עלמא גל עומדת עם חבריה ומציירת על קירות מיגונית בבית החולים ברזילי באשקלון. עד לפני כמה חודשים היא גרה במושב חרוצים שבשרון ועכשיו היא חיה באשקלון – העיר שספגה פגיעות רבות במערכה הדרומית.
גל הגיעה לאשקלון במסגרת המכינה הקדם־צבאית החדשה שהקימה עמותת "דרך ארץ" בעיר בעקבות המלחמה, בתמיכת חברת שברון מדיטרניאן לימיטד - החברה המפעילה של אסדת תמר המרוחקת מחופי העיר כ־24 ק"מ, ואסדת לוויתן הממוקמת באזור חוף הכרמל. זאת רק אחת מהפעילויות והתוכניות הרבות שבהן תמכה החברה כחלק מהניסיון לתמוך בקהילה באשקלון.
השנה הקשה והארוכה מאז 7.10 יצרה ויוצרת אתגרים רבים וקשים לכל מי שחי בישראל, ובמיוחד לתושבים בדרום ובצפון. זמן קצר מפרוץ המלחמה הבינו גם אנשי חברת שברון מדיטרניאן לימיטד, החברה הבת של שברון העולמית הפועלת בישראל, כמו רבים אחרים, שהקהילות שנפגעות בעוצמה הרבה ביותר מהמתקפה שהייתה, ובלוחמה המתמשכת, זקוקות לתמיכה.
אשקלון היא העיר הגדולה ביותר בדרום, ועל אף שהותקפה ללא הפסק, מיקומה מחוץ לאזור המוגדר כ"עוטף" הותיר אותה לא פעם מחוץ למעגל היישובים שזוכים לתמיכה מסיבית. בשברון - שהעמידה תקציבים יעודיים נוספים להשקעות חברתיות בעקבות המלחמה מבלי לפגוע בפרויקטים ארוכי טווח שבהם היא תומכת - החליטו שבתקופה המורכבת הזאת נכון למקד את הסיוע הקהילתי בעיר אשקלון, תוך מיקוד בנושאים הקשורים לבני נוער, חינוך והתמודדות עם טראומה, זאת בנוסף להפניית משאבים לסיוע לאוכלוסייה הבדואית וחיזוק יכולות הטיפול בטראומה בחברה הישראלית בכללה.
בתיאום עם עיריית אשקלון, בראשותו של תומר גלאם, ומנהלת אגף תרבות נוער וספורט בעיר, דפנה עמירה ביטון, אותרה שורה של מיזמים חברתיים קהילתיים, כמו המכינה הראשונה שנפתחה בעיר אי פעם. "בחרתי לבוא למכינה כדי להכין את עצמי טוב יותר לשירות בצבא, להתמודד עם הקושי של לצאת מהבית ולגור עם אנשים ששונים ממני", אומרת גל. "בפעם הראשונה בחיי אני מתמודדת וחיה עם אנשים שגדלו במקומות אחרים, ומאמינים בדברים שונים. ההרגשה היא מדהימה וגורמת לי לקבל את השונה ממני, להעריך דעות מגוונות ולהכיר עולמות חדשים. בנוסף לפעילות במכינה אנחנו מתנדבים במקומות ובמעגלים שונים בקהילה - התנדבנו בבית חולים ברזילי, צבענו שם מיגוניות. ההרגשה הייתה טובה. הרגשנו שהוספנו צבע במקום שיכול לשמח אנשים. נשמח שיפנו אלינו עם רעיונות נוספים לסייע לקהילה באשקלון בתור המכינה הראשונה פה".
