כריסטינה בלוק, יורשת העצר של אימפריית מסעדות הבשר "בלוק האוס", נמצאת במאבק דרמטי על חזקת שניים מארבעת ילדיה המשותפים עם הגרוש שלה, שטפן הנזל. ביולי 2021 החליטה הבכורה מבין ארבעת הילדים שנמאס לה מהמריבות עם אמה, ועברה לגור עם אביה בדנמרק. חודש לאחר מכן, שני הילדים הקטנים — בני עשר ו-13 אז — נשארו בבית האב לאחר ביקור בסוף השבוע. מצד הילדים מועלות טענות על התעמרות והזנחה מצד האם. מיד לאחר חצות 31 בדצמבר 2023 חמישה אנשים רעולי פנים הכו את האב וחטפו את הילדים בכוח מדנמרק חזרה לגרמניה.
הילדים הוחזרו לאביהם ארבעה ימים לאחר החטיפה, בצו בית משפט דני. ביולי 2025, בחדר 237 בבית משפט מאובטח בהמבורג, שמשמש בדרך כלל למשפטים נגד טרוריסטים, התחיל המשפט נגד כריסטינה בלוק בעוון חטיפת ילדיה. בלוק טוענת כי אמה, שמתה מאז, היא שיזמה ומימנה את החטיפה. הפרשה התפוצצה והגיעה לכותרות ברחבי העולם - יש מעט דברים שמביאים רייטינג כמו עשירים שמוציאים החוצה את הכביסה המלוכלכת שלהם.
עד כה התקיימו 15 ימי דיונים שבמהלכם עלו שמות של ישראלים שהיו מעורבים בצורה כזאת או אחרת, לכאורה, בפרשה. כך למשל, שמו של ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, נזרק לקערה, כמו גם ראש המוסד לשעבר, דני יתום, בעל קשרים עסקיים עם ראש הביון הגרמני לשעבר, אוגוסט הנינג. חוקר גרמני טען כי השניים עזרו לגייס ולאמן שבעה ישראלים, חלקם עם רקע במוסד וביחידה 504 של אמ"ן, כדי לתכנן ולהוציא לפועל את המבצע.
עדויות קריטיות
טל ששון הוא הישראלי היחיד מבין משתתפי המבצע, שנתפס כשניסה להיכנס לקפריסין והוסגר לגרמניה בעקבות צו מעצר שהוצא נגד כל המעורבים. ששון נמצא במעצר לפני משפט בגרמניה. בעדותו הודה בהשתתפות בחטיפה והביע צער בפני האב והילדים. להגנתו טען כי הוטעה לחשוב שאנשי החוליה עושים את הדבר הנכון למען הילדים, ולכן גם הסכימו להשתתף במבצע, במחיר סמלי של 10,000 אירו. ששון כה שוכנע בצדקת המעשה ובחוקיותו, ובכך שהוא הולך להציל את הילדים, עד שלטענתו ויתר על שכרו.
בשיחות עם ynet, מקורבים לפרשה, בהם יתום ונציגי החברה של פרי, CGI Group, מכחישים בתוקף כל קשר לפרשה. החברה של פרי אף החלה בהליכים משפטיים נגד מי שפרסם את מעורבותו. לפי מקורות שמקורבים לתביעה בהמבורג, שני הנהגים שהשתתפו במבצע החטיפה, סעיד בסול (34) וצח קארה (42), אחיו של אביר קארה, הם נטולי רקע ביטחוני, והחלו במשא ומתן, דרך פרקליטם הישראלי ניר יסלוביץ' ושותפו במינכן, על מתן עדות בתמורה להסרת צו המעצר נגדם. יסלוביץ' כבר נפגש פעם אחת עם התביעה בהמבורג, ובחודש הבא תתקיים פגישה נוספת בנושא.
מדובר בעדות סנסציונית: לא רק שהיא מקשרת את שאר חברי החוליה למבצע וחושפת כיצד מפקדי המבצע הערימו על שאר המעורבים בנוגע לחוקיותו וסיבותיו, אלא שהיא גם מערערת את טענתה של בלוק שלפיה לא ידעה דבר, והכול היה יוזמה של אמה שרצתה את נכדיה בחזרה. לפי העדות, בלוק נפגשה עם חברי החוליה לפחות פעמיים — לפני ואחרי החטיפה — עודדה והודתה להם, ואמרה כי רק הם, הישראלים, יכולים להוציא לפועל את הפעולה "המוצדקת", לדבריה.
התגובה האפשרית לעדות מצדם של שני הנהגים הובילה למסכת איומים כלפיהם מצד מפקדי המבצע — בשיטת המקל והגזר: הם הוזהרו דרך שליחים שלא למסור עדות בהמבורג, אך גם הובטח להם שאם יחזרו בהם יקבלו סיוע כספי מלא לשכירת עורכי דין.
יש כאן יותר מדי פרטים, ואנחנו עוד לפני עדויות הילדים שיינתנו בהמשך בדלתיים סגורות. לכן, לאחר ש"הגיבורים הראשיים" וקו העלילה הוצגו, נישאר עם הפן הישראלי של הסיפור הזה — שבו מלחמת נקמה ושנאה מתקיימת על גבם של הילדים.
מנסים למצוא את שביל הכסף
למרות הפרטים הטרגיים - אלימות כלפי ילדים, הזנחה פושעת של צרכים היגייניים בסיסיים והעובדה שהאב והילדים ירדו למחתרת, עברו חמישה בתים, שני בתי ספר וחיים תחת שמות בדויים - השופטת איזבל הילדברנדט חוזרת שוב ושוב על המנטרה: זה אינו משפט על דיני משפחה, אלא ניסיון לברר אם כריסטינה בלוק הייתה קשורה למבצע החטיפה.
אם לסכם זאת במשפט: מדובר בניסיון למצוא את שביל הכסף. מי העביר את הכסף לדוד ברקאי, הבעלים של החברה הישראלית "סייבר קופולה", שחשוד כי הוציא לפועל את המבצע? זוהי שאלת השאלות - וכאן נכנסים הישראלים ועולם הביון לתמונה.
המעורבות הראשונה של ישראלים בפרשה סופקה בעדותו של טל ששון (36), שאחרי שירותו הצבאי היה שוטר ומדריך אמנויות לחימה - עולם שהפגיש אותו עם ברקאי (68). ששון מסר בעדותו בסוף אוגוסט על מעורבותו בפרשה וטען כי ברקאי, האיש שגייס אותו, פרש בפניו ובפני שאר המעורבים תמונה שלפיה כל המבצע מתואם בין הרשויות, וכי הם למעשה מגויסים למבצע שאמור לעשות צדק לילדים ולהציל אותם. גרסה זו חוזרת גם בעדויות של בסול וקארה, שני הנהגים.
הקשר בין הנינג לחוליה הישראלית התגלה במחברת שברקאי שכח בדירה בשטוטגרט, שם נפגשה בלוק עם החוליה לאחר החטיפה. במחברת נמצאו התכתבויות שמוכיחות לכאורה את הקשר בין ברקאי להנינג. אך זה לא היה הקשר היחיד, לפי החשד, בין הנינג לבין אנשי מודיעין ישראלים
ששון היה המפקד בשטח של המבצע. הוא הגיע להמבורג ב-28 בדצמבר 2023 ושהה בגרנד אליזה, אחד המלונות היוקרתיים ביותר בגרמניה, שבבעלות משפחת בלוק. יום לאחר מכן הגיעו שני הנהגים ועוד ישראלי אחד בטיסה מתל אביב לפרנקפורט, שכרו שם שני רכבים תחת שמם הפרטי, עם הדרכונים וכרטיסי האשראי שלהם, ונסעו להמבורג, שם חברו לשאר חברי החוליה. משם יצאו לגראסטן — עיר דנית סמוכה לגבול עם גרמניה. הם התאמנו אולי פעם אחת על מבצע החטיפה, וביצעו אותו תחת שאון זיקוקי השנה החדשה בנמל.
