ההכרזה על מצב חירום בעורף בעקבות המתקפה על איראן, ותגובת הנגד שלה, מעוררות שאלות משפטיות הנוגעות לשלל תחומים כמו זכויות עובדים, ענייני רכוש וגוף, ביטולים של אירועים ועוד. ynet גיבש מדריך שעושה סדר ועונה על חלקן, בסיוע משרד העבודה והממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר, וכן עו"ד יגאל קולוף, שותף במחלקה המסחרית במשרד וקסלר ברגמן, עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה, משרד ארנון תדמור לוי ועו"ד ענת גינזבורג, ראש משרד נזיקין המייצג תובעים ויו"ר משותף של ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עו"ד.
מה קורה במצב בו רכוש, דירה, רכב נפגעו בעקבות מתקפת הנגד של איראן?
נזקי מלחמה ופעולות איבה לא כלולים בפוליסות ביטוח לרכב או דירה, והם מטופלים ע"י מס רכוש וקרן פיצויים. עו"ד גינזבורג מסבירה כי "מבנה הבית מבוטח על ידי המדינה ע"פ חוק מס רכוש וקרן פיצויים. במקרה של פגיעה מגיעים לבית סמוך לאירוע, כשמתאפשר, אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש) ברשות המיסים, וכמו כן מהנדסים ושמאים. אין לפנות מהמקום ציוד, חפצים וכו' או לתקן נזקים בלא תיאום עם שמאי מטעם קרן הפיצויים.
"פיצויים עבור חפצי בית שנפגעו, משולמים בהתאם לתקנות, לפי מחירון וגודל המשפחה. אין זכאות לפיצויים עבור כסף מזומן, המחאות, תכשיטים, חפצי אומנות, עתיקות שנפגעו באירוע. לגבי כלי רכב שנפגעו, על בעל הרכב לפנות לקרן פיצויים במקום, כדי שיעריכו את הנזק, והם מופנים לתיקון הנזק במוסך על פי בחירתם, אולם על השמאי מטעם קרן הפיצויים לאשר את התיקון לפני הביצוע. יש לצרף לתביעה המופנית לקרן הפיצויים את רשיון הרכב, אישור משטרה וכו'. בגין ציוד ומלאי של עסקים שנפגעו, יפוצה בעל העסק עפ"י חוק בהתאם לשווי שהשוק של הציוד. בין היתר, עליהם להוכיח כי התכולה/ המלאי שייכים להם, ולצרף לטופס התביעה לקרן הפיצויים רשימה של הציוד/המלאי שנפגעו, דוחות כספיים ו/או מסמכים לפיהם בציוד/המלאי שייכים לעסק וכו"'.
עפ"י הודעת רשות המסים, אזרחים שביתם או רכושם נפגעו מירי הטילים במהלך הלילה והבוקר יכולים לפנות ולהודיע על הנזק למוקד רשות המסים במספר 4954* או להגיש תביעה מקוונת באתר רשות המסים.
האם אזרח ישראלי שנפגע מהמלחמה נחשב לנפגע פעולות איבה?
כן. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה נקבע בין היתר כי "פגיעת איבה מוגדרת כ'פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית הייתה פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי- אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי- ערבי'. לפי החוק מדובר בתושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה, או אזרח ישראלי שנפגע מחוץ לישראל, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל".
עו"ד ענת גינזבורגצילום: תומר שלוםעו"ד גינזבורג: "כדי להוכיח קיום פגיעת איבה לפי החוק, על הנפגע לנכוח פיזית במקום האירוע. לא די להימצא במקום מרוחק, ועליו להוכיח קיום קשר סיבתי ממשי בין פעולת האיבה לבין הפגיעה.
