אין לכם כוח לקום מהמיטה לארנק, לשלוף את כרטיס האשראי ולהקליד את מספרו כשאתם קונים באינטרנט? בקרוב תושק בישראל תחרות אונליין לאפל פיי כדי לצמצם נטישת סלים באתרי הקניות: שירות קליק טו פיי (Click to Pay) שמציע צ'קאאוט זריז בעמוד התשלום של אתר השופינג - ללא עשרות הקלקות בדרך לתשלום על סל הקניות - צפוי להיכנס לארץ לקראת סוף השנה.
קליק טו פיי זה כפתור תשלום בינלאומי שמאפשר בחירה בין כרטיסי אשראי ששמורים בשירות, אליו נרשמים פעם אחת בלבד ואחרי הרישום הזה – הכפתור יעבוד בכל אתר שהטמיע אותו. האייקון שלו יתווסף לאתרי סחר אלקטרוני בישראל ויתחרה באפל פייי, גוגל פיי, פייפאל, ביט וכפתורי תשלום נוספים שמוצעים לקונים אונליין בעמוד התשלום באתרי קניות.
קליק טו פיי הוא מיזם בינלאומי של EMVCO - תאגיד גלובלי משותף של כל סכמות האשראי הגדולות: יורופיי, מאסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס, דיסקאבר, JCB היפנית ו-China UnionPay – גוף שמנהל את סטנדרטי האבטחה של עולם האשראי (EMV).
זה כלי שמאפשר לצרכנים שקונים באתרי שופינג אונליין לשלם תשלום מאובטח בקליק אחד במקום להקליד מספר כרטיס אשראי, תוקף ומספר שבגב הכרטיס. הוא חוסך גם הקלדת כתובת ונתונים נוספים. פשוט לוחצים על האייקון – כפתור התשלום - ואפשר לשלם כך תשלום חד פעמי ואפילו על מנוי.
המטרה: חווית שופינג מהירה וזורמת שמועילה לקמעונאי (פחות נטישת סלים בגלל עייפות או חשש ממסירת פרטים) ומועילה לצרכן (חוסכת זמן, מאובטחת יותר, אך גם גורמת להוצאת כספים פזיזה יותר). בניגוד לאפל פיי – זה כלי לאונליין בלבד, לא לשימוש בחנויות פיזיות.
בבנק ישראל אמרו ל-ynet ש"כניסתו של קליק טו פיי לשוק בישראל וההטמעה שלו תלויה בעניין שבתי העסק שמאפשרים תשלום מקוון יביעו בשירות", אך בענף מעריכים שכל חברות האשראי ישווקו את השירות.
190 מיליון שקל עסקאות בכפתורי תשלום באתרי השופינג
השימוש בכפתורי תשלום זינק ונראה שהוא משתלם לאתרים: בפברואר 2024 נערכו בכפתורי תשלום 70 אלף עסקאות בגובה 14,842,000 שקל. בינואר 2025 כבר תועדו מעל למיליון עסקאות בכפתורי תשלום, בסכום כולל של מעל 190 מיליון שקל. את הנתונים האלה הציג אוהד מיימון, מנכ"ל ומייסד חברת hyp בכנס Shoptimize Israel של חברת WeDev שנערך השבוע בשיתוף עם shopify.
אוהד מיימוןצילום: דורי אהרון כתום צלמיםHyp היא חברת פינטק שמספקת פתרונות תשלומים דיגיטליים לעסקים. "זה נתון פסיכי", אמר מיימון ל-ynet. "יש יותר ממיליון עסקאות בכפתורי תשלום ולאתרים שמשתמשים בהם יש שיעור המרה גבוה ב-20% לעומת אתרים אחרים. 32% מהלקוחות כבר משלמים בכפתורי תשלום. זה נתון ישראלי שהוא יותר גבוה מחו"ל. ענף האיקומרס והתשלומים בישראל הוא לא מהמתקדמים בעולם, בישראל מאחרים לאמץ חידושי תשלום - אבל כשכבר מאמצים יש פה 'בום'. יש אתרים רבים שמאפשרים גם תשלום בתווים – זה לא פשוט זה דורש הסכמים עם כל מפעיל".
זה לא מלחיץ שכפתור אחד מכיל כל כך הרבה מידע עליך?
"לא. זה הרבה יותר מאובטח מלמלא ידנית פרטי אשראי. זה לא מאבטח כמובן נגד גניבת טלפון, אבל הוא מאבטח יותר את חווית הקנייה ברשת. יש פה אינטרס של הסכמות הבינלאומיות - כי בסוף אם המסחר ברשת לא בטוח, אז המותג שלך נדפק ואתה מרוויח פחות עמלות.
"לא סתם חברות האשראי יריצו בקרוב את הקליק טו פיי. כנראה שהם יבקשו מכל המנפיקים בישראל להירשם לזה, ככה הם יזהו את כל הכרטיסים של הצרכן ותוכלי לבחור באיזה כרטיס את רוצה להשתמש בלי להקליד את מספר הכרטיס. בדיוק אותה חוויה כמו גוגל פיי ואפל פיי - תוכלי לעשות את זה בקליק אחד. זה הדבר הבא, אבל לוקח לזה זמן. כי עסקים - ברגע שהם הטמיעו משהו - קשה להם להטמיע עוד משהו".
5 צפייה בגלריה
בינואר תועדו מעל למיליון עסקאות בכפתורי תשלום, בסכום של מעל 190 מיליון שקל
(צילום: מתוך מצגת של חברת hyp)
איך זה עובד?
