דריכות במשק הישראלי, ובכלל בעולם, לקראת הדד-ליין שהציב דונלד טראמפ, מחר (שישי), לניסיונות להגיע עם האמריקנים להבנות בנוגע לתוכנית המכסים האגרסיבית עליה הכריז הנשיא אי שם בחודש אפריל.
לפי שעה, המכסים שנגבים על חלק מהיצוא הישראלי, שאינו פטור ממכס, עומדים על שיעור של 10%, אותו הטיל טראמפ באופן זמני, לאחר שתחילה קבע כי הם יהיו בשיעור של 17%. עם זאת, טרם סוכם מה יהיה השיעור הסופי והקבוע על הייצוא הישראלי לארה"ב.
גורם ממשלתי בכיר רמז היום בשיחה עם ynet כי טראמפ עשוי לכרוך את גובה המכס שייקבע לישראל עם נכונות ישראל לסיום קרוב של המלחמה בעזה, כמובן יחד עם החזרת החטופים והצנחה של גורם חדש, שבו יתמוך הממשל האמריקני, שישלוט על הפלסטינים בעזה במקום חמאס.
בשבועות האחרונים דנו בעניין המכסים עם בכירי הממשל האמריקני גורמים ישראלים בכירים, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת וראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון, המשמש גם כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "השיחות היו באווירה נינוחה ותוך הבנה שיש ללכת לקראת ישראל בגובה המכסים הסופי", אמרו במשלחת הישראלית.
גם ראש הממשלה שוחח בעניין המכסים עם הנשיא טראמפ וביקש ממנו להתחשב במצבה המיוחד של ישראל, שנתונה במלחמה קשה מזה קרוב לשנתיים, ולקבוע מכס קבוע נמוך בהרבה מ-17%. עד היום לא נענו הנשיא טראמפ ובכירי משרד הסחר בממשלו לבקשה של נתניהו ואנשיו.
במשרדי ראש הממשלה, האוצר והכלכלה אמרו ל-ynet כי התרשמותם מהעמיתים האמריקניים היא שהמכסים שיושתו על ישראל יהיו "בוודאות" נמוכים מ-17%, וינועו בין 10% ל-15%, מהנמוכים שנקבעו לרוב מדינות הסחר עם ארה"ב בשבועות האחרונים.
ארה"ב הייתה בגירעון של כ-34 מיליארד דולר בסחר מול ישראל, אולם בסחר הסחורות ישראל ייצאה ב-20 מיליארד דולר וייבאה מארה"ב רק ב-13 מיליארד דולר. את הגירעון של 7 מיליארד דולר חילקו האמריקנים בשווי הכולל של הייצוא הישראלי לארה"ב – 20 מיליארד דולר והוצאה שהתקבלה היא 0.35, או 35%. ולכן נקבע שיעור מכס של כמחצית שיעור הגירעון הזה, 17%. מסובך נכון, אבל מה לא מסובך עם שלטון טראמפ. מדינות עם גירעון סחר משמעותי יותר ספגו מכסים גבוהים יותר.
יצוין שלישראל ולארה"ב יש הסכם אזור סחר חופשי שנחתם בדיוק לפני 40 שנה, ב-1985, והוא נועד להסיר חסמי סחר ולפטור כמעט את כל מוצרי התעשייה הישראליים ממכסים ביצוא לארה"ב מאז ינואר 1995.
עם זאת, בתחום החקלאי הוטלו מכסים והיטלים על יצוא ישראלי מסוים, וגם ישראל הטילה מכס על יבוא חקלאי מארה"ב. כאשר חששו בישראל מהטלת מכסים גבוהים על ידי ארה"ב, הודיע משרד האוצר הישראלי, ב-1 באפריל השנה, על ביטול של כל המכסים על היבוא החקלאי מארה"ב, שהיו ממילא זעומים. הממשל האמריקני לא התרגש או התחשב בכך והודיע יום לאחר מכן, ב-2 באפריל, על הטלת המכס בשיעור של 17% על היצוא הישראלי לארה"ב.
