רגעים לאחר שדניריס אספינל נכנסה לדירתה החדשה בברוקלין, היא התפללה. בלילות הבאים, היא הייתה מתעוררת ונוגעת בקירות, כאילו כדי לוודא שהם אכן שם, מסוככים עליה ומשרים תחושת ביטחון בסיסית, ובכל בוקר, עם הקפה הראשון, היא הייתה בוכה בדמעות של הקלה. הקירות הללו, שמהווים עבור אספינל עולם ומלואו, התאפשרו בזכות תוכנית פדרלית לסיוע בשכר דירה עבור כ-60 אלף משפחות ויחידים הנמלטים ממצבים של אלימות במשפחה ונפלטים מביתם – ואספינל חוותה זאת על בשרה.
אך התוכנית, שנקראת "שוברים לעזרה ראשונה בדיור" (Emergency Housing Vouchers), עומדת להישאר ללא תקציב – ובמהירות: לפי מכתב ממחלקת השיכון והפיתוח העירוני האמריקנית שהגיע לידי סוכנות הידיעות AP, צפוי כי התקציב ינוצל במלואו עד סוף השנה הבאה. הדבר יותיר עשרות אלפי אנשים ברחבי המדינה מתמודדים עם תשלום שכר הדירה שלהם.
לדברי אנליסטים, זה יהיה אחד מהאובדנים החד פעמיים הגדולים ביותר של סיוע בשכר דירה בארה"ב, והפינויים שיבואו בעקבותיו עלולים להחזיר אנשים לרחוב או לחיקן המורעל של מערכות יחסים אלימות – לאחר כמה שנים שבהן שיקמו את חייהם. "הפסקת התוכנית תסיג כ-60 אלף משקי בית לאחור ותבטל כליל את כל ההתקדמות שהאנשים האלה עשו", אומרת סוניה אקוסטה, אנליסטית מדיניות במרכז לתקציב וסדרי עדיפויות מדינית, העוסק במחקר של תחום הסיוע בדיור.
במסגרת התוכנית, שהושקה ב-2021 על ידי הנשיא דאז ג'ו ביידן כחלק מחבילת הסיוע במשבר הקורונה, הוקצו 5 מיליארד דולר לסיוע בהוצאת אנשים ממצב של חוסר בית, אלימות במשפחה וסחר בבני אדם. אנשים מסן פרנסיסקו, דאלאס וטלהאסי שבפלורידה נרשמו לתוכנית מתוך ציפייה שהמימון יימשך עד סוף העשור.
אך עם העלות המתנפחת של שכר הדירה, התקציב בן חמשת מיליארדי הדולרים צפוי להסתיים מהר מהצפוי. בחודש שעבר, מחלקת השיכון הפדרלית שלחה מכתבים לקבוצות שאחראיות על ניהול הפרויקטים המקומיים השונים והמליצה להן להשתמש בתקציב בתבונה, ומתוך ציפייה שלא יתקבל מימון המשך לתוכנית.
כעת, העתיד של אספינל ושל עשרות אלפי האנשים האחרים שזכו לדיור במסגרת התוכנית נמצא בידי הקונגרס: בידיהם של המחוקקים האמריקנים לאשר תוספת מימון לתוכנית, אך מדובר בתוספת נכבדה, והרוב הרפובליקני בקונגרס נחוש לקצץ ככל האפשר בהוצאות הפדרליות כדי לאפשר הפחתות מס.
חברת בית הנבחרים הדמוקרטית מקסין ווטרס, שהובילה את התוכנית לפני ארבע שנים, דוחפת להזרמת 8 מיליארד דולר נוספים, אך לוביסטים הפועלים בקרב המחוקקים לחידוש המימון אמרו ל-AP כי אינם אופטימיים, וארבעה מחוקקים רפובליקנים המפקחים על משא ומתן התקציב לא הגיבו לבקשות AP לתגובה. "נאמר לנו שזה בהחלט יהיה מאבק קשה", אומרת קים ג'ונסון, מנהלת המדיניות הציבורית בקואליציה הלאומית לדיור בעלות נמוכה.
אספינל ושתי בנותיה (19 ו-4) חיות באמצעות אחד השוברים הללו בדירת שלושה חדרים עם שכר דירה חודשי של יותר מ-3,000 דולר – סכום שקשה מאוד לכסות ללא השובר. לפני ארבע שנים, אספינל עוד הייתה בשלהי מערכת יחסים רעילה, עם בעל ששלט ללא מצרים בחייה ופיקח על כל הבחירות וההחלטות בחייה, מיציאה לפגישות עם משפחתה וחבריה ועד הליכה לסידורים ולקניות. לאחר שנולדה בתה הקטנה היא סבלה מדיכאון שלאחר לידה, ובעלה נהג להאשים אותה, לחלוק על דבריה ואף לומר שהיא משוגעת. בערפל המדכדך הזה, היא משחזרת, היא כבר לא ידעה למי להאמין. "עם כל יום שעבר הרגשתי מנותקת מעצמי יותר ויותר, כאילו מישהו או משהו השתלט לי על המוח".
במרץ 2021, כאשר הגיעו הודעות על פיגור של כ-12 אלף דולר בתשלומי שכר דירה, ההלם היה מוחלט. אספינל עזבה את עבודתה לפי דרישת בעלה, והוא הבטיח לכסות את הוצאות המשפחה, אולם סדרה של התפרצויות זעם מצידו, שהתגלגלו לדוחות משטרה, שכנעו את בית המשפט לענייני משפחה לתת לה משמורת על בנותיה ב-2022.
אבל עתידה היה לא בטוח: היא הייתה לבד, עם חוב של אלפי דולרים בשכר דירה וללא הכנסה שתאפשר לה לשלם אותו ולתמוך בבנותיה. הסיוע הכספי למניעת פינויים, שהושק במהלך המגפה, שמר על אספינל והספיק לתשלום שכר הדירה, אבל היה לו תאריך תפוגה. "אלימות במשפחה היא מהגורמים המובילים למחסור בדיור", אומרת ג'ינה קפוצ'יטי, מנהלת שירותי נגישות ויציבות בדיור ב-New Destiny Housing, ארגון ללא מטרות רווח שחיבר 700 ניצולות אלימות במשפחה לתוכנית השוברים, שהושקה בתקופה זו.
למזלה של אספינל, היא הייתה אחת מאותן 700 ניצולות, וכך היא זכתה לעבור לדירתה בברוקלין ב-2023. את המעבר הזה היא מתאר כתחושת רווחה שחורגת בהרבה ממציאת מקום מגורים בטוח. "השגתי בחזרה את השלווה שלי, את תחושת הערך העצמי שלי, והצלחתי לבנות מחדש את הזהות שלי", היא אומרת. כעת, היא שמה בצד כסף למקרה הגרוע ביותר. "הפחד שלי הוא לאבד את כל מה שעבדתי כל כך קשה להשיג".