קליק טו פיי דורש רישום חד פעמי. הרישום נעשה דרך חברת האשראי או באתר האינטרנט שהצרכן קונה בו. הצרכן מזין ברישום את כל כרטיסי האשראי שלו, ממש כמו בארנק דיגיטלי. פרטי האשראי יישמרו לכל קנייה עתידית והרכישה תבוצע באמצעות כפתור התשלום הזה.
זה שירות חינמי: אין עמלה נוספת לקמעונאים או עלות נוספת לצרכנים, כי חברות האשראי ואתרי האינטרנט רוצים שהצרכן יקנה בכיף ואף יחזור לקנות באתר שוב ושוב כי הרכישה בו קלה ויעלה כך את אחוזי ההמרה. לאתרים זה גם חוסך טיפול בטעויות הקלדה.
השירות הזה מאחסן מספר כרטיסי אשראי של הצרכן ומאפשר גם גמישות בבחירת הכרטיס ברגע התשלום. למשל: אפשר לבחור בכרטיס עם עמלת המט"ח הנמוכה כשקונים מחו"ל, בכרטיס המועדון שצובר קאשבק כשקונים באתר של רשת מסוימת, או בכרטיס הבנק כשרוצים לנצל מסגרת גדולה.
כאמור רמת האבטחה פה גבוהה יותר מהקלדה ידנית של פרטי אשראי או שמירתם באתרי קניות: הגישה לנתוני האשראי נעשית תחת טכנולוגיית SRC – מסחר-מרחוק מאובטח, שכוללת טוקניזציה ואימות דו שלבי שמעניקים שכבות הגנה נוספות נגד הונאות. הטוקניזציה מעבירה את המידע על כרטיס האשראי באמצעות נכס דיגיטלי המכונה טוקן – מספר וירטואלי חד פעמי. בעת ביצוע העסקה, המספר הזה מועבר לקמעונאי במקום פרטי הכרטיס המלאים כך שהמידע של הצרכן נשאר מאובטח לאורך כל התהליך. גם אם נוכלים עולים על המספר הזה (מה שלא קורה) – הם לא יכולים לעשות בו שימוש נוסף כי אין לו משמעות והוא חד פעמי.
5 צפייה בגלריה
רמת האבטחה גבוהה יותר מהקלדה ידנית של פרטי אשראי או שמירתם באתרי קניות
(צילום: Gettyimages)
בנוסף, צרכנים מתבקשים לאשר את זהותם על-ידי אימות דו שלבי באמצעות OTP – סיסמא חד פעמית שנשלחת למכשיר הטלפון או למייל שלהם. קמעונאים יכולים להוסיף שכבת הגנה שלישית לאבטחה שלהם (3DS) שהיא לרוב בקשה לסיסמת הבנק או סיסמא נוספת חד פעמית דרך הבנק.
100% טוקניזציה עד 2030
עומר אונגר, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל, אמר ל-ynet: "השקת קליק טו פיי בישראל זה מהלך של כל התעשייה, שמסונכרן על-ידי EMVCO, שיתמוך בכל סוגי הכרטיסים והמותגים. הלקוח יירשם לזה פעם אחת, אם דרך המנפיק או דרך אתר קניות כלשהו. בפעם הבאה שיגיע לצ'קאאוט של אתר עם קליק טו פיי - הפרטים שלו ימולאו אוטומטית בכל השדות הוא רק יצטרך לאשר את זה.
עומר אונגר, מנכ"ל מאסטרקארד ישראלצילום: יוסי אלוני"הטכנולוגיה מבטלת את הצורך בהקלדת פרטי כרטיס האשראי והסיסמאות בכל רכישה, ומאפשרת ניהול מאובטח של כל הכרטיסים בפרופיל דיגיטלי אחד, שמתעדכן אוטומטית. עבור עסקים מקוונים, מדובר בפיתוח מהפכני, שיכול להגדיל את שיעורי ההמרה, להפחית נטישות בעגלת הקנייה, ולמזער את עלויות ההונאה והאבטחה.
"זאת תהיה עסקה תוך שימוש באמצעים ביומטריים מתקדמים המפחיתים את הסיכון להונאות ולפרצות מידע, שתעבור טוקניזציה, כשהמטרה שלנו היא עד 2030 להגיע ל-100% טוקניזציה".
5 צפייה בגלריה
באתרים מסוימים כמו זארה, יש אפשרות להצמיד את כרטיס האשראי לטלפון ובאמצעות אנטנת NFC, האתר קולט את פרטי האשראי וממלא אותם עצמאית
(צילום מסך מהאתרים)
כבר היום מנסים באתרי האינטרנט המכירתיים בישראל לצמצם את נטישת הסלים באמצעות רישום לאתר ושמירת פרטי האשראי בו, מה שלא מתאים לכל הצרכנים. באתרים מסוימים כמו זארה, יש אפשרות להצמיד את כרטיס האשראי לטלפון ובאמצעות אנטנת NFC, האתר קולט את פרטי האשראי וממלא אותם עצמאית. אתרים רבים הוסיפו את כפתורי התשלום שמחוברים לארנקים דיגיטליים כמו גוגל פיי וחוסכים את הקלדת פרטי האשראי, אבל לא לכל הצרכנים יש ארנק דיגיטלי.
בעבר חברות האשראי ניסו להשיק כפתורי תשלום מהיר משל עצמם, שלא תפסו. למאסטרקאד היה שירות כזה שנקרא מאסטרפאס, אצל ויזה ואמריקן אקספרס קראו לזה צ'קאאוט. קליק טו פיי אמור להצליח יותר כיוון שהוא משותף לכל החברות. לכן נראה שבקרוב, פלטפורמות מסחר שבונות אתרי איקומרס כמו שופיפיי, מג'נטו, Woo, ביג קומרס ו-Wix, יצטרכו להטמיע את השירות החדש.