יצוין כי על שירותים מישראל לא מוטל כלל מכס בארה"ב, שכן הם אינם מוצרים פיזיים שעוברים גבולות. לכן, רוב היצוא של חברות ההייטק הישראליות, כמו פיתוח תוכנה, ייעוץ טכנולוגי, שירותי ענן, שירותי מחקר ופיתוח ושירותי סייבר (שחברות בישראל מתמחות בהם במיוחד), פטור ממכס בארה"ב.
יצוין שגם בתחום הסחורות הוחרגו על ידי ארה"ב מוצרים רפואיים ומוצרים בתחום המוליכים למחצה (שבבים). אלה, כידוע, הם רכיבים עיקריים בתעשיית ההייטק וחברות ישראליות רבות מייצאות אותם לארה"ב.
רוב העולם מחכה ל-1 באוגוסט
כאמור, ישראל היא לא המדינה היחידה שמחכה לראות מה יקרה כשהדד-ליין שהציב טראמפ יפקע מחר. ארה"ב לא הגיע להבנות עם רוב מדינות העולם, וגם עם חלק מאלה שכן הגיעה איתן להבנות, הדברים לא סגורים עד הסוף. איזה מדינות צפויות לספוג מכסים ועם איזה מדינות טראמפ הגיע להסדר? ynet עושה לכם סדר.
דרום קוריאה: בדקה ה-90
הלילה (בין רביעי לחמישי) הכריז טראמפ על הסכם סחר עם דרום קוריאה. לפי הודעת הנשיא בנושא, יושת מכס של 15% על יבוא מדרום קוריאה, בדומה לשיעור המכסים עליו הוסכם גם עם האיחוד האירופי ויפן.
מדובר בשיעור נמוך מזה שאיים טראמפ להשית על המדינה בחודש שעבר (25%). לדבריו, בתמורה לכך דרום קוריאה "תעניק לארה"ב 350 מיליארד דולר להשקעות שיהיו בבעלות ובשליטת ארה"ב, וייבחרו על ידי הנשיא". עוד ציין טראמפ כי דרום קוריאה התחייבה לרכוש אנרגיה אמריקנית בשווי 100 מיליארד דולר ו"להשקיע סכום גדול של כסף" בארה"ב. הסכום המדויק יוכרז בעוד כשבועיים, אז נשיא דרום קוריאה לי ג'יאה מיונג יבקר בבית הלבן.
הודו: השיחות נכשלו
אתמול הודיע נשיא ארצות הברית כי המו"מ עם הודו על הסכם סחר בין המדינות נכשל, ומסר כי יטיל מכסים של 25% על המדינה הענקית. "הודו היא אמנם חברה שלנו, אבל לאורך השנים עשינו מעט עסקים איתה, באופן יחסי, כי המכסים שהם משיתים גבוהים מדי, בין הגבוהים בעולם, ויש להם את החסמים המעצבנים ביותר בעולם על המסחר", כתב הנשיא בפוסט בפלטפורמת המדיה החברתית שלו.
"הם תמיד קנו חלק ניכר מהציוד הצבאי שלהם מרוסיה, והם הקונים הגדולים ביותר של אנרגיה מרוסיה, לצד סין, בתקופה שבה כולם רוצים שרוסיה תפסיק את ההרג באוקראינה – זה לא טוב". כמו כן, טען טראמפ כי על הודו יוטל "עונש" נוסף בשל מדיניות המסחר הלא הוגנת, לדבריו.
בריטניה: הראשונה להגיע להסכם
בריטניה הייתה הראשונה שחתמה על הסכם סחר עם ארצות הברית. היא עשתה זאת כבר במאי - קצת יותר מחודש אחרי ההצהרה על תוכנית המכסים של טראמפ. במסגרת ההסכם נקבע כי ארצות הברית תשית מכס בסיסי של 10% על סחורות מבריטניה, לצד מכסות ופטורים למוצרים מסוימים כגון רכבים ומוצרי תעופה וחלל.
למרות פגישה שהתקיימה לאחרונה בין נשיא ארצות הברית לראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר בסקוטלנד, נותרו עדיין סעיפים לא סגורים בהסכם – בהם המכסים על פלדה ואלומיניום בריטיים, שלגביהם הובטחה הפחתה. בנוסף, המגעים בנושא מס השירותים הדיגיטליים הבריטי, שטראמפ דורש לבטל, עדיין נמשכים.