"כדי לקבל הכרה כנפגע איבה ולמצות את הזכויות המגיעות, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. על הנפגע שמגיש את התביעה להתייחס בהרחבה לפרטי הפגיעה, לצרף את כל המסמכים הרפואיים המתייחסים לפגיעה, למצב תוצאה מהפגיעה ולפרט שמות של עדים לאירוע האיבה. יש להגיש את התביעה בתוך שנה.
"ההכרה בנפגע האיבה יכולה להיות בגין הנכות הפיזית שנגרמה עקב פיגוע האיבה, והן בנכות נפשית - תסמונת פוסט טראומטית - PTSD, שנגרמה מהאירוע. גם מי שלא נפגע פיזית, אולם היה בסכנת חיים ממשית כתוצאה מהאירוע, יוכר כנפגע איבה.
"עפ"י פסיקת ביהמ"ש במקרים של בקשה להכרה באירוע איבה ככזה שגרם לפוסט טראומה, החשיפה לאירוע האיבה חייבת להיות ישירה, כלומר, על הנפגע לנכוח פיזית במקום האירוע. דוגמה לכך הם שורדי ושורדות הנובה, שחלק גדול מהם לקה בתסמונת פוסט טראומטית".
מהן זכויות של נפגעי איבה?
זכויות נפגעי איבה הן כשל נכי צה"ל. הם עומדים בפני ועדות רפואיות הקובעות את דרגת נכותם וזכאים למענק חד פעמי במידה ותקבע להם דרגת נכות בין 10% ל-19%, ולקצבאות חודשיות זכאים מי שנקבעה להם דרגת נכות של 20% ומעלה והטבות נוספות. הם זכאים בין היתר, לשיקום בלמודים, רכב וקצבת ניידות בהתאם לגובה דרגת הנכות, ליווי בהתאם לגובה הנכות, טיפולים רפואיים וכו'. עו"ד גינזבורג מציינת כי עד להתייצבות בפני הוועדות, במידה ויש להם אישורים רפואיים התומכים בכך, יוכלו לקבל קצבאות חודשיות וטיפולים נפשיים.
האם המלחמה עם איראן נחשבת כוח עליון?
לדברי עו"ד גינזבורג, לחימה אינה מוגדרת באופן עקרוני ככוח עליון ובית המשפט העליון פירש מונח זה באופן מצומצם במהלך השנים. השאלה האם מלחמה מוגדרת ככוח עליון עולה פעמים רבות כשמדובר בהפרת חוזה בשל הלחימה. השאלה הראשונה שיש לשאול במצב זה, היא האם החוזה בין הצדדים כולל סעיף של כח עליון ("force majeure"), לפיו על הצדדים להסכם לפעול שעה שהתקיים מצב של כח עליון. אם כן, הרי שעל הצדדים לפעול בהתאם לקבוע בחוזה. אם לא, ובמקרה שכתוצאה מהלחימה חלה הפרה של החוזה, השאלה העומדת על הפרק היא האם חל סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) 1970, הקובע כי חל פטור מהפרתו של החוזה במקרה שהחוזה סוכל, כגון במקרים בהם המפר לא יכול היה לצפות את הנסיבות שהובילו לסיכול החוזה, לא היה יכול למנוע אותן וכיו"ב.
"הערכאות המשפטיות פירשו במהלך השנים את סעיף הסיכול בצמצום, וקבעו כי מלחמות, מבצעים ואירועים ביטחוניים הינם צפויים, ולפיכך על הצד המפר לפצות את הצד הניזוק", הבהירה עו"ד גינזבורג. "כך, ממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון השופט לנדוי קבע לעניין מלחמת יום כיפור כי היא אינה נחשבת לאירוע מסכל.
"בהמשך רוככה גישה זו, והתפתחה בפסיקת ביהמ"ש המחוזיים מגמה המאפשרת לראות במלחמה אירוע מסכל. כך לדוגמא באחד מפסקי הדין שדן בסיכול חוזה עקב מבצע צוק איתן, נפסק כי נוצר צורך להגיע ללוח זמנים חדש עקב איחור שנגרם כתוצאה מהמבצע. בתי המשפט לוקחים בחשבון גם את עקרון תום הלב, שעה שעמידתו של צד על קיום חוזה ככתבו וכלשונו למרות מצב מלחמה, עלול להיחשב כהפרה של עקרון תום הלב.
