בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה שנולד בגלל פער בין צוואה שהותירה מושבניקית שביקשה לחלק את רכושה לעשרת ילדיה, לבין הסכם שחתמה בעבר ובמסגרתו העניקה את המשק במתנה רק לאחד מהם.
בינואר 2012 חתמה האם על הסכם להעברת המשק לאחד מבניה. אבל בנובמבר 2014 היא ערכה צוואה הסותרת זאת: היא ציוותה את כלל רכושה, לרבות המשק, לעשרת ילדיה שווה בשווה. במאי 2019 הלכה האישה לעולמה.
1 צפייה בגלריה
ייפוי כוח מתמשךייפוי כוח מתמשך
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בתביעה שהגישו שישה מהאחים ב-2021 הם טענו שהסכם המתנה בטל, בין היתר מחמת כפיה ועושק. לטענתם, אימם הוחתמה עליו בניגוד לרצונה ותוך איומים והפעלת לחץ נפשי פסול. הם התעקשו שלא ייתכן שהיא ביקשה לנשל את רוב ילדיה מהמשק, שעה שבנותיה - ולא הנתבע - הן שטיפלו בה. הם התעקשו שהצוואה השוויונית מבטאת את רצונה, ולכן היא הקובעת.
מנגד טען אחיהם שהתביעה התיישנה מאחר שהוגשה יותר משבע שנים אחרי חתימת ההסכם. לגופו של עניין הוסיף שהאם העניקה לו את המשק במתנה מרצונה החופשי, ובשעה שהייתה "כשירה, נחושה ואיתנה בדעתה". במקביל הוא יש התנגדות לצוואה, בין היתר בטענה להיעדר כשירות של אימו במועד חתימתה.
תחילה דחתה השופטת אליה נוס את טענת הסף שהעלה הבן, בנימוק שמדובר בתביעה במקרקעין אשר תקופת ההתיישנות לגביה ארוכה יותר משבע שנים. ואולם מסקנתה הסופית הייתה שהוא צודק כי אימו בחרה, מתוך רצונה האותנטי והחופשי, להעניק לו את המשק.
"בית משפט זה התרשם באופן ישיר כי המנוחה הבינה את משמעות ההסכם וביקשה לקיימו", כתבה. "לא ברור גם כיצד יוכלו התובעים להיבנות מן הטענה כי המנוחה לא הבינה את ההסכם, בשעה שהם טוענים כי היא הבינה את הצוואה עליה חתמה שנתיים מאוחר יותר".
בפסק הדין צוין שלהערכת מומחה בית המשפט, במעמד המתנה הייתה האם כשירה, ורק בשלבים מאוחרים יותר התפתחה אצלה דמנציה. השופטת דחתה את טענת האחים לכפייה, עושק והשפעה בלתי הוגנת שהופעלו עליה, ובכלל זה את עדות אחת האחיות שלפיה אימה "נחטפה בכוח כמו שה לטבח" למשרד עורכי הדין כדי לחתום על ההסכם.
"נראה כי התובעים בלבלו בין מה שנדמה בעיניהם כעושק שלהם, בהענקת המשק לנתבע ולא לכל ילדי המנוחה, ובין עושק כלפי המנוחה אשר לא הוכח על ידם", נכתב.
משמעות ההכרעה שהסכם המתנה תקף הינה הותרת המשק מחוץ לעיזבון המנוחה והעברתו על שם הבן. כך או אחרת, נקבע שצוואת האם מ-2014 ממילא בטלה, מאחר שנערכה בשעה שלא הייתה כשירה לכך. פסק הדין הסתיים בהוצאות עתק לטובת הנתבע, בסך 200 אלף שקל, ובשל קבלת התנגדותו לצוואה חויבו אחיו לשלם לו 60 אלף שקל נוספים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד ניצן פיק • ב"כ הנתבעים: עו"ד ירון ממן ועו"ד אייל בוטון • עו"ד מירב בלאיש עוסקת במקרקעין ונדל"ן • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין