עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בשל המלחמה עם איראן, וזכאים לקבל 70% משכרם, יידרשו להגיש בעצמם את התביעה לתשלום - כך הבהיר הבוקר (שלישי) הביטוח הלאומי. התשלום בזמן החל"ת ייחשב דמי אבטלה ולכן העובד הוא זה שצריך להגיש את התביעה, ולא המעסיק. בנוסף, בביטוח הלאומי מסרו ל-ynet כי המתווה לא צפוי להיות מאושר בקרוב ומצריך חקיקה בכנסת. "חשוב לשים לב לא להטעות את הציבור שיחשוב שממחר הוא יקבל כסף. לצערנו זה לא יקרה בקרוב", נמסר.
התשלום על זמן החל"ת צריך, כאמור, להיות מאושר בהליך חקיקה רגיל, הכולל קריאה ראשונה, דיונים בוועדות, שמיעת השגות, חזרה לוועדה והצבעה במליאת הכנסת על קריאה שנייה ושלישית, שצפויה לפני היציאה לפגרת הקיץ של הכנסת ב-27 ביולי.
במסגרת המתווה הוחלט על הנוהל הבא: אם עובד מוצא לחל"ת, באופן חד צדדי או בהסכמה, על המעסיק למסור לעובד הודעה בכתב על כך, כדי לאפשר לו להגיש את התביעה לביטוח הלאומי. כחלק מהנוהל נקבע כי חישוב דמי החל"ת יהיה זהה לדמי האבטלה, והם ישולמו מהיום הראשון. אין תנאי של עבודה ב-12 החודשים שקדמו להגשת התביעה (תקופת ההכשרה), ואין צורך להתייצב פיזית בלשכת התעסוקה.
בביטוח הלאומי ציינו כי כבר מתחילים להכין במוסד מערכות מחשוב בהתאם לחקיקה ולכל השינויים שיכנסו לכל אדם והפרמטרים הקשורים לו ולעבודתו. התביעה תהיה בדיוק אותה תביעה שמגישים כדי לקבל דמי אבטלה בשגרה, והכסף יופקד לחשבון הבנק בחודש שלאחר הגשת התביעה ואישור הזכאות.
אילו עובדים יכולים להגיש את התביעה?
כאמור, אתמול הציגו במשרד האוצר יחד עם ראשי המשק את תוכנית הסיוע לעסקים ולעובדים בעקבות מבצע עם כלביא. על פי התוכנית הוחלט לאפשר חל"ת לעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם, כאשר הם יקבלו 70% משכרם מ-13 ביוני, רטרואקטיבית עד ל-30 ביוני, בשלב הזה, דרך הביטוח הלאומי. מדובר בעובדים שלא הגיעו למקום העבודה מכיוון שהוא היה סגור, לא היה מיגון בסמוך אליו, בעל העסק אמר להם שלא להגיע או שלעובד יש ילדים מתחת לגיל 14 והוא נאלץ להישאר איתם בבית.
בנוסף, כפי שפורסם ב-ynet, התוכנית תכלול פיצוי של העסקים שנפגעו בשל ירידה במחזור של לפחות 25%, ושיפוי של 75% עבור שכר העובדים והחזר הוצאות לפי מידת הירידה במחזור העסק. ככל שירידת המחזור תהיה גדולה יותר, כך הפיצוי יגדל בהתאמה.
על פי התוכנית, יש נוסחה אחידה לפיצוי העסקים הקטנים עד מחזור שנתי של 300 אלף שקל ותוכנית נוספת לעסקים הבינוניים והגדולים יותר עד למחזור שנתי של 400 מיליון שקל. עסקים בגבול לבנון ובעוטף עזה ישוו את הירידה שלהם במחזור לשנת 2023, ושאר העסקים בארץ ישוו את הירידה במחזור לדוחות לשנת 2024 שהיו רווחיים יותר משנת 2023. הפיצוי לעסקים יינתן לכל העסקים הקטנים גם לאלה שהמחזור שלהם קטן מ-50 אלף שקל בשנה. בנוסף, הוחלט לתת לא יותר מ-60 מיליון שקל לפיצוי של 1,000 העסקים הגדולים במדינה שהמחזורים שלהם גדולים מ-400 מיליון שקל בשנה.
לדברי נשיאת לשכת רו"ח לשעבר, רו"ח איריס שטרק, "פיצוי בגובה 70% מהשכר למי שלא עבד בשל המלחמה זה בהחלט צעד ראוי, אך יש לשים לב שאינו מקיף את כלל העובדים ששכרם נפגע. הפתרון המוצע כעת מעמיד את המעסיקים במצב בלתי אפשרי, שעודדו עבודה למרות המצב. המצב הזה למעשה פוגע בעובדים שעבדו באופן חלקי, מרחוק או במקום העבודה, אך לא הגיעו לרף של 70%. חובה להשלים גם את שכרם ל-70% משרה".
שטרק מסבירה כי המצב שכל מי שעבד אפילו יום אחד לא זכאי לדמי אבטלה מתמרץ עובדים לקחת חל"ת ולא לעבוד: "חייבים לפתור את המצב הזה, אחרת נוצר אי שוויון מהותי. אפשר לחלק בונוס לעובדים, שעל אף קשיי המצב, המשיכו לעבוד ועברו את ה-70% משרה. כך, בעתיד, במצבים של אי וודאות ומשברים, שהתמודדנו עמם בתדירות גבוהה בשנים האחרונות, עובדים ימשיכו לעשות מאמץ ולעבוד למרות הקשיים. המשך העבודה, גם החלקית, מסייע להמשכיות ורציפות של המשק בזמני משבר".
