חשש לפגיעה בחובת שקיפות המחירים: הצעת חוק של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) וח"כ משה פסל (ליכוד), ש"נועדה לתקן את מצב התחרות בשוק הפארם", מבקשת להחריג חלק מרשתות הפארם והמזון מחובת שקיפות המחירים, כדי לאפשר לרשתות נוספות לצמוח בתחום הפארם.
לפי ההצעה (חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה – 2025), תצומצם ההגדרה ל"קמעונאי גדול" לפי חוק המזון: חובות חוק המזון חלות כיום על קמעונאי שמחזיק 3 חנויות ומגלגל יותר מ-250 מיליון שקל בשנה. הח"כים מבקשים שהן יחולו רק על מי שבבעלותו 28 סניפים ומעלה ומחזור של 900 מיליון שקל. כלומר רשתות גדולות מסוימות יקבלו פטור מחוק המזון ועקב כך משקיפות המחירים.
בין היתר, חוק המזון אוסר על ספקים להתערב בנעשה ברשתות השיווק; הוא מחייב קמעונאים גדולים לשדר למאגר המחירים את מחירי כל המוצרים בכל אחת מהחנויות של הרשת, כדי להקל על צרכנים להשוות מחירים (אם כי קמו בזכותו רק שני אתרי השוואות בתחום: CHP ופרייסז). כמו כן הוא מטיל מגבלות על התרחבות קמעונאים גדולים.
לפי הצעת החוק, יהיו הרבה פחות קמעונאים בענף המזון והפארם שיידרשו להציג מחירים לצרכנים אונליין והם יהיו פטורים מחובות נוספות על פי חוק המזון, "על מנת לאפשר לעסקים מתפתחים בתחם להגיע להיקפים סבירים ויחסיים מבחינת מספר הסניפים ומחזור המכירות, כך שהם יוכלו להתחרות עם הקונצרנים הגדולים הפועלים בשוק", כך מסר ח"כ פסל בדיוק שנערך לאחרונה בהצעה במליאת הכנסת.
כשההצעה נידונה בוועדת שרים לחקיקה, משרד הכלכלה והרשות לתחרות התנגדו להחלת ההצעה על רשתות המזון לכן המציעים מתמקדים כעת ברשתות הפארם בלבד ועוד תלויים בהסכמת משרדי הבריאות והאוצר ליתר הסעיפים.
ח"כ אזולאי כבר העביר בקריאה שלישית הצעת חוק אחרת לתיקון חוק קידום התחרות בענף המזון, כך שיחול גם על ענף הפארם, כך שקמעונאים גדולים בפארם יוגבלו בין היתר בפתיחת סניפים לפי חוק המזון. ההצעה הנוכחית באה להחריג מכך שחקנים מסוימים.
הטבה לליאור עדיקה – מחולל תחרות בפארם
ח"כ פסל חשף בדיון מי עומד לכאורה מאחורי תיקון החוק: ליאור עדיקה, שמחזיק בארבעה סניפים שמציגים לרוב מחירים נמוכים בהשוואה לשוק ובקרוב יהפוך לקמעונאי גדול לפי ההגדרה הקיימת בחוק.
עדיקה הוא מחולל תחרות, שאכן מתחרה מול שלושה ענקים שמפעילים רשתות פארם ומגלגלים מיליארדים בשנה. הוא אמנם שחקן מתפתח, שבקרוב יוגדר קמעונאי גדול, אך בכל זאת עדיין קטן לעומתם. לכן הוא לא מעוניין שיגבילו אותו בפתיחת סניפים כפי שדורש החוק, ייתכן שבצדק, אבל מדוע להחריג אותו מחובת שקיפות המחירים? איך זה יועיל לצרכנים?
ח"כ פסל הסביר: "למעשה הגיע אלינו אחד מהיזמים, ליאור עדיקה, ואמר: חבר'ה, אתם עשיתם בזמנו תיקון שלא מעודד את התחרות, הוא הפוך, הוא פוגע בתחרות. אני, כשחקן שמוכר – אני יודע מה – 200 מיליון, 250 מיליון, אתם שמים עליי הגבלות כמו על אותם אלה שמוכרים ב-7 מיליארד וב-8 מיליארד", אמר פסל.
"שוק הפארם מורכב מסופר-פארם, שהיא חברה ענקית, Be, שקשורה לשופרסל, וגוד פארם, שקשורה לרמי לוי. ויש שחקן קטן, עדיקה, ועוד כל מיני שחקנים קטנים, שאנחנו לא מעוניינים לפגוע בהם – הפוך, אנחנו רוצים לעודד את התחרות ובאמת ליצור מצב שהשחקנים הקטנים פורחים ולא שאנחנו מטילים עליהם עודף רגולציה. נוצר מצב ששחקן קטן בשוק, שהוא אולי 2%, 3%, צריך לשאול את רשות התחרות אם היא יכולה לאפשר לו לפתוח עוד סניף, בזמן שעוד סניף שלו זה רק מעודד את התחרות".
עוד אמר: "אני חושב שהתיקון הזה הוא סופר חשוב, על מנת שב(תחום) הפארם אזרחי ישראל ייהנו ממחירים טובים, מחירים תחרותיים. ואנחנו עצמנו לא נהיה אלה שבעצם מעודדים את אי-התחרות בשוק ואת הריכוזיות. התיקון הזה, בסופו של דבר, מה שהוא עושה זה מסיר רגולציה משחקנים קטנים בשוק הפארם. הם לא יצטרכו לדווח על כל המחירים ובאמצעות זה לתקוע אותם ולגרום לעליית מחירים.
"אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לתמוך בתיקון הזה, כמובן, ולהעביר אותו פה אחד על מנת שיהיו מחירים טובים גם בדיאודורנטים. אתה יודע, הפארם זה כמעט 30% ממה שהמשפחה קונה, זה לא איזה מוצר קטן. בסוף מדובר על אבקות כביסה, על דיאודורנטים, על מוצרי טיפוח, על שורה של מוצרים".
במזון יש 26 קמעונאים גדולים, בפארם יש שלושה
בשם הממשלה הגיבה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל שהכריזה שהממשלה "תומכת בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרדי הכלכלה והתעשייה, האוצר והבריאות". עקב כך 16 ח"כים שנכחו במליאה הצביעו להעביר את ההצעה לאישור ועדת הכלכלה.
היא הסבירה: "במציאות הנוכחית, כאשר רשתות מובילות בשוק מפעילות עשרות רבות ואף מאות סניפים ומציגות מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים בשנה, סף הכניסה למגבלות החוק של שלושה סניפים בלבד, עם מחזור מכירות של כ-286 מיליון שקלים בשנה, מכביד מאוד על עסקים מתפתחים ועל תחרות בשוק מול רשתות ענק. לאחר שיח עם המציע... סוכם כי יש להתאים את הכללים הייעודיים בחוק לרשתות הפארם.
"חוק קידום התחרות הורחב לאחרונה לתחום הפארם בכללים דומים לתחום המזון, אולם מדובר בשני תחומים שונים שמצב התחרות בהם שונה לחלוטין. ועל כן, על מנת להגביר בו את התחרות ולאפשר לעוד שחקנים לצמוח, יש להתאים את הדרישות.
"בשוק קמעונאות המזון ישנו מספר לא מבוטל של קמעונאים מתחרים אל מול מספר לא רב של ספקים גדולים המחזיקים סל מוצרים רחב. חוק המזון חל היום על 26 קמעונאים גדולים. לעומת זאת, בתחום קמעונאות הפארם ישנן שלוש רשתות פארם משמעותיות, כאשר אחת מהן שולטות בשוק באופן משמעותי ושתיים נמצאות בבעלות של קמעונאי מזון גדולים. מלבדן, ישנן עוד רשתות פארם קטנות שמנסות לייצר תחרות. לאור זאת, קיים היגיון בהחרגתן של רשתות הפארם הקטנות מתכולת חלק מדרישות החוק, כך שתוכלנה להתחרות ללא מגבלות תחרותיות.
"אציין גם שנכון להיום רק שלוש רשתות הפארם הגדולות נכנסות לסעיפים הרלוונטיים בחוק אך ישנן רשתות פארם קטנות שמתקרבות לכך. מבנה זה של שוק הפארם, לצד הדרישות הרגולטוריות המקשות של חוק קידום התחרות, מקשה על שחקנים חדשים להיכנס ולהתחרות בשוק. בהתאם, לאור השוני במבנה הענף אל מול ענף המזון, תיעשה בחינה מעמיקה של גורמי המקצוע מהם הכללים הראויים לענף הפארם, כך שהחוק ייטיב עם הציבור ויאפשר את הגברת התחרות".
