אם עד אתמול (רביעי) ב-18:00 מקומות העבודה יכלו לעבוד רק אם הוגדרו כחיוניים, היום עובדים כבר יצאו למקומות העבודה שיש בהם מיגון תקני, אחרי ההקלה המסוימת בהנחיות פיקוד העורף.
אלא שמסגרות החינוך עדיין סגורות ואין לימודים ברחבי הארץ, והורים רבים נאלצים להישאר עם הילדים בבית. כיצד אמורים לפעול במצב כזה, מה עליי לעשות אם בעלי במילואים ויש לי ילדים, ומה קורה במקרה של עובד "שתקוע" בחו"ל? ynet גיבש מדריך שמפרט מה הזכויות של העובדים בימי המלחמה.
מקום העבודה חזר לעבוד, אך אני חוששת להשאיר את ילדיי לבד ומעדיפה להישאר בבית.
עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד AYR - עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות', מסבירה כי מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה.
צריך לציין כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף והעובד אינו נעדר מהעבודה מסיבה מוצדקת, כמו השגחה על ילד עד גיל 14 עקב סגירת מוסד חינוך, ההעדרות היא על אחריות העובד.
יש לי ילד מתחת לגיל 14 והמעסיק דורש להוריד לי ימי חופש על אי ההגעה, זה חוקי?
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה ממשרד ארנון תדמור לוי, מסבירה כי ההגנה על הורים לילדים היא מפני פיטורים, היא לא פטור גורף מהגעה לעבודה: "המעסיק יכול לחייב עובדים לצאת לחופש ויכול גם פשוט לא לשלם להם שכר, אז אולי חופש זו אפילו הטבה".
בעלי במילואים ואני עם הילדים לבד. אני לא יכולה ללכת לעבודה ולהשאיר אותם לבד בבית.
מי שלא יגיע לעבודה בנסיבות כאלה מוגן מפני פיטורים בשל אי הגעה. עו"ד להט מסבירה כי ההגנה חלה על הורים (רק על אחד מבני הזוג) עם ילדים קטנים עד גיל 14 או אם הם בעלי צרכים מיוחדים עד גיל 21, כל עוד מסגרות החינוך סגורות ואין פתרון חלופי לילדים במקום העבודה או אחרת. נכון לעכשיו, מי שלא יגיע גם לא אמור לקבל שכר. מניסיון העבר, סביר כי בעתיד יקבעו הסדרים שיפצו את מי שלא יכול היה להגיע לעבודה בנסיבות כאלה.
עו"ד להט מציינת כי עובד יכול לבקש לנצל ימי חופשה צבורים שלו, ושיקול הדעת הוא של המעסיק אם להסכים לכך או לא. אם המעסיק מסכים – העובד יקבל תשלום חופשה (שהוא בעצם תחליף שכר ושווה לשכר הרגיל). המעסיק לא חייב להסכים לכך. למשל, אם המעסיק רוצה שהעובד ישמור את ימי החופשה לחופשה מרוכזת שהמעסיק תכנן לעשות בסוף אוגוסט, הוא לא חייב לאפשר את הניצול של החופש עכשיו.
מצד שני, המעסיק יכול להודיע לעובד חד צדדית שהוא נדרש לצאת לחופש, אם יש לעובד מספיק ימי חופשה צבורים (הודעה של מעסיק על חופשה כפויה מוגבלת ל-7 ימים קלנדריים; מעבר לכך, המעסיק צריך לתת לעובד הודעה של 14 יום לפני הוצאת העובד לחופשה כפויה). אפשר להסכים עם עובד על יתרת חופשה שלילית, אבל זה רק בהסכמת שני הצדדים, וגם אז עד גבול מסוים ובלי להגזים.
מי משלם לי על ימים שבהם מקום העבודה שלי לא עבד בשל הוראת פיקוד העורף?
ברירת המחדל היא שמי שלא עובד לא זכאי לשכר, ונכון להיום אין הוראות אחרות בעניין. עו"ד להט מציינת כי "מניסיון מבצעים ומצבים קודמים, בהמשך צפוי להיקבע מתווה פיצויים לעובדים ולמעסיקים, שיקבע רטרואקטיבית מה ישולם לעובדים ומי יישא בתשלומים האלה. בעבר, כאשר הוראות פיקוד העורף מנעו את ביצוע העבודה, נקבע לעובדים פיצוי בגובה שכרם הרגיל. נצטרך להמתין בסבלנות ולחכות ולראות מה ייקבע לגבי הימים האחרונים".
מותר לדרוש לעבוד מרחוק? ומה עם מי שנתקע בחו"ל?
מה לעשות אם אני חושש מההגעה עצמה לעבודה, ברכב או בתחבורה ציבורית.
אם מקום העבודה פועל בהתאם לדין, והמעסיק מבקש שהעובדים יגיעו, אז עליהם להגיע, ואם לא יעשו כן לא יהיו זכאים לשכר, וכנראה גם לא לפיצוי בהמשך. עם זאת, מסבירה עו"ד להט כי העובדים יכולים לפנות אל המעסיק, וכאמור, לבקש לנצל ימי חופשה צבורה אם יש להם כאלה. בנוסף, עובדים שיכולים לעבוד מהבית, יכולים לבקש לעשות זאת. בשני המקרים, שיקול הדעת הוא של המעסיק אם להסכים והוא לא חייב לאפשר ניצול חופשה או עבודה מהבית, אבל גם המעסיק צריך לנהוג בתום לב ובהתחשבות ככל הניתן.
אני מעדיפה לעבוד מהבית בגלל המצב.
עו"ד מרום מסבירה כי המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, לעבוד מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לעבוד מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.
מה אם במקום עבודתי אין מרחב מוגן מספק?
הוראות פיקוד העורף אישרו להפעיל רק מקומות עבודה שיש בהם מרחב מוגן תקני, שאפשר להגיע אליו בזמן ההתגוננות שהוגדר. אם אין מרחב מוגן כזה, אסור להפעיל את העסק, ולכן גם לא ניתן לחייב את העובד להגיע לעבודה.
עובד שנסע לחו"ל לפני שפרצה המלחמה ואינו יכול לחזור בשל המצב זכאי לשכר בגין ימי היעדרותו?
עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה, מסבירה כי "סגירת שדות התעופה על פי החלטת גורמי הביטחון, במסגרת הסמכות הנתונה להם מכוח ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף, נחשבת 'כוח עליון' שמסכל את חוזה העבודה. החוזה לא מסתיים, אבל החובות על פיו מושהות בגלל נסיבות שאין שליטה עליהן. על פי הפסיקה, כאשר החוזה מסוכל הצדדים לו פטורים זמנית מהחובות שחלות עליהם מכח החוזה, כלומר העובד לא חייב לעבוד והמעסיק לא חייב לשלם לו שכר".
הפתרון המומלץ במצבים כאלו הוא להגיע להסכמה בין הצדדים לניצול ימי ההיעדרות על חשבון מכסת החופשה הצבורה של העובד, או לאפשר לו לבצע עבודה חלקית מרחוק, ככל שקיים צורך בכך. אם לעובד אין מכסת חופשה מספקת, ניתן להסכים איתו על אפשרות לניצול יתרת חופשה שלילית, שתתאפס כשתתחדש העבודה והעובד יצבור מכסת חופשה חדשה, או על חופשה ללא תשלום. בהיעדר הסכמה, יש לנכות את ימי ההיעדרות משכר העובד.
