בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הורה לאחרונה על ביטול צוואה של ניצולת שואה לטובת גבר הצעיר ממנה בכ-40 שנה שטען שהיה בן זוגה. השופטת אליה נוס התרשמה שהוא פעל באופן פסול לבודד אותה מסביבתה ולארגן את מעמד החתימה, כל שמדובר בהשפעה בלתי הוגנת.
המנוחה עלתה לישראל מארה"ב בשנות ה-70 והתגוררה בנתניה. התובע בהליך התגורר עימה בדירתה במשך 12 שנים, ובשלב מסוים עבר הנכס לבעלותו, לטענתו מתוך החלטתה החופשית.
ביולי 2019 ערכה המנוחה את הצוואה שבה ציוותה לו את כל רכושה. חודשיים לאחר מכן היא נפטרה, ולאחר שאותרו אחיינים שלה הם הגישו התנגדות לצוואה. לטענתם, דודתם שהייתה חירשת הייתה "שבויה" בידי התובע, ולדבריהם הוא אף נהג לאנוס אותה. הם סיפרו שהוא יצר תלות מוחלטת שלה בו, ובודד אותה מן העולם החיצון עד שלא יצאה מביתה שלוש שנים.
נציג היועמ"שית, שהצטרף להליך, הביע אף הוא עמדתו שלפיה "מדובר במקרה חמור של ניצול חולשה של קשישה ערירית בידי התובע", כך שעל הצוואה להתבטל.
לעומתם טען התובע כי הצוואה מבטאת את רצונה האחרון. הוא כפר בכך שאנס אותה והתעקש שיחסי המין ביניהם התקיימו בהסכמה. לדבריו הוא דאג לה וסעד אותה בערוב ימיה עד לפטירתה, ובשלב מסוים היא אף הציעה לו להתחתן. לשיטתו לא נפלו פגמים כלשהם בצוואה, ויש לקיימה.
אבל את השופטת נוס גרסתו לא שכנעה. היא שמעה עדויות רבות שהובילו אותה למסקנה שהצוואה נערכה תוך מעורבות ברורה של הזוכה, והשפעה בלתי הוגנת שהפעיל על המנוחה.
כך למשל, אחת העדות סיפרה שהמנוחה "הייתה כאסירה בביתה", וכי היה אסור לה לדבר עם אף אחד שלא בנוכחות התובע: "אני פגשתי אישה שהייתה תלויה בו באופן מוחלט – לקום, לצאת, ללכת – כמו חסר ישע". עד אחר הוסיף שהתובע היה נועל אותה בדירה "בשלושה מנעולים, כאילו הייתה כספת".

גם מנהל העיזבון שפך אור על נסיבות עריכת הצוואה העגומות. לדבריו התובע הוא שיזם את הצוואה ולמנוחה הייתה תלות מוחלטת בו, והיא הייתה נתונה באופן מלא לשליטתו.
נתון נוסף שערער על תוקף הצוואה נגע לחולשתה הפיזית של המנוחה באותה תקופה באופן שיצר תלות מוחלטת בתובע, בפרט לאחר שהעבירה לו במתנה את דירתה וכספים מחשבונה. "אין ספק כי זהו כר פורה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ולא ניתן לנתקו מן הצוואה שנערכה ומתוכנה", נכתב בפסק הדין.
השופטת קבעה שעדות התובע הייתה בלתי אמינה בעליל, והוא אישר למעשה את מעורבותו בעריכת הצוואה כשהודה שהכיר את עורך הדין שהכין אותה. במענה לשאלה מדוע לא ניסח את הצוואה עורך דין ניטרלי הוא השיב: "איך היא תביא עורך דין? היא חירשת ולא יכולה לתקשר".
בסופו של דבר קיבלה השופטת את התנגדות האחיינים, הורתה על ביטול הצוואה וחייבה את התובע לשלם להם הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ניר פרידפרטיג
• ב"כ הנתבע: עו"ד ערן פלס
• עו"ד אהובה יששכר עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין