בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי של כ-220 אלף שקל לגבר שפוטר מעבודתו בחברת "פלא-קארד" בגיל 66: המעסיק טען שמדובר היה בחלק מתוכנית התייעלות, אבל השופט יוסף רחמים קבע שהעובד הופלה מחמת גילו.
בדצמבר 2008 החל התובע לעבוד בחברה, העוסקת בסליקת כרטיסי אשראי בבתי עסק ובמרשתת. ערב פיטוריו הוא שימש כמנהל פיתוח אסטרטגי ושיווק. במרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, הוא הוצא כמו רבים אחרים לחופשה ללא תשלום. בשובו במאי אותה שנה קיבל זימון לשימוע לפני פיטורים.
בתביעה שהגיש באפריל 2022 הוא טען שפוטר בגלל גילו, תוך הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. לדבריו, פיטוריו נעשו בחוסר תום לב, ובהליך השימוע נפלו פגמים שגרמו לו נזקים בדמות אובדן הכנסה ועוגמת נפש.
מנגד טענה החברה שהחלטת הפיטורים לא נבעה מהפליה, אלא התקבלה על רקע צרכים עסקיים, ניהוליים וארגוניים, כחלק מתוכנית התייעלות כוללת. נטען שהוא נמצא לא מתאים להשתלב בתוכנית, בין היתר בשל "מצוקת מקומות קשה במשרדים". עוד צוין שהשימוע בוצע כדין, ושניתנה לעובד במהלכו הזדמנות כנה להעלות טענותיו.
אבל השופט רחמים שוכנע שלא הייתה סיבה אמיתית לפיטורי התובע מלבד גילו. אדרבה, מהזימון לשימוע ומהפרוטוקול עלה שנציגי החברה מודים בפה מלא כי מדובר בעובד מצטיין.
כך, בעוד שבמכתב הזימון לשימוע יוחסו לעובד "מסירות ותרומה עצומה במשך שנים רבות בבניית יסודות החברה וקידומה", וגם בשימוע עצמו אמר אחד לו המנהלים: "אני יכול להגיד עליך מיליון דברים טובים... יש לך פי אלף יותר זכויות בחברה הזאת מאשר לי". מנגד, בתצהירו טען המנהל שהתובע היה "ממורמר ומתוסכל", ולכן הוחלט שלא לשלבו בתוכנית ההתייעלות.
השופט דחה טענה זו בהיעדר הוכחה, גם הטענה בדבר מצוקת מקומות ישיבה נדחתה לחלוטין: "בית הדין סבור שככלל, ובנסיבות העניין בפרט – של עובד בוותק של 12 שנים באותו מקום עבודה, המצוי כשנה בלבד לפני גיל פרישה – ראוי שהמעסיק יעשה מאמץ מיוחד למצוא לו מקום ישיבה או פתרון זמני".
בפסק הדין צוין שהתובע היה היחיד שפוטר במסגרת "תוכנית ההתייעלות", ושגרסת החברה על אי-התאמתו אליה נטענה כתירוץ בלבד להחלטתה לפטרו מפאת גילו.
לסיום יוחס לחברה גם חוסר תום לב בשל פיטורי העובד הוותיק שזכה לשבחים, כפסע מפרישה לגמלאות, מבלי שהוצעו לו חלופות. בנוסף נמצאו פגמים בשימוע בדמות אי-מסירת פרטים מקדימים על תוכנית ההתייעלות. הפיצוי הועמד על 196,393 שקל, ובנוסף חייב השופט את החברה לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ליפז יאיר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד תומר גלילי
• עו"ד ניסן קזיוף עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