קרן אשקלון הפעילה במהלך השנה האחרונה שורה של פעילויות לקהל הרחב ולתלמידיה. אחת הפעילויות הייתה קבוצת פסיכודרמה - דרמה קיד – שפעילותה הועברה לאורך השנה לקבוצות של בני נוער, כדי לאפשר להם קצת ניתוק מהמצב, לפרוק רגשות ומתחי, ולחייך. אור מורלי, שאימה נרצחה במסיבת הנובה, אומרת ש"הסדנאות עזרו לי למצוא את האור שבי, יכולתי לכעוס על כל העולם על מה שקרה ולבעוט בהכול, בזכות הקבוצה והמדריכה שעזרה לי לבטא את הכעס והעצב שלי, החלטתי שאני חייבת להיות אור חדשה, שאימא שלי תתגאה בי מלמעלה כשהיא תראה את האור שבי. הקבוצה תמכה בי ועזרה לי ובעיקר אפשרה ומאפשרת לי לדבר על הגעגוע, הכעס והתסכול. גם בימים שאני מתעוררת עצובה בלי שקט בנשמה, אני מגיעה לקבוצה וזה עוזר לי. אני מודה לכולם".
עמותת "הגל שלי" פועלת בכל רחבי הארץ עם בני נוער שנמצאים בסכנת נשירה מהלימודים, מעצימה אותם באמצעות גלישת גלים ודוחפת אותם למקסימום, והשנה החלה לפעול לראשונה גם באשקלון.
בשנים האחרונות הבינו בעמותה, שהתוכנית שבנו יכולה לסייע גם למי שנחשפו לאירועים קשים וסובלים מהטראומה, ומאז 7.10 תיעלה העמותה את יכולותיה גם לסיוע בתחום זה. כדי לסייע לתושבי אשקלון הם החלו לפעול בעיר ממשאית ניידת, ובאחרונה התקיים בעיר טקס הנחת אבן פינה למועדון קבע בנוכחות ראש העירייה.
אניטה מייזל היא אחת החניכות במרכז. "המקום הזה הוא בית, והוא עזר לי למצוא את האיזון בחיים", אמרה בטקס. "בורחים לכאן לדבר, להסתכל על הים, לבכות, לפרוק, לשמוח ובעיקר לתפוס גלים. הגעתי לפה במקום חשוך בחיים, ובפעילות 'הגל שלי' רואים אותי - למדתי להיפתח לאנשים, להבין הרבה דברים ולפתח ביטחון עצמי".
עמיר בן־דוד משברון מסכם: "כמו כולנו, גם אנחנו בשברון לא יכולנו לעמוד מנגד מול הצרכים הרבים בקהילות השונות בכל רחבי הארץ, ובמיוחד באזורים שנפגעו ישירות. החברה העמידה לצורך כך תקציבים מיוחדים, כך שיכולנו להמשיך לתמוך בתוכניות שבהן אנחנו תומכים בשגרה, מבלי לפגוע בהן, ובנוסף לסייע לצורכי הקהילות השונות והציבור בישראל".
דור העתיד של המטפלים
זמן קצר לאחר תחילת המתקפה ב־7.10, וכשהיקפי הנפגעים והטראומה שנגרמה החלו להתבהר, זיהו בחברת שברון את נושא הטיפול בנפגעי טראומה כאחד מעמודי התווך המרכזיים לתמיכתה בקהילות השונות בישראל.
החברה תמכה בפעילות של עמותת "איזון" לסיוע לנפגעי מסיבת הנובה, ובהמשך החליטה למקד את הפעילות בפיתוח כוח האדם המקצועי הנוכחי והעתידי לטיפול בנפגעי טראומה. מי שזיהו את הצורך האקוטי בהכשרת מטפלות ומטפלים בתחומי הטראומה היו אנשי בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל־אביב, שפתחו קורסים יעודיים לעוסקים בעבודה סוציאלית, שרצו לחזק את יכולותיהם ולהעמיק את הידע שלהם בטיפול בטראומה. בקורסים שבהם תמכה שברון הוכשרו כ־200 עובדות ועובדים סוציאליים, שמיד בסיומם יכלו לתמוך במאמץ הכביר הנדרש ויידרש.
כדי להרחיב את תמונת הסיוע לעתיד יזמה החברה מלגות ייעודיות לסטודנטיות וסטודנטים לעבודה סוציאלית, כדי להכשיר את דור העתיד של המטפלים. המלגות מוענקות יחד עם התאחדות הסטודנטים ואגודת הסטודנטים לעו"ס.