"יש לציין כי לעיתים המחוקק מתערב במצבי לחימה. כך למשל, נוכח מלחמת חרבות ברזל נחקק חוק הקובע כי לגבי התקופה 7.10.2023 -7.11.2023, יידחו פעולות חוזיות, תשלומי לרשויות, פסקי דין וכו', וזאת נוכח מצב הלחימה, בהתייחס למשל לאזרחי העוטף שפונו מבתיהם, חיילי מילואים וסדיר, משפחות חטופים וכו'. הדחייה לא חלה על תשלום מזונות ושכר עבודה".
פיקוד העורף הוציא הנחיות שיש להימנע מהתקהלויות. עקב כך מופע של אמן בוטל. האם חייבים להחזיר לי את הכסף עבור הכרטיסים?
עו"ד קולוף מציין כי "במקרה שביטול המופע נבע מהנחיות פיקוד העורף להימנע מהתקהלויות (כלומר, מדובר בכוח עליון שלא ניתן לצפות אותו מראש), לעמדתי זכאי הצרכן להחזר כספי מלא עבור הכרטיסים שבוטלו. החוק הישראלי ודיני החוזים מכירים במצבים כאלה, בהם לא ניתן לקיים את האירוע מסיבות ביטחוניות או בשל הוראות רשויות, ומעניקים לצרכן את הזכות לקבל החזר כספי מלא - גם אם המופע נדחה למועד אחר, הצרכן רשאי לבחור בין קבלת כספו בחזרה לבין השתתפות במופע במועד חלופי.
"המועצה לצרכנות אף מדגישה כי לא ניתן לכפות על הצרכן להשתתף במופע במועד אחר או לקבל זיכוי בלבד, אלא יש לאפשר לו לבחור בהחזר כספי. אם לא נענית לבקשה, ניתן לפנות להנהלת המופע, לחברת האשראי (אם הרכישה בוצעה בכרטיס אשראי) או להגיש תלונה למועצה לצרכנות".
עו"ד יגאל קולוףצילום: יונתן בלוםיש לי עסק לקייטרינג והזמנתי ציוד לאירוע התקהלותי שבוטל. המדינה תחזיר לי את הכסף, ואם לא, מי יחזיר לי אותו?
עו"ד קולוף מסביר כי המדינה לא מפצה באופן ישיר עסקים פרטיים בגין הפסדים כתוצאה מהנחיות חירום, אלא אם מדובר בפיצוי מיוחד שהוכרז על ידי הממשלה (למשל, בתקופת הקורונה היו לעיתים מנגנוני פיצוי מסוימים, אך לא לכל אירוע פרטי, אלא מבוססי ירידה במחזורים תקופתיים).
"במקרה זה, לפיכך, האחריות להחזר כספי או פיצוי בגין ביטול אירוע לא מוטלת על המדינה אלא על הצדדים לעסקה: אתה כבעל קייטרינג, והמארגנים/הלקוחות שלך. מאחר שאירועים מלחמתיים הם גם עניין שלצערנו נצפה ברמה כלשהי, מצופה ממך להיערך ולהסדיר זאת מראש בחוזה עם מארגן האירוע, תוך קביעת מנגנונים ברורים מה קורה במצב כזה. זו תמיד האפשרות הנכונה על מנת להקנות ודאות.
