גירושים באלפיון העליון: בית משפט לענייני משפחה בתל אביב קבע אתמול (רביעי) כי בעל שמוכר מהתחום הפיננסי, שהונו מוערך בכ-75 מיליון דולר, ישלם לבת זוגו לשעבר ואם ילדיו סכום של כ-37 מיליון דולר. עוד נקבע כי האישה תקבל גם מחצית מאחוזת הפאר בה התגוררו המוערכת בלפחות בכ-25 מיליון דולר.
התביעה בין השניים עסקה בחלוקת הרכוש לאחר סיומה של מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים. בנוסף לשאלת הבעלות בבית המגורים היוקרתי, עיקר המחלוקת נגעה להיקף רכושם המשותף של הצדדים הנתון לחלוקה.
לטענת האישה, הבעל פעל בהתאם לידע ולמומחיות שלו ביצירת מבני נאמנויות מורכבים לצורך הסתרת נכסים משותפים מעיניה, בעוד האיש טען כי כל רכושם המשותף של הצדדים נמצא דווקא בידי האישה וכי אין דבר בטענותיה לעניין הברחת נכסים על ידו.
השופט יהורם שקד קבע כי "המקרה שבפניי הוא אחד המקרים המקוממים ביותר בהם פגשתי בכל שנותיי על כס השיפוט. מדובר במשפחה עשירה ביותר שהונה המשפחתי, אשר הוערך על ידי האישה בכ-100 מיליון דולר, מוחזק בידי האיש אשר מסרב לחלוק אותו ולו את חלקו עם האישה". פס"ד הותר לפרסום ללא שמות בני הזוג לשעבר.
ספא, סאונה, בריכה ומגרש טניס
בני הזוג נישאו לפני למעלה מ-25 שנה. האישה טענה כי הצלחתו העסקית המופלגת של הבעל והאמון המוחלט שנתנה בו הביאו לחלוקת תפקידים בין הצדדים כך שהאישה התמקדה בניהול הסביבה הביתית כך שהאיש יוכל להתפנות באין מפריע לענייני הפרנסה ועיסוקיו הכספיים הרבים.
בטרם פרץ הסכסוך בין בני הזוג חיה המשפחה ברמת חיים יוקרתית בהתאם לאלפיון העליון לרבות מגורים מהודרים, רכבי יוקרה, מערך נרחב של נותני שירות ונופשים מפוארים, כל זאת לאור עסקיו המשגשגים של האיש בתחום הפיננסים. המשפחה התגוררה בישראל בבית מפואר במרכז הארץ אשר שטחו הבנוי עומד על מעל 1,500 מ"ר ובו מעלית, חימום תת רצפתי, שלושה מטבחים, חדר כושר, ספא עם סאונה רטובה ויבשה, בריכת שחייה, מגרש טניס ועוד.
בית המגורים נרשם בבעלותה של חברה זרה. האישה טענה כי הבעלות בבית המגורים שייכת לצדדים, וכי הוא נבנה על מגרש שנקנה על ידי הצדדים, אך נרשם בבעלות החברה משיקולי הבעל.
האישה טענה כי רמת החיים של המשפחה הייתה גבוהה ביותר וכללה מגורים מפוארים, עוזרי בית, מטפלות, שירותי גינון, רכבי יוקרה, חופשות באזורי התיירות המפוארים בעולם. עוד נטען כי הבעל נהג להעניק לאישה מתנות יקרות כגון שעון רולקס, מכוניות יוקרה ועוד.
עוד טענה כי לבני הזוג היה חשבון בנק משותף שבו הפקיד האיש סכומי כסף חודשיים שנועדו לממן חלק מהוצאות המשפחה בהתאם לחיובי כרטיס האשראי של האישה ובסכום מוערך של כ-70 אלף שקל לחודש. סך הוצאות המשפחה החודשיות הוערך על ידי האישה בכ-200 אלף שקל לחודש. עוד טענה כי הבעל הוא שניהל באופן בלעדי את כספי המשפחה ורכושה ומבלי ששיתף את האישה בכל מידע ובקשר עם עסקיו. האישה הוסיפה וטענה כי החיים שלה עם האיש היו בבחינת מגורים ב"כלוב של זהב", שכן יש לה תלות מוחלטת באיש ברמה הכלכלית. מנגד טען האיש כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וכי לאחר פרוץ המשבר בין הצדדים ועזיבת האישה את הבית האיש נאלץ ליטול הלוואות מחברים כדי לממן את מחייתו.
