנברג רכטר, טענה כי ננקטו וננקטים צעדים על מנת להקל על המשבר בענף הבנייה, כמו הגדלת המכסות לעובדים זרים, עידוד התעסוקה וההכשרה של עובדים ישראלים בתחום הבנייה, מתווה פיצויים בגין נזק שנגרם בעיכוב בביצוע עבודות בנייה והקלות מסוימות לקבלני תשתית בפרויקטים של משרד הבינוי והשיכון. עוד היא טענה שדין העתירה להידחות כי היא כוללנית, וכי בית המשפט אינו יכול לחייב קידום חקיקה או עיצוב מדיניות.
פסק הדין קיבל את טיעוני המדינה וקבע כי אכן, העתירה היא כוללנית, במובן זה שאינה תוקפת החלטה מינהלית מסוימת; ושלנוכח עקרון הפרדת הרשויות, בג"ץ אינו נוהג להורות לכנסת לחוקק דבר חקיקה או להורות לרשות המבצעת ליזום תיקון חקיקה ראשית. יש לציין כי בג"ץ ביקר את התאחדות הקבלנים על כך שלא הביאה נתונים קונקרטיים בדבר הפגיעה בהם, אבל גם שאינם מייצגים בפועל את רוכשי הדירות.
חיים פייגלין, המשנה לנשיא התאחדות הקבלנים, מסר כי"המטרה שלנו היתה למנוע הליכים משפטיים שימשכו שנים ויעלו הרבה כסף לרוכשי דירות ויזמים. החלטת בג"ץ הנוכחית תביא להצפה של בתי המשפט בהליכים שבין רוכשים ומוכרי הדירות. ניתן להעריך כי ממילא יגיע הנושא לבג"ץ שוב. יש כ-110 אלף רוכשים שהדירות שלהם התעכבו. לא ביקשנו התערבות בהתנהלות הממשלה אלה הכרה במלחמה כ'כוח עליון'. מצד שני, חשוב לומר שלא 'נזרקנו מכל המדרגות', וכי בהחלטת בית המשפט לא נאמרו אמירות שסותרות את הטענות שלנו - וזה עשוי להיות סמן חשוב לערכאות הנמוכות יותר".
עורכת הדין הדס קריספי, שותפה במשרד עו"ד קריספי ושות' סבורה כי החלטת בג"ץ מוצדקת. לדבריה, "מלכתחילה, מאזן הכוחות בין רוכשי הדירות ליזמים הוא לא מאוזן, וזו הסיבה שהמחוקק כל הזמן מתערב ומשכלל את חוק המכר, לטובת הרוכשים. יזמים, באופן גורף, מאחרים במסירת דירות והמלחמה היתה עבורם בסך הכל עוד תירוץ. להציג את זה כאילו יש ליזמים חובות של מיליארדים בגלל איחורי מסירה זה בעצם לגלגל לפתחם של רוכשי הדירות חובות לא שלהם. אלה שלא מסרו את הדירות בגלל המלחמה ויש להם טיעונים טובים, יש להם את יומם בבית המשפט".