"במצב שבו האירוע בוטל בשל הנחיות פיקוד העורף (כלומר, כוח עליון), על פי דיני החוזים, העסקה מתבטלת (או נדחית, אם הצדדים קבעו מראש מנגנון לכך), אך ביהמ"ש רשאי לקבוע שכל צד נדרש לשאת בהוצאות שכבר בוצעו בפועל, במידה שהן סבירות ומוכחות. כלומר, אם כבר רכשת חומרי גלם או ציוד ספציפי לאירוע, ואינך יכול להקטין את נזקך באמצעות שימוש בהם למטרה אחרת, מכירתם או החזרתם, ייתכן שתוכל לדרוש מהלקוח (נניח, מארגן האירוע) לשלם לך עבור ההוצאות הישירות שכבר ביצעת – גם אם זה לא הוסדר מפורשות בחוזה ביניכם".
אקבל שכר או לא?
עפ"י הנחיות פיקוד העורף, מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?
במשרד העבודה מציינים כי מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה.
עו"ד להט מוסיפה כי "כדאי לשים לב שאם מקום העבודה פעיל, העובד נדרש להגיע לעבודה כרגיל, גם אם יש לו קושי בהגעה למקום העבודה, למשל בשל צמצום התחבורה הציבורית או בשל העדר מיגון לשעות חירום בזמן הנסיעה בתחבורה הציבורית".
איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?
על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה. מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.
עו"ד שירה להטצילום: ניקי וסטפהלעו"ד להט מציינת כי דוגמאות למפעלים חיוניים הם חברת החשמל, מקורות, הבנקים, סופרמרקטים ובתי חולים. "במפעלים אלה כל העובדים הדרושים לפעולה התקינה של המפעל הם עובדים חיוניים. זה כולל את המנהלים, את עובדי השטח, את עובדי הניקיון וכו'".
האם אני יכול לבקש שיכירו בעסק שלי כמקום עבודה חיוני?
עו"ד שירה להט מציינת כי "ההכרה בעסק כמקום עבודה חיוני לא יכולה להיעשות כעת בזמן מצב החירום. מקום עבודה חיוני בהקשר של מצב החירום הם שירותים קיומיים וחיוניים, כאלה שלא ניתן להסתדר בלעדיהם, כמו למשל רשתות מזון, חשמל, בתי חולים וכו'. אם מקום העבודה מספק שירותים למקום עבודה חיוני (למשל, חברה המספקת תוכנה לבית החולים, והתמיכה בתוכנה חיונית לפעילותו השוטפת של בית החולים), צריך לבדוק מול בית החולים האם אישור המפעל החיוני שלו חל גם על ספקים חיוניים".
עובד חיוני מחויב להגיע למקום העבודה?
מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית. בנוסף, מסבירה עו"ד להט, "ניתן להוציא 'צו גיוס' למפעל חיוני, גם למי שאינם עובדי המפעל, ובלבד שהם מעל גיל 16 ולא עברו את גיל הפרישה, בכפוף למגבלות המפורטות".
מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?
חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על שוטר, חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה ואם טרם מלאו לך 16 שנים או הגעת לגיל הפרישה.
על פי הנחיות פיקוד העורף, מקום העבודה שלי סגור. האם אני רשאי לעבוד מהבית?
המעסיק רשאי לאשר ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה. מצד שני, מסבירה עו"ד להט "המעסיק גם אינו מחויב לאפשר עבודה מהבית. ככלל, מי שלא עובד לא יהיה זכאי לשכר. בעבר נקבעו בדיעבד הסדרי תשלום או פיצוי שונים לעובדים שהפסידו עבודה בגלל המצב הבטחוני".
מקום העבודה שלי סגור, האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?
ככל שלא ניתן לקיים פעילות במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות אין חובת התייצבות לעבודה וקיימת הגנה מפני פיטורים.
על פי הנחיות פיקוד העורף, מקום העבודה שלי סגור. האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?
רשאי המעסיק לסכם עם העובד לממש ימי חופשה על חשבון ימי חופשה שנתית ככל שעומדים לרשותו.
האם אני זכאי לתשלום שכר במקרה שמקום העבודה שלי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף?
