הרחבת המלחמה וגיוס עשרות אלפי אנשי מילואים תוך ימים עלולים לגרום כבר בקרוב לגזירות חדשות שיוטלו על הציבור, בשל העלות העצומה של חזרה למלחמה בהיקפים גדולים ברצועת עזה. גורמים בכירים במשרד האוצר כבר העלו חשש שיהיה צורך לבצע קיצוץ משמעותי מאוד בתקציבי כל משרדי הממשלה, שמשמעותו פגיעה קשה בשירותים לאזרחי המדינה, ולא נשללת גם האפשרות להעלאות מיסים חדשות, ובעיקר אלה שלא אושרו בתקציב המדינה לשנה הנוכחית, בניגוד לעמדת ראשי האוצר ורשות המיסים.
במערכת הביטחון מעריכים שחזרה למלחמה עצימה תחייב תוספות לתקציב צה"ל וזרועות הביטחון בהיקף שיכול להגיע לכ-15 מיליארד שקלים, וגם יותר מכך.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין בשיחה ל-ynet כי "בממשלה לא מדברים על העלות התקציבית, אלא רק על מטרות המבצע והאפשרות להכניע את החמאס, מה שלא קורה כבר 19 חודשים. מבלי להביע דעה על נחיצות הרחבת המלחמה חייבים לקחת בחשבון בממשלה את העלות התקציבית העצומה להרחבה מחודשת של המלחמה בעזה ובעיקר גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים לתקופות לא קצרות. בעיקר הגיוס הזה יעלה כסף גדול מאד ובוודאי יגרום גם נזק לצמיחה במשק וגם לזה יש מחיר לא מבוטל".
גורם כלכלי בכיר הביע חשש שהרחבת המלחמה, עד כדי הצבת מטרה של כיבוש מלא של רצועת עזה, עלולה להביא בסיכויים גבוהים להורדות דירוג אשראי נוספות אחרי שלוש ההורדות המשמעותיות בשנת 2024.
יום לחימה יזנק לרבע מיליארד שקל
מהנתונים עולה כי יום לחימה של צה"ל שירד לאחרונה עם צמצום משמעותי של הלחימה עד לכ-80 מיליון שקל בשל צמצום הפעילות המבצעית ברצועת עזה וגיוס יחסית של מעט חיילי מילואים, עלול יהיה לזנק לרבע מיליארד שקלים ואף יותר מכך, כאשר יגוייסו כמה אוגדות מילואים וכוחות צה"ל יתפרסו על על שטחים נרחבים ביותר ברצועת עזה.
"צריך לחשוב על העלות של החזקת עוד עשרות אלפי חיילי מילואים בתוך הרצועה, הצורך לדאוג להם לשהיה ארוכה, למזון, לתנאי מגורים וכדומה. נראה שהממשלה לא קיימה שום דיון רציני בסוגיה הזאת", אמר גורם כלכלי בכיר.
גורם נוסף הביע חשש מהנזק העצום שיגרם למשק אם שוב ייעדרו ממנו 50-30 אלף חייל מילואים, שייעדרו מעבודתם ולימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה.
במקרה של עלות נוספת של 10-15 מיליארד שקלים, יהיה צורך להעלות את הגירעון בתקציב מ-4.9% ל-5.1% לפחות ולקצץ מתקציבי הקניות של משרדי הממשלה עוד כ-3.5%.
ועדת הכספים נמנעה בדיוני התקציב השנה לאשר הצעות למיסים שגובשו בעבודה יסודית ברשות המיסים. גורמים באוצר אמרו ל-ynet כי יהיה צורך לתבוע בדחיפות מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לאשר את הצעדים בהיקף משוער של כשלושה מיליארד שקלים לפחות, בעיקר בתחום המלחמה בהון השחור, בתחומי הנדל"ן ומיסוי ירוק וצעדים לאכיפת יתר של עבירות מס.
באוצר בוחנים: מס על משקאות וביטול ההטבות בחוק הרווחים הכלואים
ואלה הצעדים שלא אושרו בדיוני התקציב, בעיקר ביוזמת ח"כ גפני (בין השאר כמחאה על חוק הגיוס המתגבש) ובאוצר ידרשו כעת לאשרם:
- הטלת חובת דיווח על השכרת דירות בכל סכום.
- דרישה לדיווח מלא על השכרה באמצעות אייר בי אן בי (החברה הודיעה לרשות המיסים כי תהיה מוכנה לדווח).
- חוק הדלקנים - כדי שההוצאה תוכר יהיה חיוב לתדלק רק עם דלקן.
- החלת חוק המזומן על הגמ"חים ומוסדות כספיים (צ'יינג'ים).
