אם אשאל אתכן מיהן חמש חברות הקוסמטיקה המוכרות ביותר, רובכן ינקוב בשמות של החברות הרב־לאומיות, שמוצריהן מככבים על מדפי החנויות בכל העולם וגם בארץ. אבל הסוד שמוכר לנשים המטופחות והמושכות ביותר הוא, שאם באמת רוצים עור יפה וצעיר, המפתח הוא שימוש במוצרים שהותאמו לנו אישית על ידי אנשי מקצוע - רופא או קוסמטיקאית, ושזמינים בקליניקות קוסמטיות ולא על מדף החנויות או באונליין. הסוד הנוסף הוא, שעם כל החיבה של הקהל הרחב לשמות בינלאומיים של מותגי קוסמטיקה, דווקא תעשיית הקוסמטיקה הישראלית זוכה למוניטין, כבוד והערכה רבים ברחבי העולם, בדיוק כמו ההייטק, התרופות והטכנולוגיות מישראל ושאר הפיתוחים, שנובעים בטבעיות מהמוח היהודי הגאון והיצירתי. כך למשל, חברת הקוסמטיקה הישראלית ביופור, שמוצריה נמכרים אך ורק בקליניקות קוסמטיות, זוכה להכרה ולמובילות ברחבי העולם ולפרסים בינלאומיים. בחודש מרץ השנה זכו שניים ממוצרי ביופור במדליית זהב בתחרות הקוסמטיקה הבינלאומית היוקרתית Universal Beauty Awards.
2 צפייה בגלריה
פרו־ליפט - זוכה מדליית זהב בקטגוריית סרומים לחידוש העור. סדרת ביולוג'יק - זוכת מדליית זהב בקטגוריית קוסמטיקה פרסונלית
(צילום: ביופור יח"צ)
שאלנו את ד"ר רונית שגב, ביולוגית וחוקרת עור ומייסדת החברה, איך בעצם מפתחים מוצר קוסמטי זוכה פרסים, ומה מאפיין מוצר שבאמת עובד?
איך הופך פיתוח ישראלי למוצר זוכה פרס בינלאומי?
"כדי שמוצר קוסמטי יזכה בפרס בינלאומי, עליו לעמוד בכמה דרישות. ראשית הוא חייב להתבסס על מחקר מדעי מעמיק ולהוכיח יעילות קלינית. שנית עליו להיות חדשני - למשל שילוב של רכיבים פעילים ייחודיים, טכנולוגיות מתקדמות או פטנטים רשומים. בנוסף עליו להציע חוויית משתמש יוצאת דופן, כולל אריזה אטרקטיבית ונוחות שימוש. ובעיניי, המפתח לפיתוח מוצר שחודר ללב קהל המשתמשים ולמהות רצונותיהם הוא פשוט להבין אותם לעומק; מה בדיוק כואב להם, מה הכי חשוב להם ואילו בעיות הכי מציקות להם ודורשות פתרון. בתחרות נבחנו מאות מוצרים מכל העולם בכ־30 קטגוריות שונות, ובכל קטגוריה נבחרו המקומות ראשון (זהב), שני ושלישי. המוצרים הישראליים היחידים שזכו בפרס כלשהו - במקרה זה מקומות ראשונים - היו שני מוצרי ביופור, שענו לכל הדרישות ממוצר קוסמטי פורץ דרך וחדשני. הם זכו, כי זיקקנו את החלומות הכמוסים של אישה ממוצעת מגיל 30 ואילך לכדי שני פתרונות פשוטים, ידידותיים ואף שווים לכל כיס".
איך מזקקים את החלום והתשוקה של חובבות הטיפוח לכדי מוצר אפקטיבי?
"מאזינים להן, מבינים את הבעיות שטרם נפתרו עבורן ומפגישים זאת עם ידע מהמדע ועם כושר המצאה. למשל מדליית הזהב הראשונה שלנו היא עבור סדרת ביו-לוג'יק, שמורכבת ממספר אמפולות ייחודיות, כל אחת היא חומר/י גלם בריכוז 100%, שאינן נמרחות על העור, אלא משולבות בקרם ליצירת תכשיר פעיל מותאם אישית לכל מטופלת בכל פעם מחדש. מאחורי התיאור הפשוט עומדים חישובים מדעיים ויצירה מורכבת של פורמולה, אולם הצרכן והקוסמטיקאית שמבצעת את ההתאמה האישית אינם מודעים לכך. עבור הקוסמטיקאית זהו אבחון מעמיק של עור המטופלת, הבנה של המרכיבים הייחודיים שהמשתמשת המסוימת זקוקה להם, והוספתם באמצעות האמפולות - לקרם, שהופך מקרם לחות לתכשיר פעיל פרסונלי, כלומר מותאם אישית. כך התכשיר הביתי הופך ליותר מדויק, מהיר, פותר בעיות ועם חוויית שימוש ייחודית. זה כאילו שמייצרים במעבדה כימית, בכל פעם מחדש, קרם שתואם במיוחד עבורי – לעונה הזאת ולעור שלי כפי שהוא ממש עכשיו. כל אדם הוא עולם ומלואו, וכל עור הוא ייחודי".