במשרד העבודה מציינים כי ככל שהעובדים נעדרו מהעבודה, שלא בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה – כולל חופשה שנתית או מחלה יש להתייחס למצב באופן הבא: "עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות באזורים שהוכרז לגביהם מצב מיוחד זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.
"בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו. אנו מצויים בעת לחימה ולאחריה תאוסדר הזכאות לשכר. כאמור נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד".
מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. האם אני רשאית להיעדר מהעבודה והאם אני מוגנת מפיטורים?
במשרד העבודה מציינים כי הינך רשאי/ת להיעדר מהעבודה וחל איסור על פיטוריך בשל כך ובתנאי: הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או שהינך ההורה העצמאי של הילד; בן הזוג עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד. אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור נאות להשגחה על הילד.
אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. האם אני יכולה לעבוד מהבית?
במשרד העבודה מציינים כי המעסיק רשאי לאשרביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.
מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי פעיל לפי הוראות פיקוד העורף. האם אני רשאית להיעדר מהעבודה?
הינך חייב/ת להתייצב לעבודה בהתאם להסכם העבודה שחל על מקום העבודה, למעט אם הינך זכאי/ת להיעדר מהעבודה בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה, כולל היעדרות בשל מחלת עובד, מחלת בן משפחה או בשל קיום חובת אבלות ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין סיבת ההיעדרות.
האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?
יש לנהוג בכל מקום לפי הנחיות פיקוד העורף ואסור לפטר עובד בגלל ציות להוראות. לכן התשובה תלויה בהנחיות פיקוד העורף באותו זמן ובאותו מקום. יובהר כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף או העובד אינו נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת מוסד חינוכי לפי הוראות פיקוד העורף, ההיעדרות על אחריות העובד. אין באמור כדי לגרוע מזכות העובד בשל היעדרות רגילה לפי חוקי העבודה, כגון חופשה, מחלה ועוד.
אני הורה לילד בן 15 והמוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף. האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?
בעבר ניתן פיצוי להורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מהעבודה. הורים לילדים בני 15 ומעלה לא זוכו בשכר על ימי היעדרותם. העובד יכול לממש כרגיל את זכאותו להיעדרות בשל מחלת ילד, בהתאם לחוק דמי מחלה.
ביטוח רכוש וביטוח תכולה
בתוך כך, ועל רקע המערכה המסלימה מול איראן והפגיעות בעורף בישראל, לשכת סוכני הביטוח ממליצה לבצע הרחבה של ביטוח הרכוש ולרכוש באמצעות האתר הממשלתי gov.il את ביטוח התכולה המיוחד מפני נזקי מלחמה.
בלשכה מסבירים את ההמלצה בכך שגם מי שמחזיק בביטוח תכולה על הרכוש בביתו, הכיסוי הביטוחי שלו אינו תקף מפני נזקי מלחמה. כלומר, גם מי שביתו ורכושו נפגעו מס רכוש יפצה אותו בגין התכולה, אבל עד לסכום נמוך באופן יחסי לעומת השווי של הרכוש השייך לו. לכן, ממליצים בלשכה לרכוש את ההרחבה הביטוחית הממשלתית המעניקה פיצוי עד לסכום של 979 אלף שקל, בעלות של 0.3% מסכום הביטוח המבוקש לתכולה. הביטוח הממשלתי יהיה בתוקף עד לסוף 2025.
שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח: ״אזרחי ישראל צריכים להבין שהמדינה, באמצעות מס רכוש, מפצה אותם באופן חלקי ביותר בגין התכולה והרכוש שלהם במקרה של פגיעת טיל מאיראן. מצד שני, יש לכולנו אפשרות להרחיב את ביטוח התכולה מפני נזקי מלחמה בעלות נמוכה יחסית, כך שבמקרה של פגיעה נקבל פיצוי הולם יותר מהמדינה״.
פורסם לראשונה: 16:52, 13.06.25
