מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם מציאות חסרת תקדים מאז 7 באוקטובר 2023, כזאת אשר מחייבת התאמות מהירות וניהול מורכב במקביל לשגרת הטיפול השוטפת. ההתמודדות עם פצועי המלחמה והשיקום ארוך הטווח, העלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש, הצורך להעניק מענה רפואי לעשרות אלפי מפונים והטיפול והליווי של השבים מהשבי – כל אלה מצטרפים לאתגרים הקיימים במערכת הציבורית ומכתיבים סדר יום חדש. מירב גוט וד"ר אורלי וויינשטיין, סמנכ"ליות בכללית, מספרות כיצד הן מנתבות את המערכת במציאות משתנה.
מאז 7 באוקטובר התמודדתן עם מציאות חסרת תקדים. אילו שינויים מרכזיים התרחשו בתחום השירות לקהילה?
מירב גוט: "השנה האחרונה חייבה אותנו להתנהל ולקבל החלטות בתנאי אי־ודאות. האתגר המרכזי בתחילת המלחמה היה לבצע התאמות וארגון מחדש של השירותים הרפואיים כדי להבטיח רציפות בטיפול הרפואי למחצית מאזרחי ישראל, כש־150 אלף מתוכם נאלצו לעזוב את בתיהם בבהילות ואיבדו נגישות לצוות המטפל הקבוע. נדרשנו בתוך זמן קצר להנגיש שירותים רפואיים בכל מוקדי הפינוי של תושבי הדרום והצפון. במקביל המשכנו להפעיל את כלל המרפאות שלנו ברחבי הארץ, גם באזורים שהיו תחת מתקפות טילים, כמו קריית שמונה, שלומי ונהריה.
2 צפייה בגלריה
מנהלות תחת אש: נטלי בר, ניהל ח'טיב, גלית רטנר, ד"ר ליעד ורדי
(צילום: דוברות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי)
"היכולת לפעול ולהגיב מהר לשינויים בשטח, תוך מציאת פתרונות ייחודיים למצב, מתבטאת בשורה של מהלכים שהובלנו: פתחנו מאות נקודות שירות חדשות למפונים במלונות ובמרכזים שאליהם פונו, הרחבנו את האשפוז הביתי כדי להקל על בתי חולים שהתמלאו בפצועי מלחמה, הפעלנו את שירותי האון־ליין מסביב לשעון ואפשרנו לבצע מעקבים רפואיים מרחוק.
"מאמצים מיוחדים הקדשנו לתחום בריאות הנפש ולהרחבת המענה בתחום. אנחנו הראשונים למסד מקצוע חדש של 'מאמני חוסן'. מדובר במודל חדשני של מענה מרובד על ידי אנשי מקצוע, שעברו הכשרה והסמכה ייעודיים, והם מעניקים מענה ראשוני במצבי חרדה ודיכאון. עד כה הכשרנו כ־80 מאמני חוסן, שהשתלבו במרפאות בקהילה, ובקרוב יצטרפו אליהם עוד 46 מטפלים חדשים. אלה רק מקצת הפעולות שנקטנו, ושמדגימות את המהלכים שהובלנו כדי לתת מענה מותאם לצרכים, אשר השתנו בן־לילה".
איך ייראו השירותים רפואיים בעידן שאחרי המלחמה?
"דיגיטליים יותר, עם פתרונות טיפול בבית המטופל, באמצעות טכנולוגיות חדישות המאפשרות ניטור רפואי מרחוק. יותר דגש על רפואה מונעת, איתור וזיהוי מוקדם של מחלות. נרחיב את שיתופי הפעולה בין רשת בתי החולים של כללית למרפאות הקהילה, על ידי שילובם של מומחים מבתי החולים במרפאות הקהילה, על מנת לשפר את הזמינות ואת הרצף הטיפולי".
