סימן להצלחה או לניצני הידרדרות? דוח ראשון מסוגו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה המתפרסם הבוקר (שלישי), מציג בסך הכל תמונת מצב חיובית של תחום הבינה המלאכותית בישראל, אבל מצביע גם על סימני אזהרה מטרידים.
הדוח מזכיר כי ישראל מובילה במספר הפטנטים שרשמו אזרחיה (ביחס לגודל האוכלוסיה) בתחום הבינה המלאכותית בעשור האחרון, ומדורגת במקום השלישי בעולם בשימושים מסחריים ב-AI, במקום השישי בפיתוח ובמקום השביעי במחקר. כך עולה ממדד הבינה המלאכותית העולמי של טורטויס (Tortoise), העוקב אחר המדינות המובילות במרוץ הבינה המלאכותית העולמי.
הכותרת
כמה הייטקיסטים עזבו את הארץ עם פרוץ המלחמה ומה הסיבה לאופטימיות
19:25
בסך הכל, לפי המדד - שצוטט לא מכבר גם על-ידי מבקר המדינה - ישראל מדורגת במקום התשיעי הכללי בעולם ובמקום השני ביחס לאוכלוסייה. מדובר בירידה של שני מקומות לעומת שנת 2023, בהמשך לירידה מהמקום החמישי בשנים 2021 ו-2022.
עוד לפי טורטויס - המשלב מדדים מוחלטים ויחסיים כדי למדוד את יכולת הבינה המלאכותית הכוללת של מדינות, וגם את יכולתן ביחס לגודלן – ישראל היא כיום המובילה בעולם בריכוז ההון האנושי בתחום בשוק העבודה. מצד שני, קצב צמיחת ההון האנושי בארץ – כלומר מספר החוקרים והעובדים המתמחים בבינה מלאכותית - נמצא במגמת ירידה, והמדינה עלולה לאבד את ההובלה תוך שנים ספורות.
עוד עולה מהדוח של משרד המדע, המסתמך על שלל מדדים, שחוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות "למידת המכונה" המשמעותיות כיום - יותר מפי 30 מחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם. בנוסף, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר הציטוטים הממוצע למאמר אקדמי בתחום הבינה המלאכותית. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב היו הפעילים ביותר בתחומי בינה מלאכותית בישראל בעשור האחרון, קצת לפני חוקרי הטכניון.
בד בבד, ובמקביל, ניכרת ירידה משמעותית מדאיגה של 28% במספר הפרסומים המדעיים בתחומי בינה מלאכותית בארץ בהשוואה למדינות ה-OECD - מה שעשוי להעיד על המצב שישראל תהיה בו בעתיד אם המגמה לא תשתנה.
הנתונים מרשימים גם במגזר העסקי: 2,132 סטרטאפים פעילים בארץ בתחומי בינה מלאכותית בישראל, והם גייסו עד כה כ-78 מיליארד דולר. ישראל מדורגת רביעית בעולם במספר הסטארטאפים בתחום, שגייסו מימון בפעם הראשונה בעשור האחרון.
נורות האזהרה שעולות מהדוח
כותב הדוח, איתמר גזלה, מנהל תחום מחקר, כלכלה ונתונים במשרד המדע, מתייחס במקביל גם לממצאים מדאיגים המדליקים נורה אדומה לגבי העתיד: חוץ מהירידה במספר החוקרים והעובדים המתמחים בנושא - גם בפיתוח התשתיות הנדרשות לבינה מלאכותית, כמו חשמל, אינטרנט, גישה לנתונים וכוח מחשוב, המדינה משתרכת הרחק מאחור. בנוסף, האסטרטגיה הממשלתית בתחום ה-AI, עבודת החקיקה והרגולציה סביבו, הכשרת דעת הקהל וכדומה, דוחקות את ישראל למקום ה-65 (מתוך 83) ביחס לעולם.
ביחס לכך, הדוח ממליץ על השקעה בשדרוג תשתיות המחשוב, התקשורת והנתונים בישראל, על הגדלת ההשקעה בהכשרת כוח אדם מיומן בתחום הבינה המלאכותית, על קידום מסגרות רגולטוריות לשימוש בטוח ואתי בטכנולוגיה, ועל הגברת התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח.
אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת "ברייט דאטה" הישראלית, מספקיות המידע הגדולות בעולם לאימון מודלים של בינה מלאכותית, אמר הבוקר בתגובה לדוח, כי המגמה העולה ממנו דווקא שלילית, ויש להתייחס אליו כתמרור אזהרה: מיקומה של ישראל במקום התשיעי בדירוג הכללי של מדד הבינה המלאכותית מצביע על הידרדרות - רק לפני ארבע שנים דורגה המדינה באותו מדד במקום החמישי. לדברי לנצ'נר, ישראל מדורגת בעשירייה הראשונה רק בזכות מרכיב כוח האדם שלה, שהולך ונשחק: "על פי רשות החדשנות, מתחילת המלחמה עזבו את ישראל 800 עובדי היי-טק מדי חודש. אלה מספרים מבהילים שחייבים לתת עליהם את הדעת לפני שיהיה מאוחר מדי.
"תרבות של ייפוי המציאות ודוחות מהונדסים מבטיחה הידרדרות נוספת שתפגע במשק הישראלי כולו", הוסיף לנצ'נר. "הדוח חושף ירידה בפרסומים מדעיים, צמיחה איטית בהון האנושי ואסטרטגיה ממשלתית חלשה".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, אמרה עם פרסום הדוח, כי "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה אסטרטגי למשק הישראלי והמפתח לעתידנו הכלכלי, עם פוטנציאל לייצר עשרות מיליארדי שקלים בתוצר. כחלק מהמאבק הגלובלי על הובלה טכנולוגית, האתגרים שזיהינו, וההבנה שמדובר בנכס לאומי אסטרטגי שיש להגן עליו ולטפחו, הנחיתי להשקיע משאבים ניכרים בפיתוח תחום זה, מתוך הבנה כי עתידה הכלכלי של ישראל תלוי במצוינותה הטכנולוגית המתמשכת".
