בית המשפט למשפחה בתל אביב הורה לאחרונה לבן 73 לערוך בדיקת רקמות כדי לברר אם הוא אביה הביולוגי של אישה בת 25. זאת על רקע העובדה שכבר הודה בכך בעבר ואף שילם עבורה מזונות, אך עד כה סירב לבקשתה לעבור את הבדיקה. השופטת מירה דהן קבעה שזכותה של הצעירה לדעת את התשובה.
מדובר בגבר בעל אזרחות כפולה, ישראלית ואירופית. ב-2004 הכיר בו בית הדין הרבני בתל אביב כאביה של הילדה, לאחר שהוא עצמו אישר זאת בפני הדיינים והתחייב לדאוג למזונותיה.
כשהתבגרה היא ביקשה לרכוש השכלה אקדמית באירופה. על מנת להיות זכאית לאזרחות והטבות כלכליות, חברתיות ואקדמיות, היא ניסתה לרשום אותו כאביה במשרד הפנים, אך נענתה בסירוב בהיעדר הוכחה רשמית לכך. על כן, באוגוסט שעבר היא הגישה באמצעות עו"ד עדי חן תביעה לבית המשפט לחייב אותו לערוך בדיקה גנטית שתוכיח שהוא אכן אביה הביולוגי.
גם המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד איב דה וי, תמכה בבקשת הצעירה אולם הנתבע סירב בתוקף לביצוע בדיקת הרקמות. לטענתו, "אינטרס אישי וסחטנות גרידא" הם שהביאו את הצעירה לפתוח בהליך המשפטי נגדו. עם זאת הוא הודה שלפני לידתה הוא אכן ניהל קשר עסקי עם אימה, שגלש למפגשים אינטימיים שאחריהם הודיעה לו שהיא בהיריון ומסרבת לבצע הפלה.
השופטת דהן הסבירה שעל פי המצב החוקי כיום, ניתן לחייב אדם בביצוע בדיקת אבהות גם בלא הסכמתו, אם בית המשפט שוכנע שיש סיכוי סביר לנכונות טענת המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים. מסקנתה הייתה שהצעירה עמדה בנטל זה, וזאת בשל שלוש עובדות שאינן שנויות במחלוקת:
האחת, שטרם לידתה קיים הנתבע יחסים אינטימיים עם אימה, באופן ההופך אותו באופן טבעי ל"חשוד המרכזי" כאביה. השנייה, מוכנותו להכיר באבהותו עליה כשהייתה כבת ארבע. השלישית - הסכמתו לשלם עבורה מזונות ברבות השנים. "כל אלו יש בהם די כדי ללמד על סיכוי טוב לנכונות טענות התובעת", נכתב בפסק הדין.
השופטת ציינה כי מהפסיקה הרלוונטית לסוגייה עולה קו מנחה ברור שלפיו זכותו של כל אדם לדעת מיהו אביו. היא לא התעלמה מכך שהתובעת כבר בגירה ובאמצע שנות ה-20 לחייה, אלא שלצד זאת הדגישה כי מצבה אינו שונה מזה של ילד קטן המחפש את זהותו והשתייכותו המשפחתית. "אותו 'חור שחור' שקיים בליבו של ילד קטין ממשיך להתקיים אף בבגיר, ואולי אף מעבר לכך וביתר שאת", כתבה.
לפיכך היא הורתה על עריכת בדיקה גנטית שבמסגרתה תאומת או תופרך, אחת ולתמיד, שאלת אבהות הנתבע על התובעת. היא חייבה אותו בהוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת התובעת ואימה בסך כולל של 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעות: עו"ד עדי חן
• ב"כ המדינה: עו"ד איב דה וי
• ב"כ הנתבע: לא צוין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
