טבע מחפשת חברות סטארט אפ ישראליות שיתמכו בתהליכי חדשנות בחברה, והיא מוכנה לשלם להם על המחקר והפיתוח ואפילו לדחוף קדימה את השיווק שלהם. הכל במסגרת יוזמת Rise שהוכרזה לפני מספר חודשים בשיתוף רשות החדשנות וארגון Startup Nation Central בתקציב של 10 מיליון דולר.
היום (שלישי) מפרסמת טבע את הקול הקורא וגם מגדירה את התחומים שבהם היא מבקשת לפתרונות לבעיות. אז אם אתם חברה שמפתחת מודלים אנושיים לבדיקת תרופות ביולוגיות כאלטרנטיבה לניסויים בבעלי חיים, או שפיתחתם יכולת תכנון מבוסס AI לסימולציות של ניסויים קליניים, או יכולת לשפר את חוויית המטופל והיענות לטיפולי זריקות ארוכות טווח, טבע תרצה להשקיע בכם. ולא רק בתחומי הבריאות, טבע מתעניינת גם באנליטיקה מתקדמת לאופטימיזציה של מכרזים, לכלים טכנולוגיים לחיזוי תחזוקה פרואקטיבית של ציוד ונכסים, כלים לניהול איכות המוצר וחיזוי סיכונים ואפילו אופטימיזציה להקצאת משאבי ייצור. כל אלה נמנים עם שבעת תחומי התוכן שטבע שמה על הכוונת שלה.
יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל ואשכול מדינות אוקראינה, אפריקה ומזרח תיכון, אומר בשיחה עם ynet: "פלטפורמת טבע Rise נגזרת מהאסטרטגיה של טבע של הסטת המיקוד לכיוון היזמי. זה אומר שהרבה יותר משאבים הולכים לכיוון פיתוח תרופות אינובטיביות אבל בעידן הנוכחי חדשנות היא לא רק המולקולה בלבד אלא כל שרשרת הערך, מפיתוח התרופה ועד לנקודת המסירה דרך כל שרשרת ההספקה. יש הרבה מאוד עלויות בדרך בגלל הרגולציה הכבדה, ואפשר לעשות לא מעט עם כלים חדשניים שמגיעים מבחוץ".
בטבע מבינים שתהליכי החדשנות המהירים והאפקטיביים ביותר קורים בחברות סטארטאפ קטנות וזריזות והם רוצים לרתום את החברה למנועי החדשנות האלה. לשם כך נבנתה תוכנית Rise במתכונת פתוחה, שתנוהל מישראל למרות שהיא פונה ליזמים מכל רחבי העולם. "זה מראה על אמון רב של מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס ביכולת החדשנית בישראל, אפילו בתוך המלחמה", אומר אופק, "הוא ביקש להגיש תוכניות והתוכנית הישראלית היתה מרשימה. כחברה גלובלית שיושבת בניו ג'רסי והמטה השני יושב באמסטרדם, בקלי קלות זה יכול היה להיות מנוהל שם".
נערכים ל-80 הצעות בכל תחום
אופק אומר שהתוכנית מציעה הזדמנות מצוינת לחברות סטארט אפ ישראליות. "יש לנו שבעה אתגרים שעבדנו עליהם בחודשים האחרונים באופן אינטנסיבי. עם אימפקט גדול של עשרות מיליונים, אפילו 100 מיליון דולר במצטבר, לשנה. אנחנו מוצאים את זה כמעט לכל קרנות ההון סיכון והסטארטאפים בעולם, לא רק בתעשיית הפארמה. אנחנו מממנים את הפיילוטים על מנת להתאים את הפתרון ואחרי זה מממנים את האינטגרציה לתוך טבע ורוצים להגיע איתו לשוק בתוך 18 חודשים. יש פה הצעת ערך מעולה".
למה כדאי לסטארט אפ ישראלי לבחור במסלול שלכם ולא ללכת במסלול הרגיל של הון סיכון?
"קודם כל, הוא יכול ללכת גם עם קרן הון סיכון. לכולם יש את אותו אינטרס. ואנחנו גם לא מבקשים נתח מהבעלות כדי לא להכביד עליהם. הם ממשיכים באסטרטגיה שלהם, אני לא מפריע להם. אנחנו נבחר בכאלה שמסוגלים לעשות התאמה של המוצר אלינו ו נממן את זה באופן מלא עד שתתקבל הוכחת הקונספט (POC). זה דבר משמעותי כשעושים את זה עם חברת פארמה גלובלית. ואז הולכים לשרשרת ההספקה ואני לא לוקח בלעדיות גם בעניין הזה. כך שהם מקבלים חוזה שירות, מימון מלא של הפיילוט והאינטגרציה".
בטבע נערכים לקבלת 80 הצעות בכל אחד מהתחומים, סך הכול כ-560 הצעות. אלה יעברו מיון מהיר בכמה שלבים, בהמשך ייערך תהליך גילוי נאות לכעשר חברות בכל תחום ובסופו של דבר יבחרו פרויקט אחד או שניים בכל תחום. אופק נותר מעורפל מעט לגבי הסכום המדויק שטבע תעניק לחברות שייבחרו, ואומר שהוא ייקבע לפי מידת ההתאמות שנדרשות למוצר כדי שישתלב בפלטפורמה של טבע. ככל שההתאמה גבוהה יותר כך המימון יהיה גבוה יותר.
מה זה אומר על היכולת של חברת טבע לייצר חדשנות באופן פנימי?
"אני מתחיל לראות שגם חברות הפארמה הכי אינובטיביות, שזה ה-DNA שלהן, מתחילים לצאת עם תוכניות חדשנות פתוחה. לפני חודשיים אסטרה זניקה הגלובלית השיקה תוכנית כזו מאוד ממוקדת. אני חושב שהעולם מבין, בעיקר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, שהרבה ידע נמצא בחוץ. ואם אתה רוצה באמת לחולל שינוי משמעותי, תקבל אותו מבחוץ בתהליך הכי מהיר שיש".
לצד השקת האתגרים הודיעה החברה כי היא בוחנת בימים אלו הקמת מרכז חדשנות לביצוע פיילוטים טכנולוגיים באתריה בישראל. מרכז החדשנות הזה עתיד לשמש כמרכז לביצוע פיילוטים לבחינת הפתרונות שהוצעו לאתגרי התוכנית הראשונה של רייז, ואף עשוי לאפשר הרחבה של פעילות החדשנות של טבע אל מול האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי עבור אתגרים נוספים מעבר לתוכנית.