גוט מוסיפה: "תחום מרכזי שנמצא במיקוד, הוא הרחבה ופיתוח של שירותים רפואיים מרחוק, כדי שהמטופלים שלנו יוכלו לבחור את האופן שבו יקבלו מענה – במפגש פיזי או וירטואלי. כבר היום אנו מציעים למטופלינו מגוון רחב של ערוצי פנייה לבחירתם - ווטסאפ מרפאתי, שירותי און־ליין ברפואת ילדים, רפואת משפחה ועור, שירותי אבחון מרחוק, כמו טייטו ואולטרסאונד ביתי. קפיצת המדרגה הבאה תהיה עם שילוב פתרונות וכלי Ai בתהליכי אבחון ושירות רפואי".
מירב גוטצילום: רמי זרנגר"אנחנו נערכים לשובם של תושבי הצפון לבתיהם ושל תושבי הדרום שטרם חזרו לבתיהם. אנחנו מייצרים פתרונות מותאמים לצרכים החדשים בעקבות השהייה הארוכה מחוץ לבית, בשל מטופלים שהתקשו לשמור על שגרת המעקבים הרפואיים, תושבים שצריכים לבנות מחדש את השגרה שלהם.
"בנוסף, כדי לתת מענה לצרכים אלה ונוספים, פתחנו מרפאות חדשות: מרפאה לבריאות נפש 'עוטף שדרות' נפתחה לאחרונה ומעניקה מענה לתושבי העיר והסביבה, נקים מרכז רפואי חדשני במועצה האזורית אשכול, אשר ישלב מומחים מבתי החולים בלינסון, סורוקה ושניידר, בצפת פתחנו מרכז רפואי חדש - כל זה בשנה של לחימה. מהלכים אלה מלמדים על המחויבות שלנו לספק שירות רפואי רציף למטופלינו. משימה נוספת היא ליווי החוזרים מהשבי לאחר שחרורם מבתי החולים וחזרתם לקהילה, תוך מתן תמיכה צמודה להם ולבני משפחותיהם. מדובר במשימה מתמשכת, הדורשת ליווי אישי והתאמה לצורכיהם הייחודיים של כל שב ושבה".
רשת בתי החולים: ניהול רפואי בעיתות חירום ושגרה
שליש ממערך האשפוז בישראל מנוהל על ידי כללית, אשר מפעילה 14 בתי חולים – בהם שמונה כלליים, בית חולים לילדים, שני בתי חולים לבריאות הנפש, בית חולים שיקומי ושני מרכזים גריאטריים־שיקומיים. על כל אלה אחראית ד"ר אורלי וויינשטיין, שמתארת את אתגרי ניהול בתי החולים בשנה האחרונה:
"המטרה שלנו הייתה והינה להבטיח תפקוד רציף של בתי החולים לנוכח מספר הפצועים, שהיה חסר תקדים בהיקפיו. סורוקה, שקלט את מרבית הפצועים בימים הראשונים למלחמה ועושה עבודה הירואית עד היום, קיבל את כל הסיוע הנדרש, כולל תגבור כוח אדם והצטיידות מהירה. מתחילת המלחמה עושים בתי החולים של כללית עבודה מדהימה בטיפול בפצועי המלחמה ובשיקומם הפיזי והנפשי.
2 צפייה בגלריה
נשים מנהלות - ד"ר לימור אילן בושארי, מנהלת מערך הלב במרכז הרפואי העמק
(צילום: דוברות המרכז הרפואי העמק)
"קליטת החוזרים מהשבי והטיפול בהם בבתי החולים בילינסון, גהה ושניידר, היוו אתגר ייחודי נוסף שעימו התמודדנו השנה. כדי לספק לשבים ולבני משפחותיהם את המעטפת הטיפולית הנדרשת, מבחינה פיזית ונפשית, העמדנו מחלקה ייעודית עם מיטב המומחים שלנו משלושת בתי החולים. כולם נרתמו למשימה הלאומית ללא היסוס, וימשיכו ללוותם ככל שיידרש".
