שופט המחוזי בלוד עבאס עאסי חייב לאחרונה את שירותי בריאות כללית לשלם לבני זוג שבנם נולד עם תסמונת דאון פיצויים והוצאות בסך 6.3 מיליון שקל בגין רשלנות שהובילה להחמצת בדיקות מעקב היריון חשובות. 300 אלף שקל נוספים יקבלו ההורים מבית החולים "שערי צדק" שבו התקיימה הלידה, כחלק מפשרה.
התובעת (33) היא תושבת ישראל ובעלה הוא תושב השטחים השוהה בארץ בהיתר זמני. בעברה של האם שתי לידות תקינות. דבר ההיריון השלישי נודע לה בפברואר 2016, אז פנתה לרופא המשפחה עקב כאבי ראש והקאות.
מעקב ההיריון התנהל באופן חלקי בלשון המעטה. האישה לא ביצעה כמה בדיקות קריטיות כגון שקיפות עורפית וחלבון עוברי, שבכוחן לאבחן תסמונת דאון אצל העובר בהיותו ברחם. לבסוף היא ילדה את בנה בשבוע 37+2, ומיד לאחר צאתו לעולם הוא אובחן עם התסמונת.
בתביעה שהוגשה באוגוסט 2019 טענו ההורים שהכללית התרשלה במעקב ההיריון ולכן עליה לפצותם בשל הולדת בנם בעוולה. כך למשל, לדבריהם לא נמסר להם הסבר ביחס לחלון הזמנים שבו ניתן לבצע את הבדיקות השונות, וכי חריגה מלוח הזמנים תוביל להחמצתן.
התביעה הוגשה גם נגד בית החולים "שערי צדק", אלא שההורים כאמור הגיעו עמו לפשרה שלפיה הוא יפצה אותם ב-300 אלף שקל, והתביעה המשיכה להתנהל נגד הכללית בלבד.
הקופה טענה להגנתה שהטיפול באישה במהלך הריונה היה לפי סטנדרטים רפואיים מקובלים, ולא קיימת התרשלות מצדה. לעמדתה, אפילו בהנחה שהתרשלה – מדובר בתובעת מוסלמית דתייה העוטה כיסוי ראש ומתפללת, אשר לא הייתה מפילה גם אם הייתה יודעת שבנה חולה.
אבל השופט עאסי קבע ש"נפלו פגמים ותקלות בשלוש חוליות של מעקב ההיריון", המהווים רשלנות. הראשונה – פספוס בדיקת השקיפות העורפית. נקבע שהתנהלות הרופא המפנה לא עמדה בסטנדרט הרפואי המצופה, שעה שלא טרח להסביר לאישה, המתקשה בעברית, את חשיבות הבדיקה ואת לוח הזמנים לביצועה.
עו"ד אלעד ג'ובניהחולייה השנייה נוגעת לביקור אצל רופאה אחרת, שבניגוד לקודמה דווקא התייחסה ברצינות לעניינה של האישה, ואף הבחינה שהיא החמיצה את בדיקת השקיפות העורפית, אלא שברגע האמת – שלחה אותה לבצע בדיקת דם רגילה שאינה בדיקת חלבון עוברי. "יוצא אפוא, כי בדיקת החלבון העוברי נפלה בין הכיסאות", נכתב בפסק הדין.
מומחה מטעם ההורים העלה טענה נוספת שלה הסכים השופט, ולפיה בנסיבות החמצת שתי הבדיקות הקריטיות הללו ניתן היה לכל הפחות לבצע בדיקת DNA אשר ביכולתה לאתר תסמונת דאון, ובכך להציל את המצב, אלא שאף היא לא בוצעה.
בתוך כך נדחתה טענת הכללית שלפיה ההורים גם ככה היו מסרבים לבצע הפלה, ומשכך לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש. השופט הדגיש שמעדות התובעת עולה כי אם הייתה יודעת שבנה נכה או פגוע, היא הייתה פונה לוועדה להפסקת היריון ועושה כל שנדרש כדי להפיל.
לפיכך נקבע שהכללית תפצה את ההורים ב-5.1 מיליון שקל עבור נזקיהם השונים, כגון עזרת הזולת והוצאות רפואיות, וכן תשלם להם שכר טרחת עו"ד בסך 1.2 מיליון שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד א' מחאג'נה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד י' אבימור
• עו"ד אלעד ג'ובני עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