לפי כתב התביעה, החוטפים קשרו את ידי הילדים, חסמו את פיהם ואיימו עליהם. אחד מחברי החוליה, מקומי דובר גרמנית, נשכר במיוחד לשם תקשורת עם הילדים. הם הגיעו ליער, עזבו את המכונית וצעדו כ-35 דקות כשהם סוחבים את הילדים על כתפיהם עד למכוניות שחיכו להם מעבר לגבול. הנהגים של המכוניות השכורות ששימשו לחטיפה חזרו להמבורג. כמה שעות לאחר מכן באה כריסטינה בלוק לראות את ילדיה — לראשונה מזה יותר משנתיים. לפי עדותו של ששון, הוא ייעץ לה כיצד לגשת אליהם.
ששון מביע חרטה בפני האב והילדים על הנזק הפיזי והפסיכולוגי שגרם להם. הוא מביא לתמונה את דמותה של קרן טננבאום (שכינתה את עצמה "אולגה"), סגניתו של ברקאי ואשתו של שלומי אלג'ם, חבר נוסף בחוליה. הוא מדבר בקלישאות רוחניות על הרצון שלו להביא צדק ושלום — אך אינו עונה על שאלת מיליון הדולר: לאן הוביל שביל הכסף?
"חשבנו שאנחנו יוצאים להציל ילדים"
ברקאי, ששירת בעבר ביחידה 504, חזר לגור בישראל מטעמים פטריוטיים לאחר 7 באוקטובר. לדבריו, הוא חולם להקים חברת סייבר בנתיבות ולהעסיק בה את צעירי העיר. אבל צריך לזכור את הרקע שלו: כשברקאי אומר משהו, הוא נוטה להסתיר עובדות אחרות — כמו העובדה שמאז 5 במרץ 2024 קיים נגדו צו מעצר מבית המשפט בהמבורג.
ברקאי חשוד כי היה איש הקשר והמוציא לפועל של "מבצע דנמרק". לפי התביעה, הוא שודך למבצע על ידי פוליטיקאים בכירים ואנשי עסקים בהמבורג ובכירים בשירות הביון הגרמני, כולם מהמעגל החברתי הקרוב של משפחת בלוק. בלוק אישרה כי למשפחתה היה קשר עם ברקאי והחברה שלו: היא קיבלה המלצה ושכרה את החברה לטפל בנושא הסייבר של המלון שבבעלות המשפחה. החברה נוסדה בתל אביב ב-2019, הקימה סניפים בארצות הברית ובאנגליה, ומאז נובמבר 2023 רשומה גם בהמבורג. מבחינת התביעה, גיוס החברה לעבודה עבור המלון היה סיפור כיסוי למזימת החטיפה.
חברי החוליה של ברקאי, לפי התביעה, שהו במלון גרנד אליזה בין פברואר 2023 לינואר 2024. הם שהו שם תחת שמות בדויים, ואף אחד לא דרש מהם תשלום על השהות, שעלותה כ-221 אלף אירו. במלון נרקמה המזימה: תחילה ניסו לתפור תיק לאב בטענה שהוא פדופיל, אך המשטרה לא קנתה את הסיפור. משם עברו לתכנון החטיפה. במהלך החקירה הביעו החוקרים הגרמנים תדהמה מהחשיפה הציבורית של חברי החוליה, בעיקר ברשתות החברתיות. "זו לא התנהגות של אנשי מוסד", אמר אחד החוקרים לעיתון "בילד".
עוד פרט חשוב: בין גרמניה לישראל קיימים הסכמי הסגרה, אך מדובר בתהליך שיכול להימשך חודשים ואף שנים, ובסיומו ירצו המעורבים את עונשם בישראל. לא פלא שהתביעה בהמבורג נמצאת בקשר רציף עם עורך הדין הישראלי שלהם ועם שותפו במינכן, ולא פלא שהיא נענתה במהירות גרמנית לא אופיינית לקיים איתם פגישות: מבחינתה, שני הנהגים הם דגי רקק בקונטקסט של החטיפה, אבל הם יכולים להביא לה את כריסטינה בלוק על מגש של הרבה כסף.
הקשר ליעקב פרי: "ניסיון נקמה"
אם כל זה לא הספיק, הרי שמאז אמצע ספטמבר החלה חרושת שמועות על הקשר בין אוגוסט הנינג, ראש שירותי הביון של גרמניה בעבר, לבין משפחת בלוק, ועל ניסיונו לגייס את יעקב פרי ודני יתום כדי שיסייעו למבצע.
לפי התביעה בהמבורג, הנינג והחברה שלו, System 360, קיבלו מכריסטינה בלוק 100 אלף אירו לפני שלוש שנים כדי לתכנן ולבצע את חטיפת ילדיה. ניסיון אחד, ב-9 בנובמבר 2022, כשל לאחר שאחד השכנים הזהיר את האב מפני אנשים חשודים שהתנהלו סביב ביתו ובית הספר של ילדיו. בלוק אינה מכחישה את הקשר עם החברה של הנינג, אך טוענת כי הכסף הועבר לצורך בדיקת שלומם של הילדים.
הקשר בין הנינג לחוליה הישראלית התגלה במחברת שברקאי שכח בדירה בשטוטגרט, שם נפגשה בלוק עם החוליה לאחר החטיפה. במחברת נמצאו התכתבויות שמוכיחות לכאורה את הקשר בין ברקאי להנינג. אך זה לא היה הקשר היחיד, לפי החשד, בין הנינג לבין אנשי מודיעין ישראלים. וורנר מאוס, איש מודיעין וחוקר גרמני מפורסם שעבד רבות עם המשטרה והשירותים החשאיים, מסר לשירותי הביון של גרמניה ולתביעה בהמבורג מידע על קשר בין הנינג ליעקב פרי.
מאז החשיפה בתחילת ספטמבר, ואחרי הכחשות גורפות לכל מעורבות בפרשה, שכרה CGI Group של פרי את נורמן נתן גלבארט, אחד מעורכי הדין הבכירים בגרמניה, והגישה מכתב לפני תביעה נגד מאוס ונגד רשת NTV על שרבוב שם החברה לפרשה (שני המכתבים הוצגו ל-ynet).
CGI Group, חברה למודיעין עסקי ולייעוץ ביטחוני, ידועה מאוד בגרמניה — בעיקר לאחר שנשכרה לסייע בלכידת שודדי התכשיטים בשווי של מיליארד דולר מ"הכספת הירוקה" בטירה בלייפציג. החברה של פרי זכתה במכרז לעבודה זו, ונבחרה על פני חברות אבטחה אחרות - בהן גם החברה של מאוס.
"יש שני תסריטים עיקריים לשרבוב השגוי של החברה שלנו לפרשה", אומר צביקה נווה, מנכ"ל CGI Group. "האחד הוא ניסיון נקמה של מאוס, והתסריט השני, הסביר יותר, הוא שמי שאשם מנסה לייצר מסכי עשן. ואין הרבה מסכי עשן טובים יותר מאזכור שמות של אנשי מודיעין ישראלים כמו יתום ופרי. הנינג ופרי מכירים, אבל אין לפרי או לחברה שום קשר למבצע החטיפה, לכריסטינה בלוק או למעורבים אחרים בפרשה. גם הנינג עצמו מכחיש קשר כזה. הדבר היחיד שנכון בדוח של מאוס הוא השמות של פרי ושל החברה שלנו.
