מוסדות השלטון בישראל ממשיכים לשבור שיאים בהוצאות הכספיות ובכיבודים. בעוד בממשלת ישראל מכהנים 33 שרים וחמישה סגני שרים, גם מספר הוועדות בכנסת מגיע לשיא בכל הזמנים - באופן רשמי יש כיום 29 ועדות "פעילות", לעומת 18 בלבד בכנסת הקודמת - וההוצאות הכספיות עלו בהתאם.
מבדיקת ynet ו"ממון" עולה כי בכנסת הנוכחית הוקמו תשע ועדות חדשות לגמרי, ועוד שתיים שהוקמו ופעלו חלקית בסוף הכנסת הקודמת, כאשר הקמתן מעוררות שאלות ובעיות רבות. המרכזית שבהן היא שבכנסת אין די חברים לאייש את כל הוועדות, כך שלישיבות רבות של מגיע רק יו"ר הוועדה, ולפעמים רק עוד ח"כ או שניים. בחלק מהוועדות, שמתכנסות רק לעתים - כך הודו חברי כנסת בשיחות עם ynet - אין בכלל צורך, "והן קיימות רק כדי להגדיל את הכבוד והשכר של חברי הכנסת שמכהנים כראשי הוועדות".
1 צפייה בגלריה


למה היא לא חלק מוועדת הכספים? הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
עוד מתברר כי אף שאחדות מהוועדות מתכנסות רק אחת לחודש ואף פחות מכך, כל יו"ר ועדה מקבל תוספת נאה של כ-2,500 שקל ברוטו לחודש לשכרו. כמו כן, הח"כ זוכה גם לעוד עוזר פרלמנטרי מעבר לשלושת העוזרים שכל חבר כנסת שאינו יו"ר ועדה מעסיק. עלות העוזר הנוסף מגיעה לכ-18-12 אלף שקל בחודש.
בשל הגידול במספרן, עלות ועדות הכנסת גדלה לאחרונה, כשרק השכר של יושבי הראש הרבים והעוזר הנוסף שמוקצה לכל אחד מהם מגיע לתוספת של כשני מיליון שקל בשנה, כשאת הסכום הזה צריך להכפיל ב-11 הוועדות שנוספו השנה.
מעדויות של חברי כנסת עולה כי חלק מהוועדות קיבלו בחודשים האחרונים החלטות שונות, כאשר רק יו"ר הוועדה היה נוכח בדיון. האבסורד גדול במיוחד, כאשר אחד מחברי הכנסת, ממפלגת קואליציה, רשום כחבר בלא פחות מ-15 ועדות כנסת, שכן אין די חברי כנסת במפלגה שאינם שרים או סגני שרים שיכולים לאייש את המפלגות. "האבסורד כה גדול שקיבלתי לא אחת זימון לישיבות של ארבע ועדות באותו הזמן בדיוק. לצערי אני לא יכול לשלוח חלק ממני לכל ועדה", אמר לנו בכעס מהול בציניות ח"כ ותיק בכנסת.

בכנסת הנוכחית הוקמו שורה של ועדות שנושאיהן נדונו בעבר ויכולים להיות נידונים גם כעת במסגרת ועדות ותיקות קיימות, שמתכנסות פעמים אחדות בכל שבוע ממילא, כמו ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת העבודה והרווחה וועדת החוץ והביטחון.
ואלה הוועדות החדשות, שהוקמו בכנסת הנוכחית, וברובן הגדול אין כל צורך שיעמדו בנפרד:
ועדת סמים ואלכוהול, בראשות ח"כ אריאל קלנר; ועדת זכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל; ועדה לפיתוח הנגב והגליל, בראשות ח"כ עודד פורר; ועדה לצמצום פערים חברתיים, בראשות ח"כ אברהם בצלאל; ועדה לענייני צעירים, בראשות ח"כ נעמה לזימי; ועדה למיזמים ציבוריים, בראשות ח"כ אוהד טל; הועדה החדשה ביותר ליישובים בגבול המזרחי, בראשות ח"כ מישל בוסקילה; הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, בראשות ח"כ מיכאל ביטון; ועדת שורדי השואה, בראשות ח"כ מירב כהן; ועדה לעובדים זרים (כרגע אין יו"ר) וועדה לחברה הערבית (כרגע אין יו"ר).
הוועדות שנוספו במשך השנים בכנסת, שגם הצורך של רובן מוטל בספק:
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ פנינה תמנו; ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת; ועדת הבריאות (בעבר הייתה חלק מוועדת העבודה והרווחה), בראשות ח"כ יונתן מישרקי; הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ בועז ביסמוט; הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, בראשות ח"כ אופיר כץ; הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח"כ אליהו רביבו; הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בראשות ח"כ אתי עטיה; הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי.

הוועדות הקיימות בכנסת מאז הקמתה:
ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ; ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני (הוועדה הפעילה ובעלת הסמכויות הרבות ביותר, עם היו"ר שמכהן בה יותר מכל ח"כ אחר כבר שנים רבות); ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן; ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יואל אדלשטיין; ועדת הפניום והסביבה, בראשות ח"כ יעקב אשר; ועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ שמחה רוטמן; ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בראשות ח"כ גלעד קריב; ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ יוסף טייב; ועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ ישראל אייכלר; הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי; ועדת האתיקה, בראשות ח"כ משה רוט; הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, בראשות ח"כ אופיר כץ; הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בראשות ח"כ יצחק זאב פינדרוס.