העלאת שיעור המע"מ בישראל באחוז נוסף, ל-19%, שוב עלתה בימים האחרונים על השולחן בדיונים פנימיים שהיו במשרד האוצר, בשל החשש מגידול עצום בגירעון אם תקציב הביטחון יהיה גבוה בכ-30 מיליארד שקל מהתכנון המקורי של משרד האוצר. אולם, אמש (ראשון) שללו לפי שעה את האפשרות הזאת, אף שלא סופית, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפגישה בארבע עיניים שקיימו לקראת הדיון בממשלה ביום חמישי הקרוב לאישור תקציב המדינה המתעכב ל-2026.
ל-ynet נודע כי במשרד האוצר מאוכזבים מאד מכך שראש הממשלה אימץ ברובה את המדיניות התקציבית של משרד הביטחון לשנה הבאה והחליט להגדיל את תקציב הביטחון בסכום גבוה במיוחד, במתווה עתידי שאמור להגיע לתקציב עתק של 350 מיליארד שקל עד 2035.
"אם לא תהיה ברירה וכדי למנוע גידול עצום בגירעון – המס הכדאי והפשוט ביותר להפעלה הוא העלאת שיעור מס ערך מוסף", אמר ל-ynet גורם בכיר באוצר. "כל אחוז במע"מ מוסיף גביית מס בהיקף שנתי של 7.5 מיליארד שקל, וזה יכול להוות פתרון של אין ברירה להגדלת תקציב הביטחון, תוך אי ויתור על הקטנת תשלומי מס ההכנסה". גורם בכיר נוסף אישר שהעמדה הזאת הובהרה בימים האחרונים גם לראש הממשלה, אולם לדבריו נתניהו הסתייג מההצעה ואמר כי יש לעשות כל מאמץ למנוע העלאת מס שתעלה את יוקר המחיה.
עם זאת, גורם בכיר באוצר מבהיר כי על סמך ניסיון העבר, הגדלת שיעור המע"מ באחוז אחד בתקופה של מיתון בהוצאות תעלה את המחירים במשק רק ב-0.4% בממוצע. "שום סוחר לא יעלה למשל מחיר של ממתק מ-5 שקלים ל-5.05 שקלים, וגם מקרר שעולה 10,000 שקל לא יתייקר ב-100 שקל".
יצוין כי שיעור המע"מ בישראל נמוך יחסית לרוב המדינות, אף שבחלקן יש מיסוי מופחת על מזון ותרופות, מה שלא קיים בארץ. כך למשל, בהונגריה שיעור המע"מ הוא הגבוה ביותר – 27%. מדינות נוספות עם מע"מ גבוה מאשר בישראל הן פינלנד (25.5%), שבדיה, נורבגיה, דנמרק וקרואטיה (25%), יוון ואיסלנד (24%), אירלנד, פולין, סלובקיה ופורטוגל (23%), איטליה וסלובקיה (22%), ספרד (21%), אנגליה וצרפת (20%) וגרמניה (19%).
כאמור, אמש נפגשו בארבע עיניים ראש הממשלה ושר האוצר כדי לדון שוב, הפעם ללא עוזרים ויועצים, בתקציב הביטחון, לאחר שסמוטריץ' תקף לאחרונה בפומבי את תמיכת נתניהו בעמדת מערכת הביטחון. סמוטריץ' עמד בשיחה על כך שמערכת הביטחון חייבת להיכנס לתהליכי התייעלות משמעותיים, ושישראל צריכה לצאת ממלחמה לצמיחה ואינה יכולה להרשות לעצמה קיצוצים נרחבים והטלת מיסים חדשים. כזכור, השר הציג לפני ימים אחדים תוכנית הפוכה לגמרי בכיוונה, שכוללת הקלות לציבור ובראשן ריווח מדרגות המס לטובת מעמד הביניים, למשתכרים במדרגת השכר שבין 16 ל-25 אלף שקל ברוטו לחודש.
כפי שנודע, ראש הממשלה הבהיר בשיחה כי התוספות לביטחון בשנים הבאות יהיו לפי יכולת הקיבולת של הכלכלה, "באופן שלא יכביד על המשק ולא יגרור מיסים רחבים כמו קיצוצים רוחביים", לדבריו. שר האוצר הבהיר שהדבר אינו מתיישב עם הדרישה לתוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.
על פי גורמים שמעורים בפרטי הפגישה, ראש הממשלה השיב כי הוא ידרוש התייעלות של ממש במערכות הביטחוניות בשנים הקרובות, לרבות בשנת התקציב הבאה. לגבי תקציב 2026, נתניהו קיבל את עמדת סמוטריץ' שהתוספת תהיה קטנה מ-35 מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה והנחה את מערכת הביטחון להגיע בהקדם האפשרי לסיכומים עם משרד האוצר ולמהר לסגור את הפערים בין העמדות.
בכך גם אותת ראש הממשלה כי לא יהיו פריצות בתקציב או היענות לדרישות מופרזות מצד משרדי הממשלה בימים שנותרו עד לאישור התקציב בסוף השבוע הזה, בישיבת הממשלה המרתונית הצפויה בימים חמישי ושישי.