"אני אוסיף עוד משהו: אם יעקב פרי היה מרכיב צוות לחטיפה, נראה לך שהצוות היה חובבני וכושל כמו זה שביצע את החטיפה? מאוס טען בדוח שלו כי CGI Group קיבלה 7 מיליון אירו עבור הרכבת הצוות. לכסף תמיד יש עקבות".
"היו בטוחים שהיו שותפים במבצע הרואי"
"ייצגתי כבר עשרות לקוחות ישראלים שהסתבכו בפרשיות בחו"ל", אומר עורך הדין יסלוביץ'. "אבל אני מבין את גודל הפרשה מהרגע ששמעתי עליה. זו פרשה שהיא כמו ג'יימס בונד — רק בריאליטי. מדובר במצג שווא שהציג ברקאי ללקוחות שלי כאילו הפעולה מתואמת עם הרשויות בגרמניה. הוא גרם להם להרגיש שהם סופרמנים שבאים לקיים צו בית משפט להחזרת הילדים לאמם. ברקאי גם ניצל את מצוקתו הכלכלית של קארה באותו זמן כדי לגייס אותו למבצע. הם הבינו שנפלו בפח רק אחרי העדות של ששון, כשפנו אליהם לתגובה.
עו"ד ניר יסלוביץ'צילום: רוני אלדד"שני הלקוחות שלי אנשים סופר נורמטיביים, בלי שום עבר מבצעי או פלילי. הם גם טוענים שלאורך כל הדרך לא ראו אמצעי כפייה שננקטו כלפי הילדים. הם ראו את כריסטינה בלוק בפעם הראשונה לפני מבצע החטיפה — ותיארו אותה כאישה יפת תואר שהחמיאה להם שרק הישראלים מסוגלים לבצע פעולה כזו, והודתה להם שהם עושים את הפעולה האצילית הזו. הם פגשו אותה שוב לאחר החטיפה. גם הפגישה הזו, וגם סכום הכסף הפעוט שקיבלו, מעידים שכסף לא היה המניע לפעולה כזו מטורפת על אדמה זרה. הם היו בטוחים שהם שותפים למבצע הרואי. ברגע החטיפה עצמה הם ממשיכים לשבת ברכב מספר קצר של דקות. אחרי שהם הבינו שנפלו בפח, ואחרי שהתחילו המגעים לעדות שלהם, אני יכול להגיד לך שאחד המובילים העביר להם מסר לפיו עדיף להם שימלאו את פיהם מים. הם יודעים שהעדות של הלקוחות שלי יכולה לסבך אותם".
איך?
"נפגשתי עם רשויות התביעה לפני כחודש, ויש לי מידע פנימי להעביר להם מעבר למה שמועבר לכל התקשורת. יש ללקוחות שלי מידע רלוונטי למסור על מה שהתרחש ויכול לעזור לתביעה בחקר האמת".
גורם המעורב בפרשה, אמר בשיחה עם ynet, כי אכן הופנו איומים כלפי שני הנהגים מצד אחת ממובילות המבצע. "השאלה האמיתית פה היא איזה מידע זהב יש להם", הוא אומר. "יש פה מהלך מתוחכם של עורך הדין הישראלי כי הוא הפריד בין מי שמוכן לשתף פעולה לאלו שירדו למחתרת. אבל התביעה מעוניינת בראש של כריסטינה בלוק, ואם העדות שלהם תתן הוכחת זהב שהיא קשורה לחטיפה ויזמה אותה, אז הם יקבלו הכל מהתביעה, ותעיד על כך העובדה שהתביעה יצרה איתם קשר וקבעה פגישה במהירות שיא ומיד אחריה עוד פגישה. אבל הנחת העבודה הנוכחית, לפי כל חוטי החקירה, היא שכריסטינה בלוק לא משקרת. שכל הפרשה הזו היא יוזמה של אמא שלה. השאלה היא רק למי היא העבירה את הכסף".
