בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
צפו בכתבה המלאה:
"המשימה של המכון היא פשוטה – לחזק את מדינת ישראל", פרופ' אדוארד יעקובוב
(צילום: ירון ברנר)
בעוד שהתעשייה הישראלית ממשיכה להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק, היא ניצבת מול מחסור הולך וגובר בכוח אדם מיומן בתחומי ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה. הסוגייה הבוערת ביותר באקדמיה היא כיצד להכשיר את הדור הבא של הסטודנטים בצורה שתתאים לקצב המואץ של השינויים הטכנולוגיים.
בכנס “עתיד התעשייה בישראל” שהתקיים השבוע ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, השתתפו נציגים בכירים מהממשלה, מהתעשייה ומהאקדמיה, שניסו לשרטט ביחד את מפת הדרכים שתאפשר לישראל להמשיך לשמור על יתרונה היחסי בעידן שבו הטכנולוגיה עוברת שינויים בקצב מסחרר, בפרט מאז כניסת הבינה המלאכותית לחיינו.
"התעשייה והאקדמיה עוברות שינויים דרמטיים ומאוד חשוב לתאם את העמדות, לדעת איך אנחנו מקדמים את התעשייה ביחד", הכריז נשיא HIT, פרופ’ אדוארד יעקובוב.
את דבריו חיזק פנחס כהן, יו"ר חבר הנאמנים של HIT ויו"ר קרן נוי, שאמר כי "כיום, ישראל נחשבת ‘מעבדת העתיד’ של התעשייה הגלובלית. על מנת שנוכל להמשיך לשמור על מעמדנו בעולם, ואף יותר מזה, אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה משולש בין התעשייה, האקדמיה והממשלה".
בדיוק לשם כך דואגים במכון HIT לשלב אנשי תעשייה בתהליכי ההוראה ובהנחיית הפרויקטים. "המשימה של המכון היא פשוטה – לחזק את מדינת ישראל", מכריז פרופ' יעקובוב. "מטרת הכנס היום היא לחבר באופן אמיתי בין האקדמיה לתעשייה הישראלית – להתחיל לתכנן ביחד, להוביל ביחד ולצלוח ביחד".
"אין מנוס מלמידה מתמדת"
ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא ומייסד התוכנית לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה ב-HIT, הסביר כיצד הם פועלים כדי לצמצם את הפערים: "כל תוכנית נבנית בקפידה בעזרת מחקר ומתוך בחינה של צורכי התעשייה בפועל". לדבריו, "אין מנוס מלמידה מתמדת".
כדוגמה, מסביר ד"ר ברכאן על הפער שנוצר במקצועות הבריאות: "השיפור הדרמטי ביותר באיכות הטיפול הרפואי בעשורים האחרונים מגיע מהטכנולוגיה, אבל בתוכנית הלימודים של הרופאים ואנשי מקצועות הבריאות ההיבט הטכנולוגי כמעט ואינו נלמד".
אך הפערים לא נוצרו רק בשל הצורך לעדכן את תוכניות ההכשרה בצל ההתפתחויות הטכנולוגיות, רבים מאמינים כי נדרש שינוי מהותי בדרך שבה מלמדים ולומדים. "עכשיו נשאלת השאלה האם השיטות בהן לימדנו והכשרנו את הדור שנמצא במשק אלה השיטות הנכונות? הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מאוד מהיר וידע כבר לא בהכרח הפקטור המשמעותי בתהליכי הלמידה, אלא היכולת ליצור והיכולת לפתור בעיות", מסבירה אל"מ (מיל') טליה גזית, מנכ"לית PwC Next ולשעבר מפקדת ממר"ם.
לפי דברי פרופ' יעקובוב, הכשרת הסטודנטים היא צורך לאומי. "המדינה זקוקה למהנדסים". גזית מחזקת את דבריו: "אנחנו רואים שהמלחמה בעולם היא כבר לא מלחמה על שטח, היא מלחמה כלכלית. מדינת ישראל צריכה להיות מובילת דרך בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית; החוסן שלה יבוא לידי ביטוי לא רק בשוק ההייטק, אלא גם בכלכלה ובביטחון".
"לא לאבד אפילו מהנדס אחד"
את הצורך הזה מרגישים היטב גם בתעשייה עצמה. בועז לוי מנכ"ל IAI- התעשייה האווירית לישראל, מתאר כיצד הדרישה למהנדסים מיומנים באה לידי ביטוי בשטח: "התעשייה האווירית מעסיקה כ-7,500 מהנדסים, מחציתם בוגרי תואר שני ושלישי והיא מהמעסיקים הגדולים בישראל. היא מעין מצפן לאקדמיה בארץ. אנחנו בתעשייה צריכים את הטובים שבטובים, אלו שמבינים את הצורך המבצעי ויודעים לתרגם אותו לפתרון ישים למשתמש, זו הגדולה של ההנדסה בישראל. אנחנו רואים את השינוי באקדמיה, בטח כאן (ב-HIT) בצורה מאוד בולטת, ואין לי ספק שזה ילך ויגבר".
ב-HIT מכון טכנולוגי חולון מאמינים כי סוד ההכשרה הנכונה לתעשייה טמון בהתחשבות בצורכי התעשייה והסטודנט כאחד. "אנחנו מבינים שיש גיוון בחברה הישראלית והשוני הזה קיים גם בידע. לכן, אנחנו משקיעים בסטודנט מהיום הראשון ללימודים", מסביר פרופ' יעקובוב.
ההשקעה הזו נהייתה משמעותית במיוחד בשנתיים האחרונות, במהלכן התגייסו למעלה משליש מהסטודנטים למילואים. "אנחנו הכרזנו ועומדים על זה שאף אחד לא יישאר מאחור", הוא אומר, "בנינו תוכניות אינדיבידואליות לכל סטודנט ויש מנטורים אישיים. כל זה כדי לא לאבד אפילו מהנדס אחד".
טל קרויטורו, מנכ"ל ומייסד Minerva XR, הוא בוגר HIT וזוקף את הצלחתו לזכות המכון. "הלימודים נתנו לי קודם כל את ההבנה שאין משהו שאני לא יכול ללמוד", הוא מספר, "נגענו בהמון תחומים – ממימון וחשבונאות ועד קוד והנדסה. בזכות זה יכולתי לגעת בכל תחום בצורה מהירה, להבין את השפה". יתרון נוסף שקיבל קרויטרו בזכות לימודיו הוא החיבור העסקי ללקוח הראשון שלו – בית החולים שיבא.
הכנס, שאיחד גורמים מהמגזר הציבורי, האקדמי והעסקי, שיקף מגמה רחבה: ההכרה שהשילוב בין הכשרה יישומית, טכנולוגיות מתקדמות ומעורבות תעשייתית הוא תנאי לשימור היתרון היחסי של ישראל בשוק הגלובלי. אבל האתגר הגדול, כך נראה, אינו רק טכנולוגי – אלא גם חינוכי וחברתי: כיצד להכין דור חדש של עובדים שישלב ידע מדעי עם חשיבה ביקורתית ויכולת למידה מתמדת.
"הכנס של היום יאפשר לנו להבין יותר טוב מה הם הכלים לעבודה באקדמיה הישראלית, ואיך מערכת ההשכלה הגבוהה יכולה לפעול כדי לקדם את התעשייה ואת הקשר עם אנשיה. ככה, ביחד, נוכל לפתור בעיות אמיתיות, חיוניות למדינת ישראל", סיכם פרופ' יעקובוב.
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
פורסם לראשונה: 10:56, 23.10.25