וייטנאם: הפחתה דרמטית
וייטנאם הייתה המדינה השנייה שהגיעה לסיכומים עם וושינגטון, ב-2 ביולי. ההסכם הזה כלל הפחתה משמעותית מאוד של המכסים - מ-46% ל-20%. אחת הסוגיות המרכזיות במו"מ בין המדינות הייתה מכס בגובה 40% על "שילוח עקיף" – מוצרים שמקורם במדינה שלישית ועוברים דרך וייטנאם בדרכם לארה"ב. לא ברור עדיין כיצד סעיף זה ייאכף.
טראמפ הצהיר גם כי ארה"ב תקבל גישה מלאה לשוק הווייטנאמי. עם זאת, למרות ההצהרה על הסיכומים, אתר פוליטיקו דיווח כי וייטנאם הופתעה מההודעה על מכס בגובה 20%, וכי המו"מ התנהל סביב שיעור נמוך בהרבה – 11% בלבד.
אינדונזיה: תסיר כמעט לחלוטין את המכסים על סחורות מארה"ב
ב-15 ביולי הודיע טראמפ על הסכם עם אינדונזיה, וכי המכסים יופחתו מ-32% ל-19%. הבית הלבן הודיע כי אינדונזיה בתמורה תסיר את כל חסמי המכס על יותר מ-99% מהמוצרים האמריקניים המיוצאים לשטחה – כולל מוצרי חקלאות ואנרגיה.
ההסכם כולל גם התחייבות לטיפול במכשולים רגולטוריים שאינם מכסים, שמקשים על חברות אמריקניות לפעול בשוק האינדונזי.
הפיליפינים: ירידה סמלית
בניגוד לשכנותיה באסיה, הפיליפינים קיבלו הפחתה סמלית בלבד במכס – מ-20% ל-19% בלבד. מנילה לא תטיל מכסים על סחורות מארה"ב, וטראמפ שיבח את המדינה על כך שהיא "פותחת את השווקים באופן חופשי לארצות הברית".
עוד ציין טראמפ כי המדינות צפויות להרחיב את שיתוף הפעולה הצבאי, מבלי למסור פרטים נוספים. כידוע, ארה"ב והפיליפינים הן בנות ברית צבאיות מאז 1951, ומנילה מארחת כוחות אמריקנים בשטחה.
יפן: תשקיע חצי טריליון דולר בארצות הברית
יפן הייתה המדינה האסייתית השנייה, אחרי סין, שחתמה על הסכם עם ארה"ב. ב-23 ביולי הופחת המכס על סחורות מיפן מ-25% ל-15%, כולל במגזר הרכב – שהפך למגזר הראשון שזכה למכס מועדף.
טראמפ תיאר את ההסכם כ"עסקה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם", והוסיף כי יפן תשקיע בארה"ב 550 מיליארד דולר, מתוכם "90% מהרווחים יגיעו לעם האמריקני".
עם זאת, המו"מ היה רצוף תהפוכות: ימים ספורים לפני ההכרזה, טראמפ טען שאינו צופה חתימה. הוא אף כינה את יפן "קשוחה מאוד" במשא ומתן וטען שהיא "מפונקת" על כך שאינה מייבאת אורז אמריקני – אף שלפי הדיווחים יש במדינה מחסור באורז.
האיחוד האירופי: המכסים צומצמו בחצי
האיחוד האירופי חתם על הסכם עם ארה"ב רק בימים האחרונים, לאחר משא ומתן ארוך. סחורות אירופיות יישאו כעת מכס בסיסי של 15% – מחצית מה-30% שטראמפ איים להטיל. המכסים על רכבים יופחתו גם הם ל-15%, והיטלים על מוצרים מסוימים – כמו מטוסים ותרופות גנריות – ישובו לרמות שלפני ינואר.
למרות זאת, ההסכם עורר ביקורת באירופה: ראש ממשלת צרפת פרנסואה באיירו כינה אותו "מעשה של כניעה" ו"יום שחור". מנגד, נציב הסחר של האיחוד מארוש שפצ'וביץ' טען כי מדובר ב"הסכם הטוב ביותר שיכולנו להשיג בתנאים כה קשים".
