עד הפלישה לאוקראינה, עיקר המלחמה שנלחמו הרוסים במערב התבטאה בניסיונות להכניס פליטים מהמזרח התיכון לתוך שטחי האיחוד (בעיקר מבלרוס לפולין) ובעבודה מאומצת ובעזרתם של עשרות אלפי בוטים לשתול פייק ניוז ודיסאינפורמציה ברשתות כדי לזרוע חרדות במערב ולהעמיק את הפילוג בו.
אך מאז פרוץ המלחמה הוסיף הקרמלין עוד שני אלמנטים עיקריים: גיוס והפעלת פושעים במערב למטרות גיוס ויצירת כאוס (כמו במקרי שריפת המכוניות בגרמניה שהרוסים ניסו לייחס לפעילי האקלים), ושימוש הולך וגובר של מכליות הנפט הניידות שלהן, בניסיון לשבור את האמברגו עליה. מכליות הנפט מטילות עוגנים לקרקעית הים במטרה לחבל בכבלי תקשורת ואינטרנט תת ימיים המחברים בין ארצות ויבשות. במילים אחרות: רוסיה עושה מאמץ אדיר להחזיר את אירופה והמערב מהתקופה הדיגיטלית לתקופה האנלוגית.
החשודה המיידית: רוסיה
ישנם שני סוגי כבלים תת קרקעיים: 532 כבלי תקשורת אופטיים הפרושים על פני מיליוני קילומטרים שנועדים להעביר נתונים בין מדינות ויבשות. 95% מפעולות התקשורת בעולם (כולל העברות כספים בשווי של עשרה טריליון דולר בשנה) עוברות דרך הכבלים הללו, ביניהם אי מיילים, שיחות וידיאו ודפי נחיתה. הסוג השני של הכבלים מיועד להעברת חשמל, ונחשב לשוק טרי יחסית שמשתרע על שטח קטן הרבה יותר, אבל שמתפתח במהירות בזכות האפשרות להעביר בקלות אנרגיה מתחדשת.
הכבלים בנויים משכבות שכבות של חומרים שונים שאמורים לשמור על הסיבים מפני פגיעות שקורות במעמקי הים, ולפי ההערכות הם אמורים לשרוד 25 שנה עם תחזוקה טובה. אבל תיקון הנזקים האלה בכבלים או בסיבים הוא עבודה מורכבת סיזיפית. במקרים רבים הנזקים נגרמים בטעות על ידי ספינות דייגים וגורמי טבע, אבל חלק גדול נגרם מחבלה מכוונת.
מכיוון שרוב החבלות מתרחשות בים הבלטי החשד הוא כי מדובר בסבוטז' רוסי. אבל קיימות גם חבלות אחרות בעולם שמעידות שגם סין שותפה במאמצים לחבל בכבלים תת קרקעיים.
4 צפייה בגלריה
הנחת כבל תקשורת תת-ימי באזור הלסינקי ב-2015
(צילום: Heikki Saukkomaa / LEHTIKUVA / AFP)
רק בנובמבר הובלו לחופים שלוש ספינות רוסיות (תחת דגל אחר אבל עם קברניט ואנשי צוות רוסיים) שנתפסו ליד כבלים שניזוקו מול חופי שבדיה, פינלנד ואירלנד. האחרונה היא מדינה שממוקמים בה ראשי המטה של אירופה של חברות טכנולוגיות גדולות רבות, כולל גוגל ומיקרוסופט, מה שהופך אותה למדינה שמעבדת ומעבירה נתונים עצומים דרך הכבלים הללו, ומכאן מטרה לחבלות ההיברידיות של הרוסים.
מבחינת הרוסים, מדובר בפשע המושלם: בלי מכונות מלחמה, כוח אדם מינימלי, בלי להשאיר עקבות, ונזק הרבה יותר גדול לעולם המערבי מאשר כל טיל בארסנל שלהם יכול לחולל. בנוסף לכך, כיוון שהחברות מעוניינות למנוע תאונות וכדי לאפשר ניווט מסביב לכבלים, המידע על הכבלים די חשוף לציבור, ואם לא די בכך הרי שמדובר בנזק שלכוחות ומדינות המערב אין דרך אמיתית כדי להתגונן נגדו.
