רשות המסים פרסמה לאחרונה נתון מסקרן: ההכנסה השנתית הממוצעת של משקי הבית באלפיון העליון בישראל עומדת על 19 מיליון שקל. ברבעון העליון – 250 משקי הבית העשירים בישראל שמהווים 0.01% מהאוכלוסיה – מדובר כבר על כ-93 מיליון שקל לשנה. אבל מעבר למספרים עומדים בני אדם עם חששות, דילמות וצרכים אנושיים מאוד. אז מה באמת מטריד אותם?
כמי שמלווה כבר שנים את האנשים הללו – בני משפחות מהעשירות בישראל – אני יכול להעיד שהכסף לא פוטר אותם מבעיות, ולעיתים אף מעמיק אותן. חשוב להבין שדי בודד שם בצמרת. מהסיבה הזו אמון הוא עניין חשוב מאוד. זה לא נעים להרגיש שהכסף שלך הוא אחת הסיבות לכך שאנשים רוצים (ולפעמים לא רוצים) להיות איתך בקשר. אלו עניינים שמטרידים לא פחות משאלות מסובכות על תכנוני מס.
עשירים – אבל לא פראיירים
אחד הנושאים הבוערים ביותר עבורם הוא העברה בין-דורית: איך לשמר את ההון המשפחתי מבלי להרוס את המשפחה. איך להבטיח שהילדים יקבלו את חלקם בצדק, בלי לגרום לקרע או לקנאה. איך לבנות מנגנונים שיגנו על הילדים, כלכלית ורגשית, מפני זוגיות לא מוצלחת וכדומה.
ועם כל זאת, מרבית העשירים לא מעוניינים שיתייחסו אליהם אחרת רק בגלל שיש להם כסף, והם בעיקר לא אוהבים להרגיש פראיירים. הם לא רוצים לשלם יותר על אותו שירות רק כי יודעים מה יש להם בבנק. תמיד אומרים שהעשירים הכי קמצנים, אבל זה לא עניין של קמצנות – זה קשור לצורך עמוק בשוויון וביחס הוגן ואנושי.
רו"ח נמרוד ירוןהארי ארליךגם מבחינתנו, העוסקים במתן שירותים פיננסיים ומשפטיים לאלפיון העליון, יש כללים ברורים: קודם כול סודיות מוחלטת. מה שקורה בין הלקוח לבין המשרד, נשאר שם. שנית, מקצועיות והוגנות. גם אם מדובר במולטי-מיליארדר, שכר הטרחה נגזר מהשירות ומהאחריות ולא מהיכולת לשלם. אם הלקוח עשיר – כנראה שהוא יצטרך הרבה שירותים מהמשרד ואתה כבר תרוויח ממנו היטב. אבל הבסיס לזה הוא רמת אמון גבוהה בינך לבין הלקוח.
דור הקריפטו מחפש פתרונות
לצד העשירים ה"מסורתיים", יש כיום קבוצה חדשה שצומחת במהירות – מתעשרי הקריפטו. צעירים שזיהו את ההזדמנות מוקדם, הרוויחו סכומים בלתי נתפסים מבלי לדווח, ועכשיו מחפשים דרך להכשיר את ההון מול המדינה.
נוהל גילוי מרצון שמתפרסם בימים אלו ברשות המסים נועד בדיוק עבורם, כדי שיוכלו להחזיר את הכסף למערכת ולשלם את המס כדין. אני מקווה שהנוהל יציע פתרון ריאלי ומשתלם גם למקרים מורכבים – כמו מי שהחליף ביטקוין באיתריום, והמס שנגזר מהעסקה הזו גבוה מהקרן שיש לו כרגע בארנקים. אני חושב שרשות המסים מבינה היום שעל מנת לגבות את המסים צריך להגיע להסדר טוב.
כמה מס הם משלמים?
רוב ההכנסות של המיליארדרים נובעות מהון ולא מעבודה, ויותר קל לבצע שם תכנוני מס. בסופו של דבר המס הממוצע שהם משלמים כנראה נמוך ממה שהייתם מצפים, ונע סביב 22%-26%. אבל צריך לזכור שהם גם מזרימים כספים למשק, תורמים, משקיעים ומייצרים מקומות עבודה.
האם נמשיך לראות עלייה במספר המיליארדרים בישראל? אי אפשר לדעת. בשנה האחרונה ניכרת תנועה כפולה: מצד אחד – עלייה במספר בעלי ההון שעולים לישראל, בעיקר בשל גלי אנטישמיות. מצד שני – יש גם לא מעט הייטקיסטים ובעלי הון ישראלים שעוזבים את הארץ בשל תחושה של חוסר יציבות פוליטית וביטחונית. האתגר של כולנו כחברה הוא לא רק לספור את ההון, אלא להבין את אנשיו. לא לקנא, לא לשפוט – רק ליצור מרחב שבו עושר מנוהל באחריות, בסודיות ובכבוד לאנשים שמאחוריו לטובת כל המשק.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון, בכיר לשעבר ברשות המסים, עוסק בדיני מיסים
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