סין: עדיין ללא הסכם
שלא כמו יתר המדינות, סין עדיין לא הגיעה להסכם עם ארה"ב. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עמדה בלב מדיניות הסחר של טראמפ מהיום הראשון לכהונתו. במקום הסכם מלא, הצדדים הגיעו למספר הסכמות זמניות בנוגע למכסים הדדיים. סין הוכתה תחילה במכס של 34%, ובהמשך – בעקבות שורת פעולות תגמול – טיפסו המכסים ל-145% על ייבוא מסין ו-125% על ייבוא מארה"ב לסין.
במאי הגיעו להסכמה זמנית להפחתת מכסים: כיום סין מתמודדת עם מכס משולב של 30%, ואילו ארה"ב משלמת 10% על סחורות מסין. במפגש האחרון בין הצדדים בשטוקהולם לא הושגה הסכמה ארוכת טווח, ונמסר מהממשל כי כל הארכה נוספת תדרוש אישור אישי של טראמפ.
קנדה: המו"מ בשלב אינטנסיבי
קנדה ספגה מכסים עוד לפני שהוכרז על מדיניות ה"מכסים ההדדיים", ומאז נמשכת התכתשות בין המדינות השכנות. החל ממחר, צפוי מכס של 35% על מגוון מוצרים קנדיים — לא כולל מכסים סקטוריאליים אחרים. טראמפ גם הזהיר כי שיעור זה יעלה אם קנדה תנקוט בצעדי תגמול.
אחד הנימוקים שטראמפ העלה הוא זרימת תרופות מקנדה לארה"ב. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, אמר השבוע כי המדינות נמצאות ב"שלב אינטנסיבי" של מו"מ, והודה כי קשה להאמין שהסכם ייחתם ללא שום מכסים, כך לפי רויטרס. לזה תוסיפו את האמירה של טראמפ היום כי הכרה קנדית במדינה פלסטינית, תקשה על הצדדים להתקדם במו"מ על המכסים.
מקסיקו: אין סימני התקדמות
טראמפ הודיע היום כי ארה"ב ומקסיקו הסכימו להאריך את הסכם המסחר הקיים ביניהן לתקופה של 90 יום נוספים, לאחר שיחת טלפון שערך עם נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום. לפי טראמפ, השיחה הייתה "מוצלחת מאוד" והובילה להבנה הדדית טובה יותר בין שתי המדינות. "המורכבויות של הסכם עם מקסיקו שונות מאשר עם מדינות אחרות בגלל הבעיות והנכסים של הגבול", כתב הנשיא.
במסגרת ההסכם המוארך, מקסיקו תמשיך לשלם מכס של 25% על פנטניל, 25% מכס על כלי רכב ו-50% מכס על פלדה, אלומיניום ונחושת. כמו כן, מקסיקו הסכימה לבטל מיידית את כל החסמים הלא-מכסיים שלה, שלפי טראמפ היו רבים.
טראמפ ציין כי המטרה היא להגיע להסכם מסחר חדש תוך 90 הימים הקרובים, או אפילו לתקופה ארוכה יותר. במקביל, שתי המדינות ימשיכו לשתף פעולה בנושאי גבול, ביטחון, מלחמה בסמים והגירה בלתי חוקית לארצות הברית.
אוסטרליה: לא ממהרת להסכם
אוסטרליה נמצאת כיום תחת מכס בסיסי של 10% בלבד, הודות לעובדה שהיא מפעילה גירעון סחר מול ארה"ב. עם זאת, אם טראמפ יעלה את רמת המכס הבסיסית ל-15%–20%, גם אוסטרליה תיפגע.
אוסטרליה לא ניהלה מו"מ גלוי עם וושינגטון, וראש הממשלה אנתוני אלבניזי טען בעבר כי הגירעון האוסטרלי והסכם הסחר החופשי עם ארה"ב אמורים להבטיח פטור ממכסים. לאחרונה' אוסטרליה הקלה על יבוא בקר אמריקני - מהלך שיוחס לטראמפ ע"י נציג הסחר האמריקני, אך באוסטרליה נטען כי ההחלטה לא נבעה מלחץ מוושינגטון.