לצד התמודדות עם אתגרי המלחמה ד"ר וויינשטיין עוסקת רבות בקידום מערכת האשפוז שבתחום אחריותה: "הצורך לקדם ולפתח את מערכת האשפוז, שאני אמונה עליה, דורש משאבים רבים ותכנון ארוך טווח כדי לתת מענה לצרכים עתידיים. פיתוח והקמת תשתיות חדשות, הצטיידות ושילוב טכנולוגיות חדשות ופתיחת שירותים חדשים – הם משימה יומיומית. בהתאם לתוכנית הרב־שנתית שגיבשנו לכלל בתי החולים, חיזקנו במיוחד את בתי החולים בצפון ובדרום - חדרי ניתוח, מחלקות שיקום, טכנולוגיות חדשות, כולל מכשיר MRI חדש ביוספטל. הרחבנו את כוח האדם הרפואי, באמצעות שיתופי פעולה עם מומחים מבתי החולים, שיוצאים מחוץ לגבולות בית החולים שלהם לבתי חולים אחרים ולקהילה - כמו מומחי שניידר שהחלו להפעיל מיון ילדים באילת, קרדיולוגים מבית החולים קפלן, אשר מטפלים במרפאות בקהילה וביוספטל ועוד".
העתיד של בתי החולים: טכנולוגיה ורפואה מותאמת אישית
שיתופי פעולה אלה ואחרים הם רק מקצת העשייה בשנה האחרונה. הם מבטאים את העוצמה של רשת בתי החולים של כללית – מערכת שיודעת להתגייס ולהפעיל באופן גמיש את המשאבים שלה. "מהלכים אלה מתאפשרים הודות לנכונות ולהתגייסות של הצוותים הרפואיים לטובת משימה לאומית של פיתוח וחיזוק מערכת הבריאות - בעיתות שגרה וחירום", אומרת ד"ר וויינשטיין.
איך ייראו בתי החולים של כללית בשנים הקרובות?
"אני רואה בתי חולים שחוצים את גבולותיהם, "יוצאים מהגדר", ומספקים שירותים בבתי חולים בפריפריה ובקהילה – הן בנוכחות פיזית והן באמצעים דיגיטליים. כבר היום בילינסון מפעיל בית חולים וירטואלי (בילינסון next), ובקרוב נראה מהלכים דומים. אנו משלבים כלי בינה מלאכותית במודלים קליניים ותפעוליים, בעיקר בתחום הדימות והפתולוגיה, מה שמשפר את איכות ומהירות האבחון והטיפול, ומנגיש רפואה מדויקת ומותאמת אישית לכל מטופל.
ד"ר אורלי וויינשטייןצילום: רמי זרנגרתהליכים אלה משולבים כבר כיום בבדיקות CT, ממוגרפיה, אבחון שברים וכן באבחון סרטן בדגימות פתולוגיות. במקביל לכך הדיגיטציה של תהליכי האבחון והטיפול תאפשר פריצות דרך במחקר ובחדשנות".
מהם האתגרים המרכזיים של מערכת הבריאות וכיצד כללית נערכת אליהם?
"אחד האתגרים המרכזיים שבו אני עוסקת רבות, הוא גיבוש פתרונות למחסור הקיים ברופאים. אנו שותפים להקמת בתי ספר לרפואה בשיתוף אוניברסיטת חיפה, רייכמן ומכון ויצמן, כשבתי חולים ומרפאות הקהילה של כללית ישמשו כשדות קליניים ויקלטו בעתיד את הבוגרים לעבודה. בד בבד אנחנו משקיעים בקידום מחקר רפואי בקרוב הרופאים, כחלק אינטגרלי מעבודת הרופא בבית החולים ופיתוח דור העתיד של חוקרים. החזון הוא מערכת בריאות ציבורית נגישה וחזקה המשלבת טכנולוגיות מתקדמות, רפואה מרחוק, בינה מלאכותית וחדשנות מחקרית ויזמית. בהיבט האישי, הצבתי לי מטרה נוספת לפתח שירותים לקידום בריאות האישה ולקדם מחקר רפואי בקרב רופאות".
פורסם לראשונה: 10:00, 06.03.25