"להפך, צריך להרחיב את השקיפות"
משה דולב מפתח אפליקציית (ואתר) CHP להשוואת מחירים, שמתבססת על נתונים שהרשתות משדרות בהתאם לחובת שקיפות המחירים אמר ל-ynet: "בלי קשר לגודלו של הקמעונאי, יש עניין ציבורי רב לדעת את המחירים שלו. אני כצרכן עדיין ארצה לבדוק את המחירים שלו בהשוואה למתחרים. ובל נשכח שזה ממילא מידע ציבורי. ממילא בחנויות המחירים גלויים. כשאת מגיעה לחנות את רואה את המחירים.
"אני יודע שיש כוחות די חזקים שמנסים לחבל בחובת השקיפות. אני בדעה שיש להרחיב את השקיפות לכל הכיוונים. ברגע שהמדינה החליטה שעקרונית, לצרכן יש זכות לדעת את המחיר של המוצר או השירות לפני שהוא קונה אותו, אז עכשיו בעצם השאלה היא כמה לפני, האם בחנות - או כבר בבית? ברגע שיש לך, הצרכנית, זכות לדעת כמה מוצר עולה לפני שאת באה לקופה, אז חובת שקיפות המחירים אונליין היא רק הרחבה של הזכות הזאת.
"מכאן שלצרכנים יש לדעתי זכות לדעת כמה עולים התמרוקים שליאור עדיקה מוכר. לטעמי, יש לך זכות לדעת כבר בבית את המחירים שלו, כדי לבחור איפה לקנות.
"דבר שני, כדי לייצר תחרות משוכללת צריך ריבוי שחקנים ומידע מלא. והמידע המלא זה השקיפות. עצם העובדה שכל השחקנים יודעים את המחיר של כל השחקנים האחרים, זה לבדו מייצר תחרות. רווחים עודפים נוצרים כאשר אין מידע מלא ואין מספיק שחקנים".
מליאור עדיקה נמסר בתגובה: "מטרת חוק המזון היא הגברת התחרותיות בענף המזון והורדת המחירים, וזה מבורך. לעומת זאת, הרחבת חוק המזון לענף הפארם, ללא ביצוע התאמות נדרשות לענף, עושה את הפעולה ההפוכה, במקום להגביר את התחרות, היא שומרת על שלושת הקונצרנים הענקיים השולטים בענף הפארם ואף מונעת תחרות מצד שחקנים מתפתחים. לא יתכן שקמעונאי המהווה אחוז אחד, במספר הסניפים, מהרשת הגדולה בענף, יידרש לפעול לפי אותן מגבלות. ליאור עדיקה הינה רשת פארם הזולה בישראל, מטרותינו להמשיך ולהתפתח. אנחנו לא צריכים שיעזרו לנו, רק שלא יפריעו".
מח"כ אזולאי נמסר: "הצעת חוק זו גובשה על רקע דרישה שהגיעה מהשטח, מצד רשתות הפארם והקמעונאים הקטנים, בעקבות התיקון הקודם לחוק. בנוסף, ההצעה מתואמת עם רשות התחרות, שאף ביקשה להפחית את רף המחזור לצורך החרגה – בקשה שצפויה להתקבל.
"יודגש כי התיקון מתייחס אך ורק לרשתות פארם הפועלות כקמעונאים בתחום המזון. כיום, גם רשתות פארם שאינן מהגדולות במשק, מחויבות בשקיפות שנועדה במקור לפקח על השחקנים הדומיננטיים באמת. בפועל, החובה הזו פוגעת דווקא במי שמנסה להתחרות באותן רשתות ענק. הצעת החוק מאזנת נכון בין הצורך בשקיפות לבין עידוד תחרות.
"החרגת הרשתות שמחזורן נמוך מ-900 מיליון שקל תחזק את השחקנים הבינוניים, תעודד שחקנים חדשים להיכנס לשוק ותשפר את התחרות לטובת הצרכנים. זוהי בשורה אמיתית למאות עסקים מקומיים ולמיליוני אזרחים שמבקשים תחרות הוגנת ומחירים הוגנים".