השופט: "הבעל רקח תוכניות להסתיר את ההון המשפחתי"
השופט יהורם שקד קיבל את תביעת האישה והעניק לאישה מחצית מבית המגורים למרות היותו רשום על שם חברה זרה ופסק לטובתה סך של כ-37 מיליון דולר. בנוסף חייב השופט שקד את האיש בשכר טרחתה בסך 2.5 מיליון שקל ובנוסף עוד 100 אלף שקלים בגין הוצאותיה.
השופט שקד קבע כי "התרשמתי כי האיש שם לעצמו למטרה עליונה שאין עליונה ממנה, לא לשלם לאשה ולו שקל בודד מתוך ההון העצום שצברו. לאורכו, לרוחבו ולעומקו של ההליך שבפני, שב האיש כמנטרה שחוקה על הטענה כי ההון המשפחתי נמצא דווקא בידיה של האישה. ביני לביני, אין בי ספק ולו הקלוש שבהם כי האיש יודע היטב שאף בית משפט לא ישעה לטענתו זו וחרף זאת, הוא דבק בה וחזר עליה בחוסר תום לב מובהק".
השופט שקד קבע עוד כי "מומחיותו של האיש היא ליטול כסף ולהניחו במקלטי מס ובנאמנויות כאלה ואחרות כך שבבוא היום לחשיפתו, יוכל האיש לגלגל עיניים ולומר כי הכסף אינו בידו. האיש רקח תוכנית ארוכת שנים להסתיר את ההון המשפחתי מעיני הרשויות ולאחר פרוץ הסכסוך, מעיני האישה ומעיני בית המשפט. מידת האמון שנתתי באיש במסגרת ההליך שבפני היא אפסית אם לא אפס מוחלט". השופט אף מציין כי האיש הוא "אחד האנשים המבריקים ביותר בהם פגשתי".
השופט קבע עוד כי "מצאתי לקבל את מלוא גרסת האישה לפיה היקף הרכוש המשפחתי, לא כולל בית המגורים (שהוערך על ידי האישה בכ-25 מיליון דולר), עומד על סך של 75 מיליון דולר".
את פסק הדין סיים השופט כך: "אני מוצא לפנות אל האיש בדברים הבאים - במשך שנים זה החליט לפעול כפי שפעל וזאת כדי לסכל ולמנוע כל אפשרות לחלוקת צודקת או כל חלוקה של ההון המשפחתי, לצערו, ללא הצלחה. כולי תקווה כי משניתן פסק דין זה ישכיל האיש להבין כי מימוש מהיר וביושר של פסק דין זה איננו רק לטובת האשה, אלא גם לטובתו ולטובת הילדים המשותפים".
עו"ד יהודית מייזלסצילום נועה מגר
עורך הדין שמואל מורןצילום: נמרוד גליקמןעורכי הדין יהודית מייזלס, שמואל מורן ונועה אלרואי-מזרחי, אשר ייצגו את האישה, מסרו: "אנחנו מברכים על פסק דינו האמיץ והחשוב של סגן הנשיא השופט יהורם שקד, אשר בפסק דינו היווה שומר סף שהגן בתבונה וללא מורא על הצד הצודק ואמר בתוקף 'לא' לניסיונותיו של הצד החזק בנישואין להבריח את רכושם העצום והרב של בני הזוג. כעת, ידע כל מי שנמצא בהליך גירושין כאשר הוא הצד החלש כלכלית: יש מזור, יש סעד, יש דין ויש דיין. בית המשפט הביא צדק והוגנות לחיי הנישואין גם לעת סיומם, או כלשונו של בית המשפט 'אין מקלט לעת גירושין'. ההכרעה רלוונטית במיוחד לבני זוג במעמד כלכלי גבוה, אשר מחזיקים נכסים גלובליים באמצעות נאמנויות ותאגידים. פסק הדין מאותת לבני זוג בעלי תחכום משפטי וכלים גלובליים, כי גם ריבוי נאמנויות, חברות קש ומבני מס אגרסיביים לא יהוו מגן מהחלת דיני איזון המשאבים".
מטעמו של הבעל נמסר בתגובה: "אנחנו סבורים כי בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, עובדתיות ומשפטיות, ולמעשה הוא חף כמעט מהתייחסות לסוגיות מרכזיות ומורכבות שעלו בהליך. בכוונת הנתבע לערער עליו".