- ביטול איחוד עוסקים - לא יותר דיווח של כמה חברות מקושרות ביחד. לא ניתן יהיה לבחון את הדוחות של כל חברה לחוד ולגבות יותר מס.
- הטלת מס יסף על השבח שנוצר בדירת מגורים, שכן מס השבח הוגדל על הכנסה הונית וגם כאן יש להטיל את מס היסף הגבוה החדש.
- ביטול ההטבות שעליהן הוחלט בחוק הרווחים הכלואים.
- הארכת חוק המיסוי הירוק מעבר לדצמבר 2025 (החוק מסתיים במועד זה).
- כמו כן דורשים בכירים באוצר, בניגוד לעמדת השר סמוטריץ', להטיל מחדש מס על המשקאות הממותקים והכלים החד פעמיים.
עוד ציינו גורמים ממשלתיים כלכליים כי לא ניתן יהיה לקיים בתקציב המדינה של שנת 2026, שהדיונים בעניינו ממש מתחילים בימים אלה, את הבטחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' לשוב ולהוריד ב-2026 מיסים שהועלו כדי להקטין את הגירעון בתקציב המדינה. באוצר שבו וציינו גם את הצורך בחקיקת חוק גיוס שוויוני שיועיל למשק ולתקציב המדינה ב-10 מיליארד שקל לפחות בשנה.
ח"כ בליאק: "החלטת הקבינט מקריסה את תקציב המדינה"
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד), אמר היום (ב') כי החלטת הקבינט הלילה על גיוס המילואים הנרחב מקריסה את תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר רק לפני חודש וחצי. "החלטת הקבינט על גיוס עשרות אלפי אנשי המילואים התקבלה ללא דיון מעמיק בהיבטים הכלכליים של המהלך. הכרית הביטחונית בסך 4 מיליארד שקלים, שאושרה במסגרת התקציב, הלכה למעשה כבר נוצלה. מדובר לא רק בעלויות הישירות הכבדות, אלא גם בפגיעה משמעותית בצמיחה במשק, כאשר לפחות 20% מאנשי המילואים מועסקים בענף ההייטק, שהוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי, מה שיגרום בהמשך השנה, בין היתר, לירידה משמעותית בהכנסות המדינה.
"הרחבת המלחמה תביא לפריצת מסגרת הגירעון, לקיצוץ רוחבי נוסף בסך 3%-5% לפחות במשרדי הממשלה וייתכן גם הגשת תקציב מתוקן לכנסת כבר בחודשים הקרובים. שירותי החינוך, הרווחה, הבריאות, ההשקעות בתשתיות ייפגעו שוב. שר האוצר ביד אחת ממשיך לקדם תכניות של מלחמה נצחית ומשטר צבאי בעזה, שיעלה עשרות מיליארדי שקלים בשנה ומתעלם מיוקר המחיה במשק, וביד השנייה ממשיך לחלק כספים קואליציוניים מגזריים בסך מיליארדי שקלים. שר האוצר וכל הממשלה פעם אחר פעם מקריסים את תקציב המדינה, פוגעים במוניטין כלכלת ישראל וברמת החיים של אזרחי המדינה. ההפקרות הזאת חייבת להיפסק".
מפורום הייטק למען ישראל, הכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מתחום ההייטק, נמסר בעקבות ההערכות כי המעבר לשלב הבא במלחמה יוביל להעלאות מיסים: "במקום להטיל מיסים נוספים על הציבור, אנו קוראים לממשלה לחדול עם התקציבים הסקטוריאליים ולחלק את הנטל באופן שוויוני בין כלל חלקי האוכלוסייה היצרנית. אזרחי ישראל והמשק כולו אינם יכולים לשאת פגיעות נוספות בצמיחה וביציבות הכלכלית".
חן שרייבר צילום: ראובן קפוצ'ינסקינשיא לשכת רו"ח, חן שריייבר, הביע חשש בשיחה עם ynet שחידוש המלחמה בעצימות רבה ידרדר את המשק לצמיחה אפסית. "כל ההחלטות שהתקבלו אך לפני כמה חודשים קרסו, ועכשיו, אם ניכנס למלחמה מורחבת, יהיה צורך לחפש דרכים להכנסות של 10 מיליארד שקל נוספים. אני חושש שדירוג האשראי יהיה מצוי בסיכון ממשי, ואין לי ספק שיירד שוב תוך חודש מתחילת הלחימה, וברור שלצפות עכשיו להורדת ריבית מנגיד בנק ישראל זאת אשליה.
"במקום לבטל את ההטבות שנתנו בגין רווחים כלואים שוב אני מציע לרשות המיסים לצאת למבצעי גילוי ודיווח מרצון שיביאו מיליארדי שקלים לקופה ומהר".