ומה המוצר הזוכה השני של ביופור?
"זהו סרום חידוש העור פרו־ליפט, שמטפל ב־10 תהליכי הזדקנות שונים של העור – הזדקנות מהשמש, תהליכי בלאי יומיומיים, שינויי גיל, נזקי חמצון, סטרס ועוד. המרכיבים שלו, כולם מבוססי מדע, נמצאים בסינרגיה (העצמה הדדית) ביניהם. כל מוצר המועמד לפרס מדורג על ידי השופטים מבחינת חוויית השימוש, התוצאות והביסוס המדעי, ופרו־ליפט ניצח בקטגוריה זאת עשרות סרומי חידוש טובים, והגיע למקום הראשון בקטגוריה".
בעניין חוויית שימוש מוסיפה ד"ר שגב, כי המוצר הפתיע גם אותה, כמפתחת. "נשים מסוימות", היא מספרת, "קנו את הסרום רק כי האיפור יושב עליו יותר טוב. אכן תכננתי את המוצר כסרום משיי ומלטף, המעניק לעור חלקות עם המריחה, אבל לא שיערתי, שתהיה לו השפעה של פריימר" היא מחייכת.
איזו השכלה נחוצה כדי לפתח מוצר קוסמטי?
"התשובה הכנה והמעשית היא שלא נחוצה שום השכלה אקדמית. קוסמטיקאיות רבות פיתחו סדרת מוצרים משלהן, וחלקם הפכו למותגים מוכרים בענף הקוסמטיקה המקצועי. זה בסדר גמור – מי אם לא קוסמטיקאי/ת מכיר את צורכי העור ויודע לפנות לגורמים הנכונים לצורך עצה או ליווי עד להשקת מוצר? כולנו מכירים את המותג שפיתחה פנינה רוזנבלום, שהוכיחה לנו עד כמה הצלחה – לא חשוב באיזה תחום, היא תולדה של כשרון, תעוזה, תבונה והבנה עסקית, ולאו דווקא תארים אקדמיים (עם כל הכבוד אליהם, כמובן). במקרה שלי, פיתחתי את רוב המוצרים, לרבות השניים הזוכים, עוד לפני הדוקטורט בביולוגיה. הבנת העור וצורכי המטופל/ת, כושר המצאה ויכולת להבין דבר מתוך דבר הם המפתח למוצר מצליח".
ובכל זאת רכשת השכלה אקדמית בביולוגיה, האם ידעת שתפתחי מוצרים לעור?
"עשיתי תואר ראשון בביולוגיה בגיל מאוחר יחסית, לאחר לימודים אקדמיים בתחומים אחרים, בהם מינהל עסקים. לא ידעתי לאן הביולוגיה תוביל אותי. בהמשך, במהלך לימודי תואר שני במדעי הרפואה באוניברסיטת תל אביב, התקבלתי למסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה בחו"ל. זה מסלול מקובל, שבו אם עמדת בתנאי הקבלה - אתה יכול להתקדם ישירות למחקר, ולדוקטורט בחרתי באוניברסיטה הזאת, כי היא סיפקה את החופש המחקרי בנושא שבחרתי: הטיפול בפיגמנטציה. על המסלול הישיר הזה זכיתי לכתבה שלמה, שעסקה ב'ד"ר שאין לה תואר שני'", מחייכת רונית, "אבל מי שמבין במסלולי לימודים, יודע שזה מעיד דווקא על הישגים, שבזכותם התקבלתי למסלול, ועיתונאים שאינם מחפשים 'צהוב', דווקא מפרגנים למי שמובילים את התעשייה הישראלית. שנמצאים בחזית הפיתוח ברמה העולמית, ומזכים את מדינתנו הקטנה בעוד הכרה ופרסי הצטיינות".