מלחמה בלתי נראית
המעבר לשימוש בטכנולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית הופך את רשתות הכבלים הללו לנחוצות הרבה יותר עבור עולם העסקים והתקשורת הדיגיטלי. סיבים תת קרקעיים מאפשר רוחב רשת גדול יותר ופחות עיכובים במעבר מידע ונתונים. כיוון שמדובר ברשת תשתיות שנחשבת גם ליעילה יותר למלחמה במשבר האקלים, לא פלא שחברות ענק רבות משקיעות בהן הון כדי שיאפשרו להן פריסה גלובלית. לתוך המשוואה הזו נכנסת רוסיה שמעוניינת לחבל בקידמה המערבית או ארגוני טרור כמו החות'ים שבתחילת השנה שעברה הטילו עוגן לקרקעית הים האדום, שם עוברת תשעים אחוז מהאינפורמציה בין אירופה לאסיה, וחיבלו בכבלים על ידי גרירת העוגן בקרקעית הים על פני קילומטרים רבים.
4 צפייה בגלריה
התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה
(צילום: Tonga Geological Services / ZUMA Press / Zuma / RÉA, Dr. Mark Schoeberl)
הנזק הוא נזק רב-היקפי: הפסקות חשמל, אינטרנט איטי יותר, פגיעה קשה בשינוע של סחורות, ירידה בתפוקה, פגיעה במוניטין של חברות ועסקים. במקרה של טונגה, הר געש חיבל כבל התקשורת שלה ינואר 2022, וגרם לה להיות מנותקת מהעולם כמעט חודש שלם. הכבלים הללו הם הצינור שעוברים דרכו שני המרכיבים העיקריים של אינטליגנציה מלאכותית (חשמל ונתונים). לא פלא שאחת התעשיות המתפתחות ביותר בקטגוריה הזו היא של חברות שנועדו לאבטח את הכבלים הללו, או חברות שמייצרות אלטרנטיבות להעברת תקשורות גם לאחר חבלה בכבל הראשי.
אנאלנה ברבוק, שרת החוץ היוצאת של גרמניה, אמרה שהחבלות הללו הן קריאת השכמה לאירופה. נאט"ו גם מיסדה כוח מיוחד שנועד לפטרל ולהגן על התשתית התת ימית מפני ספינות שמנסות להסב נזקים לכבלים. אבל זה לא מספיק, והבעיה היא לא רק בעיה אירופאית: בינואר נגרם נזק לסיבי תקשורת תת מימיים מול טיוואן, ככל הנראה על ידי ספינה סינית.
סין נחשבת לא רק לחשודה כגורם חבלה על רקע גאו-פוליטי, אלא גם על רקע עסקי. אם עד 2021 שלטו בשוק הזה שלוש חברות מיפאן, ארצות הברית וצרפת עם נתח שוק של 87 אחוז, הרי שבשנים האחרונות, חברה סינית השתלטה על נתח שוק של 18 אחוז, בעיקר בזכות סובסידיות ממשלתיות עצומות שאפשרו לה להציע במכרזים הצעות נמוכות בהרבה מאשר המתחרות מהשווקים החופשיים.
מדובר אם כן, במלחמה הכי גדולה והכי בלתי נראית בעולם: הרוסים רוצים לחבל בעולם המערבי; הסינים מנסים להשתלט על נתח מהשוק הזה; וארגוני טרור שמעוניינים לחבל. העולם המערבי מתמודד מול כל אלה ומנסה לייצר עוד ועוד תשתיות כדי לתמוך בקדמה הדיגיטלית. דונאלד טראמפ כבר פתח במלחמת תקשורת נגד סין וחברות סיניות, אך הוא עוד לא נתן את יריית הפתיחה בקרב הנוכחי. זה עוד יקרה. מי שרוצה לדעת מי ינצח במלחמה הגלובלית, צריך לעקוב ולהסתכל קילומטרים מתחת לפני הים.
